שיעור שמע:
הורד Mp3
בואי כלה – פרשת שבת ויגש – תשע"ו
אנחנו נפגשים עם הקשר בין יהודה ליוסף. המפגש בין יהודה ליוסף, מאתגר את האדם, לפגוש ביחסי הביטוש, יחסי ההכאה, בין הלב שהוא בחינת יהודה, לבין יוסף שהוא בחינת המחשבה.
כאשר שתי נקודות אלה נפגשות, כאשר כל אחד רואה את בנימין באופן אחר, שהוא המקום של המלכות, שהיא צריכה לעמוד בין יהודה לבין יוסף. כל אחד מרגיש או חושב שיש לו קשר שונה או שבנימין צריך להתנהג איתו באופן שונה. זו המלחמה בין הלב לבין המחשבה, כאשר יוסף מייצג את המחשבה.
אנחנו רואים שהמחשבה מזינה את האדם, ולכאורה יוסף נראה כגדול מיהודה בסיפור, אבל האמת היא שיהודה גדול מיוסף. יוסף הוא רק מוביל הדרך מבחינת הברית שהיא בריח התיכון. הוא יותר גדול בעבודה, אבל יהודה יותר גדול במטרה.
לכן, יהודה ויוסף מהווים מעין סוג של מאבק. מה ינצח? המטרה או הדרך? במטרה האמת צריכה לפעול. בדרך, האמת לא יכולה לפעול. כאשר באה האות ת' , ואמרה לבורא ית' תברא בי את העולם, כי אני בחותמו של מלך הנקרא אמת, אמר לה הקב"ה, האמת גם גורמת למוות. מוות מסתיים באותם ת'. אז היא גם חותמו של המוות.
אם כך, אל לו לאדם להיות במציאות שתהיה בו שליטה של מוות. כי האמת יכולה להביא למוות כשאתה עדיין לא מוכן לה. אדם צריך להיות במציאות שהוא מוכן לוותר על האמת בשביל להכין את עצמו לקראת קבלת האמת.
יוסף הוא בחינת ברית. היא זו שצריכה לשלוט. ואי-אפשר לחיות את כל האמת, כי האמת היא שאני צריך לחיות בתענוג שלם, אבל אני לא יכול.
ככה אנחנו פוגשים את המאבק הגדול. יוסף, כמובן, מקבל על עצמו דרך של סליחה, דרך של הסתכלות קידמית, דרך של הסתכלות גורלית שבאה מלמעלה ואם באה מלמעלה אז בודאי הכל לטובה ומעודד את אחיו באומרו: השם שלחני לכאן. הוא גרם לכם. אתם לא צריכים כך-כך לדאוג בעצמכם.
כאשר זאת הגישה, אז אפשר להתפייס. הכוח של יוסף לא לכעוס על אחיו הוא כח עצום.
מה נותן לו את הכוח הזה? יש לו ברית של אחווה. ברית של אחווה, אומרת שכל זמן שהאחר רוצה לבוא להתפייס אתה שם, בשביל זה. אין לך עניין קטנוני לפגוע בו כי הוא פגע בך. זה כוח גדול.
מאיפה בא הכוח הזה? מהברית עם הבורא ית'. מההסתכלות המטרתית, התכליתית, ההליכה לקראת המטרה.
כאשר נלמד את זה מיוסף, הוא יוכל לשמש לנו בחינת ברית שנמשכת עד הדעת העליון כדי שדרכו יבוא משיח צדקנו שהוא יהודה במהרה בימינו.
לכן, הפרשה מדברת בזוהר גם על ענין של משיח. כי יהודה הוא בחינת משיח. בהמשך נדבר על זה ביותר, ובע"ה שכל אחד יראה ללמוד לתת לצד ההשקפה, לצד השכל להוביל אותו למרות שהלב עדיין לא שם עד שליבו יוכל להצטרף למקום ותהיה שלימיות ראויה והלב והשכל יתאחדו מבחינת לב חכם. לא לב סתם, כמו שהיה לשלמה המלך, בבית ראשון, בבחינת פנים בפנים. למקום הזה אנחנו צריכים לשאוף להגיע – שיהיה לנו לב חכם.
אבל כאשר בן-אדם באמצע התיקון חושב: אה, אני, יש לי לב חכם, זה בסדר! זאת טעות מרה ממוות. יוסף לא מסכים איתו, ואומר בנימין הוא אצלי עכשיו, לא אצלך. מה זה בנימין? כוח של אור חוזר.
לכן, נזכה כל אחד מאיתנו להשליט את המחשבה על הלב כדי שהלב יוכל להתפעם מהדברים האמיתיים והנכונים בע"ה.
ל ח י י ם
