סעודת צאת צום תענית אסתר – תשע"ז

שיעור שמע:

הורד Mp3

————————————————

דברי הרב בסעודת צאת צום תענית אסתר תשע"ז-
ערב טוב לכולם,
אנחנו יושבים בסעודת סיום צום של יג' באדר.
הצום, צריך להכין אותנו, למרות שהוא לא היה בדיוק באותו הזמן שהיה ביג' באדר אלא צמו בניסן, ואפיו ביטלו את ליל הסדר עבור זה. לאחר מכן ביג' כשעמדו על היהודים אז היהודים פגעו בכל אלו שהלכו נגד היהדות, נגד היהודים, ורצו להשמיד אותם.
היום זה יום סגולה מיוחד. הצום מאפשר לאדם קצת יותר לחדור לפנימיותו לבטל את הדברים החיצוניים, ועל ידי כך להיות יותר קשוב לדברים שמעבר לדברים שיקבל מבחינה חיצונית.
ביום הכיפורים בשער הכוונות, כותב האר"י, שהצום הוא כמו החיצוניות של הפנימיות. התפילות הן הפנימיות של הפנימיות. ככה אומר שם בעל הסולם, בהערה ז'.
אותו דבר פה. אם כך למה אנחנו לא צמים יותר בכל השנה כדי להיכנס יותר לנקודה הפנימית שלנו?
התשובה היא, זה טוב לאדם, שתמיד לא יהיה שבע לגמרי מהעולם הזה. בכל פעם שאדם מרגיש שבע לגמרי מהעולם הזה, או שמבקש את השביעה מהעולם הזה, הוא לא הולך למקום הפנימי.
אם הוא שבע מהעולם הזה ומתוך זה הוא רוצה להגיע, אז הוא חייב להגיע דרך ייסורים. פה בפורים, יש עניין מיוחד שאת הפורים אנחנו חוגגים בצורה שונה לגמרי מכל המועדים האחרים.
כל המועדים נמצאים בפורים. הוא נקרא פורים בלשון רבים ולא פור, מכיוון שיש פה גם ביד' וגם בטו' שני ימים שבהם אנחנו חוגגים את הפורים. היום הזה צריך להכין אותנו לקראת פורים. להכין אותנו זה אומר שאדם יעשה חשבון נפש. יעשה כמו משפט בתוך עצמו. מה אני רוצה. איך אני רוצה? ממה אני רוצה להיות שמח? איך אני אזכה באסתר המלכה? איך אני אזכה ביכולת שלי להגיע לאהבת אמת? ואם הצום מביא לנו זה, זה טוב. אבל אם הצום לא מביא לנו את ההרהורים האלה, ורק ההרהור שלנו מתי יגמר הצום ונאכל לאכול, אז לא נכנסנו, לא עשינו את העבודה. ובכל זאת אנחנו מחוייבים לצום כי כנראה שהנפש הפנימית כן מקיימת משהו. אבל אם אדם רוצה ללכת בצורה אמיתית אז הוא צריך לעשות גם התבוננות, הסתכלות פנימית כי וודאי שהנקודה הפנימית היא זו הקובעת בסופו של דבר היכן האדם נמצא.
יש לנו היום צום מוקדם. אם הזמן הוא מדוייק, איך אפשר לעשות צום מוקדם? היה צריך לצאת בשבת (שבת אסור לצום, באופן רגיל). אנחנו צמנו היום (יום ה') לא ביום שישי כדי שזה לא יפריע לשבת.
התשובה היא, שבאמת הכוונה היא החשובה. אבל יש זמן סגולי. איך אנחנו מסתדרים עם זה שיש זמן סגולי וגם שזה יום מיוחד? שאנחנו יודעים שהקב"ה מסדר את העניינים למעלה לפי הפסיקה של העם, לא העם כולו, של חכמי ישראל למטה. ואם חכמי ישראל קבעו שכך יהיה למטה ואז היום הסגולי הזה עבר ליא' באדר. כל התפיסה הזאת צריכה אמונה שבאמת קורה משהו היום.
אם אני מאמין שקורה משהו, אז חבל לי לפספס את ההזדמנות. יש פה הזדמנות קוסמית שאני יעשה איזו תנועה נפשית. אם אכפת לי מהתנועה הנפשית אם אני מנסה לעשות משהו עם עצמי, ואני מבין שיש פה הזדמנות, אז אני ארצה לבוא למקום הזה.
יש בעיה למי שהרבה זמן מקיים את המצוות ואומר לעצמו, אבל לא הגעתי לכלום עד היום. זה לא תמיד נכון אבל ככה הוא מרגיש. מה יעשה? גם אז צריך להאמין, שבכל פעם שעושה, מצטרפת עוד טיפה. ועוד טיפה. ועוד פרוטה. והכל יצטרף לחשבון גדול, ויבוא קבציק"ל ויתן לנו את הכוח לעשות את כל התנועה כדי לבוא לקיום השלם.
אבל, אם אנחנו נזלזל, נפספס את ההזדמנות. מי מפספס את ההזדמנות יצטרך לבוא עוד פעם לתקן, או יתנו לו עוד מקרה ועוד מקרה. ואז אדם חי הרבה שנים אבל מעט מאד זמן.
יש כאלה שעולים למעלה בלי ימים. אברהם אבינו, אומר הזוהר, בא בימים מכיוון של יום ויום שלו הוא ניצל אותו עד שהגיע לגילוי של אותו יום, של אותה הזדמנות.
אם אדם ידע, עוד מעט מגיע פורים, אני צריך לנצל את ההזדמנות הזאת, צריכים לתת מתנות לאביונים, משלוח מנות איש לרעהו, קוראים את המגילה בקשב. לראות מה אסתר הנביאה כתבה לנו, לדורות, ולהרגיש יש משהו חדש פה.
בדברים אחרים כשיש בהם תענוג לא אכפת לנו כל פעם לאכול מחדש את הדבר הטעים שמונח לפנינו.
אותו דבר פה. אם נהיה מרוכזים בזה זה גם יתחיל להיות לנו אכפת. אם לא נהיה מרוכזים בזה לא תהיה אכפתיות מאיתנו.
לכן, כדאי שכל אחד יראה בעצמו שהוא עושה מאמץ גדול, לשנות את הקשב שלו לזמנים המיוחדים. לבוא לפורים בע"ה, לאמר אני הולך להשיג משהו גדול. להשיג סוג של גמר תיקון בתוכי. סוג של היכולת שהפנימיות ההסתר יהיה פתאום גלוי. כי אי אפשר לגלות את התיקון האמיתי אם הוא לא יבוא במקום ההסתר. כאשר אנחנו נגיע למקום הזה אז נראה שהצום עזר לנו. גם מי שלא כיוון, הצום עזר לו. יש לנו עוד יומיים , שישי שבת, להכין את עצמינו לבוא בקשב, לבוא בריכוז ליום הפורים.
הדבר המכין ביותר ליום הפורים, לימוד!!!
צריכים ללמוד הרבה על פורים, לשמוע שיעורים על פורים, לדבר על פורים, לצחוק על פורים, לשמוח על פורים, להתענג על פורים. ואם ככה נעשה, בע"ה, ה' יושיע אותנו שנוכל להתקשר ביתר שאת, באהבת חברים לתיקון האמיתי.
ל ח י י ם