mahatzit-shekel1

רגע לפני פורים מעבירים את תרומת "זכר למחצית השקל" ופודים את נפשותינו ונפשות בני ביתנו. שיהיה בברכה!
מצוות "מחצית השקל" הנה מצוות עשה מדאורייתא (מהתורה). בפרשת "כי תשא" בספר שמות, נאמר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יב כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. יג זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה. יד כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה, יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָה. טו הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל, לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. טז וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. {פ}
תרומת מחצית השקל הוא שמו של המס שהיה נהוג בתקופת המשכן ובית המקדש, אשר היה על כל אדם מישראל לשלמו פעם בשנה. בכל שנה, ב- א' באדר היו מכריזים על הבאת מחצית השקל. בכספי מס זה, נרכשו הקורבנות השונים שהוקרבו באותה השנה בבית המקדש או המשכן.
עד היום, מדי שנה בסמוך לחג הפורים, נוהגים שכל אדם מישראל תורם לזכר מחצית השקל, כשהכסף משמש למטרות צדקה (במקום לרכישת קורבנות כפי שהיה נהוג בזמן בית המקדש).
לכן, כמנהג עם ישראל מדורי דורות, גם השנה לפני חג הפורים אנו אוספים תרומות "זכר למחצית השקל". רגע לפני פורים, תורמים "מחצית השקל" לזיכוך הנפש.
המנהגים על גובה הסכום שניתן על כל נפש משתנים, ולכן, אין למעשה סכום קבוע. נהוג לתת 21 ש"ח לנפש.
אלה הנוהגים לצאת לכל הדעות נותנים 40 שקלים לנפש
אז איך תורמים? פשוט ממלאים את הטופס מטה. קבלה תישלח בדוא"ל.
מתי נותנים? החל מראש חודש אדר ועד סוף החודש.
טוב לתת לפני קריאת המגילה, במידה ועדיין לא נתן.
בברכת פורים שמח לנו ולכל בית ישראל!

אוזני-המן3
הלכות מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים
מצוות משלוח מנות מתקיימת, כששולחים שני סוגי מזון מוכנים לאכילה, לאדם אחד לפחות. אבל אם שולחים סוג מזון אחד אפילו להרבה אנשים, לא מקיימים את המצווה. מצווה זו יש לקיים ביום (ולא בלילה) של פורים.
נוהגים להעניק את משלוחי המנות באמצעות אדם שלישי כשליח, מכיוון שהמילה "משלוח" נובעת מהמלה "שליח".
את משלוחי המנות המיועדים לגברים, שולחים הגברים והנשים שולחות לחברותיהן.
מצוות "מתנות לאביונים", מתקיימת על ידי מתן צדקה, לפחות לשני עניים ביום הפורים. המתנה צריכה להיות, לכל הפחות, בשווי של ארוחה מהירה כלשהי (מנה פלאפל למשל).
זו אינה חובה "משפחתית", כל אחד צריך לקיים את המצווה עבור עצמו (אפשר גם על ידי שליח).
אין חיוב לתת את הכסף ישירות לעני, אפשר לעשות זאת באמצעות גבאי הצדקה של הקהילה – כל עוד הכסף יועבר אל העניים במהלך יום הפורים.
מתנות לאביונים היא מצווה בפני עצמה, שאינה נכללת בסכומי הצדקה הקבועים שאדם נותן במשך השנה (כגון כספי מעשר).
הרמב"ם כותב, שאין זה נכון להשקיע במשלוחי מנות מכובדים, אם הדבר יבוא על חשבון המתנות לאביונים.

687699601000100408270yes1130

NEWS1-115856349468232

DSC_8378_70_g

shablul_purim_c

הרחבה:

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים.
מה צריך לתת?
ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים.
כמה צריך לתת?
ירא שמים יתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. וכמה הוא חיוב מתנות לאביונים?, הנה מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די בנתינת פרוטה, שהוא סכום הקטן שיש בכל מקום (וכגון בארץ ישראל מטבע של חצי שקל וכדומה), ומכל מקום כאמור, עדיף להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודת פורים ובמשלוח מנות. ועל כל פנים נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים.
החילוק בין משלוח מנות למתנות לאביונים
בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לתת את המשלוח מנות, באופן שהמקבל ידע ממי קיבלת את המעות, והנותן ידע למי נותן. וזאת משום שטעם המצוה של משלוח מנות, הוא בכדי להרבות אהבה ואחוה בין בני אדם. אולם לענין מתנות לאביונים אין הדין כן, אלא רשאי לתת את המתנות באופן שהאביון לא ידע ממי קיבל, וכן הנותן לא ידע למי נותן.
וכן במשלוח מנות, יש לתת מנות ממש, כלומר, דברי מאכל ומשקה, מה שאין כן במתנות לאביונים, שיכול לתת לאביונים מעות, שיוכל לקנות מהם את צרכי הסעודה.
חשיבות מתנות לאביונים
וכתב הרמב"ם (הלכות מגילה פרק ב), חייב אדם לשלוח לחברו שתי מנות בשר, או שני מיני תבשיל, או שני מיני אוכלים (מאכלים), שנאמר: ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח. וחייב לחלק לעניים מעות או מיני אכלים ביום הפורים, לא פחות משני עניים, שנותן לכל אחד מתנה אחת, שנאמר: ומתנות לאביונים. ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לחברים, שאין שמחה גדולה מפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו, הרי הוא דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים ולהחיות נפש נדכאים".
נתינה לגבאי צדקה
הנותן מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים, ששלוחו של אדם כמותו. וכן נוהגים רבים כיום, שהם נותנים לגבאי נאמן את כספי המתנות לאביונים, והוא שלוחם לתת את כספי המתנות לעניים ביום הפורים. ועדיף לנהוג כן ממה שיתן בעצמו את המעות, לאביונים כאלה אשר אינו יכול לדעת בודאות אם הם ראויים למתנות אלו.
וכבר הזהרנו בעבר על הצורך לשים לב שגבאי הצדקה הם אנשים יראי שמים, ולא לסמוך בעיניים עצומות על ועדי הצדקה למיניהם.

sh (1)
נגישות
רשת אתרי הסולם:   קבלה- בית מדרש הסולם   |  הדף היומי בזוהר  |  תלמוד עשר הספירות  |  קבלה למתחיל  | בלוג הרב אדם סיני  |  ספר הרב  |  חנות ספרי קבלה   |  מרכז לימודי '
קבלה - בית מדרש הסולם לפנימיות התורה וחכמת הקבלה - הרצאות מאמרים, קליפים קורסים ושיעורים בתורת הקבלה בדרכו של בעל הסולם והרב"ש. .*Powerd And Designed by Laisner SEO
counter free hit unique web