ראש חודש כסלו תשע"ח – דברי הרב

חודש טוב לכולם, ראש חודש כסלו.

כמו כל ראש חודש אנחנו מבקשים לראות איך לכוון את הנפש כדי שהיא תוכל להפיק ממה שטמון באותו חודש, להוציא מהכוח אל הפועל את מה שהאדם יכול להפיק מהשנה.

כל מפגש של האדם עם העולם הוא סוג של הזדמנות וההזדמנות הזאת היא הזדמנות להתקדם עוד בתיקון נפשו. המטרה של התיקון לבנות כלים ראויים לקבל את הטבת הבורא.

לכן, בכל חודש שמחודשי השנה כשהשנה שונה על עצמה בכל פעם, כל חודש יש בו עניין מיוחד שמחדש באדם עוד בחינה. כך שכל שנים-עשר החודשים מייצרים איזה שהוא סוג של שלימות במבנה האישיותי של האדם.

לכן, בכל ראש חודש אנחנו מציינים את נקודת התיקון.

בחודש הקודם, חודש חשון, עבדנו על עניין העמקות. היות ובחודש זה, התחיל החורף, הכניסה למקום העמוק, היכולת להוציא את הרצונות העמוקים ביותר שבנו, שמשם, מהרצונות העמוקים יכולה להיות סכנה אבל יכולה להיות גם השתוקקות עצומה וגדולה.

מי שנפל במקום הזה נפל במקום של השתוקקות לא נכונה שהשתמש בה לא כראוי. ההשתוקקות הנכונה היתה צריכה להתפנות למקומות אמיתיים ולא למקומות שהם של העולם הגשמי.

לאחר שאדם קיבל השתוקקות כזו גדולה ובדר"כ כשאדם משתוקק הוא נפגש עם החיים, אז האור, ולא משנה  אם זה אור שבה להאיר את ההשתוקקות או אור שבה להאיר בתוך הכלים, כמו תענוג, לא משנה מה פגשתי. הוא תמיד מתלווה  עם איזה לבוש. כי אם רציתי מתיקות מצאתי  אותו בשוקולד או בתפוח או בדבש, אבל המתיקות לא עומדת לבד. היא באה תמיד עם לבוש. אנחנו בנפש מייצרים איזושהי הצמדה בין האור שמופק מהדבר לבין הדבר עצמו. אז כשאני רוצה מתוק, אני  אומר: "אני רוצה תפוח", כשאני רוצה חמוץ אני אומר "אני רוצה לימון". אני לא באמת רוצה לימון. אני רוצה את הטעם, את המפגש, של מה יצא ממני במפגש עם אותו לימון או עם אותו תפוח או רימון וכדומה.

כשאנחנו מבינים את הרעיון הזה, אנחנו מבינים שכאשר אנחנו נצטרך לבוא למקום הנפשי נצטרך לדבר על כל המושגים הנפשיים מעבר לזמן ומקום. מעבר ללבושים של תפיסת העולם הזה. כי בעולם הבא אין תפיסת העולם הזה.

נקודה שניה-בכל אחת מהמציאויות שלנו בחיים יש בנו שני דברים:

א. המציאות הקוסמית שנמצאת בעולם

ב. המציאות של התיקון שאותו אנחנו צריכים לקיים.

בכל מצב יש לנו שני מצבים. המצב הקוסמי, דהיינו, העולם כפי שמופיע אל האדם בחודש כסלו הוא מצב השינה. אדם רוצה לישון.

אומרת  הגמרא במסכת נדרים, אסור לאדם להישבע שלא ישן 3 ימים.

למה? כי השבועה שלו היא שבועת שווא.

מה זה שינה? שינה זה אומר איבוד תודעה. שאני ישן מבחינה גשמית, איבדתי תודעה גשמית למרות שדברים אחרים עדיין עובדים: הלב ,התת-מודע עובד. הנפש הרוחנית עובדת עדיין, אבל אני לא מודע לכל תנועת החושים הרגילה של העולם הזה. אבל הדברים בתוכי עדיין עובדים.

אותו הדבר שינה מבחינה רוחנית, זה אומר שיש לי  השתוקקויות גדולות של העצמי ונקודת החיבור שלי עם אנשים, עם הקב"ה, עם העולם, נקודת החיבור הזאת רדומה וצריך להעיר אותה.

מי גורם להרדמות הזאת? היווני! היוונים שהם בחינת תרבות הגוף גורמים לאדם להיות במצב של שינה רוחנית. אם אדם ישן יותר משלושה ימים אז הוא נקרא לבוד. מעל 3 ימים זה נקרא מחובר. מחובר באופן סופי לשינה הזאת. לכן אם ישן יותר מ- 3 ימים האדם ימות.

אז מה אם אדם לא ישן, יהיה עירני בעולם הזה, יותר מ – 3 ימים הוא ימות מבחינה רוחנית.

מה קורה בשינה? אומר הזוהר הקדוש שהנפש של האדם עולה ונטענת בכוחות רוחניים בעולם האמת. וכשהיא נטענת בכוחות רוחניים זה מאפשר לה שהיא לא תאבד לגמרי את הנקודה  הרוחנית למרות שהיא חיה במסגרת העולם הזה.

לכן, אם אדם לא ישן 3 ימים הוא  יאבד את הנקודה רוחנית.

על דרך זה צריך להבין את השינה שהאדם צריך להתעוררות רוחנית, היות והרצונות של הגוף, שהוא יוצר את  ההשתוקקות בחודש חשון ,היו רצונות עצומים וגדולים, צריכים לעשות עבודה עכשיו.

ומה העבודה על השינה? להתעורר. איך מתעוררים? האור מגיע, המעבר מיום קצר ליום ארוך מופיע בחודש כסלו, כי מתחילה ההארה להתקיים בעולם.

הארה, זה סוג של תענוג. התענוג, אם יבוא על הגוף, זה חושך.  האור של חודש כסלו הוא כמו אור של יום הכיפורים. בא אור גדול ואם אתה נשאר עם ההשתוקקות שחווית בעשרת ימי תשובה ששם הרצון הלך וגדל, אז האור שאתה מקבל,  עלול לגרום לך למוות. אם האור יבוא לבחינת הגוף, הוא גורם למוות, ולכן אנחנו עושים ביום הכיפורים סוג של הימנעות מקבלת האור.

אותו הדבר אנחנו צריכים להכין את עצמינו. להילחם בשינה ולהתעורר רוחנית. אם אני מתעורר רוחנית אני צריך כס-לו. אני צריך כיסוי ללב שרוצה את האור. מה הלב הזה, מה הכיסוי שאני צריך לאור? שאם  האור יאיר בלי כסוי של אמונה, אז האור יזיק לי כי הוא יבוא ישירות אל רצון הגוף. זה נקרא שינה. השינה הרוחנית היא שאדם עובד עם הרצונות הגשמיים שלו, עם הרצון של ההשתוקקות העצמית שלו והוא אומר אני חי בעולם כדי למלא את ההשתוקקות העצמית שלי. עכשיו יגיע האור. אם הוא לא יתעורר מזה ויגיע האור הוא ימות.

מה זה ימות? הוא  יקבל תענוג, אבל תענוג של רשע. שרשעים בחייהם נקראים מתים.

לכן, התפשטות האור במצב השינה הרוחנית היא מסוכנת. הסימן של החודש הזה הוא ו-י-ק-ק.

למה ו-י? זה התפשטות, זכרים, כי האור מופיע אבל במצב של השינה. נלחמנו ביוונים שיוונים, זה החשכות והגוף הוא הצד השוכח.

הקב"ה, כתוב בספר היצירה, "המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקבה בנפש זכר ונקבה"

מה אומר לנו ספר היצירה? הוא המלך את ס' בשינה.

מה זה ס'? ס' זה מלשון סומך ה' לכל הנופלים. ס' זה דומה למה שאנחנו נותנים לילדים לשחק סביבון סוב סוב סוב. חנכה הוא חג טוב. למה? מה זה הסביבון הזה? אז יש את הסיפור הידוע שכשבאו ללמוד תורה ולימדו את הילדים במערות תורה אז כשבאו היוונים הילדים היו יוצאים  משחקים בפתח המערה בסביבונים כדי שיחשבו שהם משחקים ולא לומדים תורה.

סיפור יפה אבל מה הנקודה הפנימית בסביבון? שאנחנו אומרים שהסמך היא עגולה ,והתיקון שלה הוא תיקון של אמונה. של חסדים מכוסים. כמו  שלמדנו בחלק י' בתע"ס, שהעשר הספירות של ז"א של או"א, אח"כ גם ל יסו"ת, מתחלקים לס' ומ'.

ס' זה נקרא חסדים מכוסים – מלשון סומך ה' לכל הנופלים. הס' זה כמו שחיפשנו שמן בחנכה שיהיה חתום בחותמו של כהן גדול. זה אותה עבודת יום הכיפורים שעושה הכהן הגדול.

מה עבודת הכהן? כל כולו להשפיע לה', כל כולו אמונה. שום דבר לא לעצמו.  התבטלות גמורה מהרצון העצמי. למה? כי זאת ההתעוררות. אתה עצמך, לעצמך לא שווה כלום. אם לא תהיה מוכן לבטל את עצמך לגמרי, כמו בעקידת יצחק,  שזה נקרא חסדים מכוסים, לא תוכל להתגבר על היווני. לא תוכל להתגבר על המציאות של השינה. מהי השינה? אותו צד שאומר: יש לי השתוקקות גדולה ואני צריך ליישם אותה. אני צריך לקבל אליה אור. אבל באנו חושך לגרש! מי זה החושך? הרצון הגופני, כי הגוף הוא חשוך. הוא כמו גופה. הוא מוות. בלי האור של הנשמה והנשמה רוצה אמונה.

באנו חושך לגרש בידינו… מסך!

לא אור! לא אור ואש כמו שחילונים שרים את השיר היווני. לא אור ואש. אלא בידנו מסך. דהיינו הכוח לייצר אמונה בידנו הכוח היהודי לייצר אמונה. וזה כוח מאד מעניין בחודש הזה. לכן הוא אומר, ס' בשינה.

אח"כ בהמשך הוא אומר הצרוף אומר בחודש  ו-י-ק-ק – ר"ת וירא יושב הארץ הכנעני. המליך את ג' וקשר לה כתר וצר בו צדק, צדק זה הכוכב, קבוצת הכוכבים שמאירה בעולם ביום שני בשבת. המליך את אות ג'. כשאנחנו רואים ששתי האותיות האלה הן האותיות של חודש כסלו, ס' וג',  שס' זה מלשון סומך ה' לכל הנופלים, וג' זה הגומל חסד שצריך להיות מאמין בה', אנחנו יודעים שהשם ס"ג זה גמ' נביא. וזה גם פרצוף הבינה של גלגלתא זה פרצוף הכתר, ע"ב זה פרצוף חכמה, ס"ג פרצוף הבינה, והוא יוצא מהאותיות י' ק' ו' ק' במילוי יודין וה-ו' במילוי א'.

מי שמכיר, טוב, מי שלא, לא זאת הנקודה.

אז אני רוצה לסכם את מה שאמרנו:

אנחנו בראש חודש רוצים לכוון את נפשינו. בכל כוונה נפשית צריכים לראות מה המציאות שמופיעה מולי ומה התיקון שאני צריך לעשות בה. המציאות שמופיעה מולי זו מציאות השינה שהתרגום הנפשי שלה – השתוקקות גופנית עצומה.

אני צריך לעשות לה תיקון. התיקון שלי אליה – בסוד האמונה שמאפשרת מצד האמונה הזאת להתעורר למקום אחר. למקום שאני יכול להשתמש בהשתוקקות הזאת בערנות. שההשתוקקות הזאת לא חייבת להרדים אותי. אנחנו לא נגד השתוקקות, רק בתנאי שהיא תהיה מתעוררת במקום הנכון. ואם כך נעשה, אז נתקן.

לכן, כל אחד יראה לחפש, להתעורר מהשינה הרוחנית ולהוסיף כמה שיותר אמונה בחודש הזה.

היכולת של האדם להאמין היא זאת שמחברת אותו למקום רוחני, עמוק, מדוייק בלי הפסקים של הגוף. בלי הפסקים שזורקים אותנו למקומות שאתה בנפש הפנימית שלך לא רוצה אותה.

אני מאחל לכולם שיהיה לנו חודש של אמונה, חודש של הארת האמונה, שתיתן לנו את הכוח לנצח את ההרדמות הזאת על כל גווניה. כל אחד רדום בנקודת השתוקקות אחרת שמרדימה אותו. בע"ה ,שנזכה לחגוג את חג החנכה אחרי שעשינו הכנה ראויה ואז בע"ה נוכל לנצח את צד היווני שבנו ולהנציח את האמונה על עם ישראל.

חודש טוב לכולם.