חשיבות לימוד הנגלה

כידוע, בכל הדורות, כל גדולי ישראל וכל המקובלים שעסקו בחכמת האמת, הדגישו ביתר שאת את החיוב המוחלט, לקיים את כל ההלכות והמצוות קלה כחמורה. הזוהר הקדוש כותב כי אוי לו לאדם שאומר שאין לעורר מעשה מלמטה בכדי לעורר מעשה מלמעלה. בעל הסולם, במקומות רבים מציין אף הוא את הצורך במסגרת החיצונית של קיום החלק המעשי של התורה:

10544325_354298514725564_2822988734964999425_n

 

לפי"ז נמצא, שהמעשים החיצונים הם בחינת אמצעים, שעל ידם הוא מגיע לידי המטרה, שהיא הכוונה להשפיע. לכן צריכים לדעת כשעוסקים בחיצוניות, שזוהי רק הכשרה לבוא לפנימיות שהיא המטרה. ואז, כשיש לו הכוונה האמיתית, אז המעשים בעצמם נבחנים לפנימיות, היינו שאור פנימי מתלבש במעשים החיצונים של תורה ומצוות, היינו מבחינת ענף ושורש מתלבש השפע העליון בעת עשיית התורה ומצוות, כמבואר בהסולם בהקדמת הזהר. עכל"ק.

(מתוך שמעתי, בעניין המטרה)

לכן, כאמור, קיום המעשים החיצוניים הם הכלי, בתוכו יכולה לשכון הכוונה. ללא הגוף (מעשה), לא תהיה קיימת הנשמה (כוונה).

הרב אדם סיני המשיל זאת לאדם המכין סעודה מפוארת, עם כל מעדני העולם אותם הכינו מיטב אמני האוכל, אומנם, לא טרח להכין את מקום הסעודה כראוי, לא קיים אווירה מתאימה לסעודת מלכים זו, וכך יצא שישבו לאכול ומסביבם רצו עכברים ושרצים, שכן, הסביבה, הייתה עדיין מטונפת ומזוהמת. והמבין יבין.

 

כמובן כדי להיות מעשיים על כל יהודי ללמוד את ההלכות, ולפחות מן הקיצורים כפי שמביא בעל הסולם בהקדמת לתלמוד עשר הספירות:

כד) וזה פשוט מאד, שאין כאן שום מדובר מלימוד התורה הנגלית בכל מה שמוכרח לידע הלכה למעשה, כי לא עם הארץ חסיד, ושגגת תלמוד עולה זדון, וחוטא אחד יאביד טובה הרבה, ע"כ מחויב בהכרח לחזור עליהם, עד כמה שיספיק לו שלא יכשל למעשה. אלא כל המדובר כאן הוא רק, בעיון בחכמת התורה הנגלית לכוין ולתרץ הקושיות הנופלות בפשטי ההלכות, כמו שמסיק שם הרח"ו בעצמו, דהיינו חלק הלימוד שבתורה שאינה באה לכלל מעשה, ולא כלל בהלכות למעשה, אכן אפשר להקל בזה ללמוד מהקיצורים ולא מהמקורות, וגם זה צע"ג, כי אינו דומה יודע ההלכה מהמקור, ליודע אותה מסקירה אחת ובאיזה קיצור. וכדי שלא לטעות בזה, הביא הרח"ו ז"ל תיכף בתחילת דבריו, שאין הנשמה מתקשרת בגוף אלא בהיותו שלם מתוקן במצות התורה בתרי"ג מצות.

 

החיוב בקיום תרי"ג מצוות (מאמר מצווה אחת)התרי"ג מצוות בבחינת שמות הקדושים הם ענין השגחה פרטית לכל המתקרב לקבלת השפע האלקי, שמוכרחים לעבור עליו, כל הסדרים האלה, איש מהם לא נעדר, ועל כן השלימים נוהים אחריהם בכל נפשם ומאודם, לקיימם עד לענפיהם הגשמיים בסוד הכתוב "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

להשאיר תגובה

Or