סעודת ראש חודש אייר – תשע"ו

"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
 
סעודת ראש חודש אייר – תשע"ו
חודש טוב (-:
אייר הוא מלשון אור
כמו בכל ראש חודש אנו רוצים לראות כיצד אנו יכולים לכוון את עצמנו כדי לקנות את התנועה שלנו בזמן גם בחודש הזה.

בשנה האדם נע ממצב למצב, מצורה לצורה.
הזמן הינו מספר חידושי צורה.
חידוש ראשון קו ימין אמונה
חידוש שני אייר קו שמאל
למרות שאנו אומרים שהוא אור אבל אין לנו תפיסה באור בלי כלי.
הרצון של האדם הוא זה שמופיע בבחינת חודש אייר.
פ"ר גימטריא מנצפך.
האות הסופית מתארת את הקצה.
יש לנו את הקצה של נקודת החיות הגבוהה ביותר שיש, הבורא ית'.
כל מה שהוא קצה, בקצה הכי רחוק הוא נקודת הנפרדות הכי רחוקה מהבורא.
"יומתו כל מחשבי קיצים"
כי אי אפשר לקבל אור בקצה.
יש מחלוקת האם אפשר שהיה בכלל שמאל, קצה בעולם?
התשובה היא שהבורא ברא את הבריאה. היא צד הקצה, אבל היא לא יכולה לעמוד לבד.
מה זה מחלה, מה זה חולי? שלקחתי איבר והפרדתי אותו ממקור החיות.
מה זה רפואה? לחבר אותו למקור החיות.
מקור החיות הוא הבורא ית'.
רפ שזה אותיות פר זה בחינת הקצוות שמנתקות אותנו מהבורא ית'
אם נחבר את הסופיות לאין סופיות ע"י זה נתקן את הפר.
בשביל מה נקודת החולי? כדי לייצר הפרטה.
פר מלשון פריעה אם אני מחבר אותו ל י"ק.
פר גם מלשון פרי. אבל בתנאי, כי כאשר ישראל מתנתקים הם הולכים לעגל הזהב "אלה אלוקיך ישראל."
אם אני אוכל את התפוח שלם אני לא מרגיש את הטעם, הטעם הוא כאשר אני יכול להיות שותף.
מדוע החלוקה? כדי שכל אחד יעשה את תפקידו אבל שלא יתנתק מהכלל אם מתנתק מהכלל הוא הופך להיות עגל הזהב.
כל דבר שמתנתק מכלל ישראל מכלל חבריו, מהבורא ית,
מרגיש לכאורה חזק, רוקדים סביב העגל, בטוחים שמשיגים דבר עצום ..
צריך לראות שכל חודש אייר כל ספירת העומר הוא עניין של גבולות צד הקצה צד הדין.
התפקיד שלנו בחודש אייר זה לראות את החלקים לא לוותר עליהם, לראות אותם להבדיל אותם, ויחד עם זאת לחבר אותם לנקודה גבוהה.
בשכל אנו צריכים להסכים שאין דבר כזה גשמיות.
הגשמיות מתארת את זה שיש משו שהוא נבדל מהבורא, הגשמיות לא יכולה להתקיים בפני עצמה.
אם יש משו שמוגדר כדבר העומד בפני עצמו ולא מחובר לכלל, יש תוצאה אבל אין סיבה ראשונית שקודמת לו, זו תפיסה שגויה.
שום דבר לא עומד בפני עצמו.
כל אחד צריך להיות משוייך למשהו.
הכוח של השיוך הוא כוח יסודי באדם, זו בחינה א', הדומם.
אז מה המציאות בחודש אייר?
המציאות של פגישת הנפרדות
מה התיקון? להיות בריא.
אני ה' רופאך, ראשי תיבות אייר.
למה ה', למה לא רופא בקופת חולים?
צריך להסכים לראות את הפרטים ולתת להם חשיבות משנית.
שאני פוגש את עצמי אני צריך להגיד אני חומר גלם.
כאשר אנו רואים את הפרטים וחושבים שהם עומדים בפני עצמם זו תפיסה שגויה.
התפקיד שלנו בחודש הזה לראות את הרצונות החיצונים לחוש אותם, אבל אני יודע שיש שמה משו פנימי.
אנו אוספים חומרי גלם, מותר לנו לאסוף אותם- בשביל לייצר אמונה.
מי שטמא מת, מה זה מוות, ניתוק מהחיות.
אין עוד הזדמנות חוץ מפסח.
למה ככה? כי פסח זה הנקודה היסודית של תפיסת היהדות, נקודת האמונה, בלי אמונה אי אפשר להיות יהודי.
איך מגיעים לאמונה?
או מבחירה או מהיסורים.
האם אתה מתלונן שאתה רואה חיסרון או גם מזה אתה עושה אמונה?
אם את טמא מת, שיש לך נקודת פרטיות שאתה טמא ממנה, ואתה מרגיש חסרונות בדידות נפרדות וכו..
גם מזה אתה יכול להתחבר, תסכים שאתה יכול להתחבר ולא משנה באיזה מצב אתה.
חודש אייר הוא ראיית הפרטים.
אנו יכולים להעצים את ראיית הפרטים.
להתחיל להסתכל על כל הפרטים שיש במציאות ולהתחיל להבדיל אותם, להסכים שהם חומרי גלם כדי להגיע למוצר שהוא – האמונה.
ביחד של הכלל נוכל לקבל בחודש סיוון את התורה בע"ה.
{מבוסס על דברי הרב בסעודת ראש חודש אייר}