מהי חכמת הקבלה?
חכמת הקבלה, מייצגת את פנימיות תורת ישראל כאשר היא מגדירה לנו את החוקים של העולמות העליונים.
יש קשר מאוד מאוד חזק בין הנפש של האדם לעולמות העליונים להקדוש ברוך הוא, לבורא יתברך.
היחסי גומלין שלנו עם המציאות מאפשרים לנו להתקשר לבורא, לכן הקבלה באה ומספרת לנו בהתחלה היה עולם אין סוף ואח"כ אק' ומספרת לנו על החוקים בעולמות העליונים.
וכאשר אנו לומדים את זה, שזה הצד הטכני של חכמת הקבלה, אך התפקיד המטרה של חכמת הקבלה היא להפגיש את האדם עם פנימיותו, עם צד הנשמה שבו, שהנשמה ולא צד גוף שהיא זו שעובדת עם החוקים הרוחניים כלפי תפקידה להתחבר ולאהוב את הבורא.
תכלית כל הבריאה היא לאהוב את הבורא, לכן חכמת הקבלה מספרת לנו על החוקים הפנימיים, לא על החוקים החיצונים, לא איך לשמור שבת מבחינה חיצונית, אלא איזה פעולות אני צריך לעשות כדי לייצר מבפנים בתוכי סדר אמיתי ונכון, סדר הרמוני של הנשמה.
–
למתקדמים:
קבלה היא תורת הצורה בשונה מתורת החומר. עולם הצורות או העולם הרוחני בנוי על פי סדר מאוד חוקים ומהלכים מדויק המשפיע גם על עולם החומר. עיקרו של הלימוד של חכמה הקבלה הוא הסדרים של החוקים והשפעתם על החומרים הרוחניים, שהם צורות ביחס לחומר.
יש לסייג שאף הצורות האלו הם חומר, אך חומר רוחני.
הסגולה העצומה של לימוד זה הוא שהוא משפיע על נפש האדם יותר מהלימוד החומרי. זאת, היות וגם הנפש היא צורנית ביחס לגוף.
היות והאדם הוא הנפש ולא הגוף, אזי לימוד זה הוא הלימוד הנועד לאדם וכל לימוד אחר יכול להוות עזר ללימוד הקבלה שצריך להוות את עיקר הלימוד.
העולם המורגל ללימוד החיצוני בלבד עושה זאת, היות וטבע הרגיל מושך את האדם לחומריות ולא לרוחניות. העצלות הבלתי נסבלת של הקיום, הנובעת מהתפיסה החומרית, היא שאינה מאפשרת לצאת לעולם הרוח באופן הראוי לאנושות בכלל וליהדות בפרט.
אזהרה- יש המבקשים את הלימוד הרוחני לצורך הגשמיות, בכך עושים הם טעות כפולה, בכך שהופכים את השפחה לגבירה, דהיינו את הגשמיות לגבירה שהרוחניות צריכה לשרתה, ולא כך היא.
מהי חכמת הקבלה?
מהי חכמת הקבלה?
נביא כאן מדבריו של מורנו הגדול בעל "הסולם" זצוק"ל, במאמר מהות חכמת הקבלה – על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".
חכמת הקבלה אם כן, מגלה לנו את החוקים השורשיים ביותר, ובסדר של סיבה ותוצאה מהעולמות העליונים אל עולמנו זה הגשמי.
קיימות מספר שיטות ללימוד חכמת הקבלה, אך מקובל כי האר"י הקדוש, הוא גדול המפרשים שקמו לחכמה זו, וכתבי תלמידו – ר' חיים ויטאל זי"ע הם אבני היסוד של החכמה. כמובן, ישנו ספר הזוהר, המאיר עד הרקיע, שנכתב בידי רשב"י וחבורתו, ומהווה את החלק החשוב ביותר בפנימיות התורה וחכמת הקבלה.
בעל "הסולם", במפעלו הגדול והעצום, כתב פרושים גם על כתבי האר"י והן את פרוש "הסולם" על הזוהר הקדוש. בעשותו כן, היה לגדול המפרשים שקמו לחכמת הקבלה בדורות האחרונים, ויש שרואים בו גדול המקובלים מאז האר"י הקדוש.
מה אם כן, אומרת לנו החכמה הזו? מה היא באה ללמד אותנו? אותך? כיצד חכמה מופשטת זו מצליחה להגיע עד לחיינו כאן, בעולם הזה, השפל, החומרי, הבזוי?
במשפט אחד, מתומצת, אך ממצה, נאמר כי הלומד חכמה זה, צריך להגיע לדבקות עם בוראו. ועיקר הדרך לשם עוברת דרך המצווה אותה מגדיר רבי עקיבא, ככלל גדול בתורה – "ואהבת לרעך כמוך".
אז מהי חכמת הקבלה?
קורסים נבחרים ביסודות החכמה וההשקפה
קורסים בחכמת הקבלה בחינם
קורסים בחכמת הקבלה
מעיקרי חכמת הקבלה (בדרך בעל "הסולם")
עיקר ראשון: הבורא טוב ומטיב
אחד – הבורא הוא הסיבה הראשונה לכל דבר, הוא הטוב המוחלט מבחינת התפיסה שלנו.
יחיד – כל פעולותיו שנראות לנו כפעולות רבות, הן כולם פעולות של השפעה.
מיוחד – כל מושא פעילותו הוא עניין של להשפיע.
עיקר שני: הבריאה היא רצון לקבל
הבורא ברא רצון לקבל. בעל הסולם בא והגדיר את תופעת הבריאה בצורה נפשית כדי שכל הבריאה תהיה מיוחסת לנברא עצמו ולא רק לספירות מנותקות מהאדם, בכך הוא קישר את תורת הקבלה למציאות נפשו של האדם. הגדיר באופן ברור את הבריאה כרצון לקבל. בגדר ג' במבוא לספר הזוהר הגדיר בעל הסולם שכל תורת הקבלה וכל ספר הזוהר נכתב רק לפי נשמת האדם. וכל הגדר בו אנו צריכים להבין את הזוהר הקדוש ספר היסוד של חכמת הקבלה להבין את תורת הקבלה רק דרך נפשו של האדם.
עיקר שלישי: הקשר בין הנברא לבורא הוא קשר של השוואת צורה
החיבור בין הבריאה לבורא היא ע"י השוואת צורה, ולא בשום צורה אחרת, הדבקות באופן רגיל נתפסת אצל האדם שאני רוצה והוא ייתן לי וכך ארגיש שלם. זה מעביר אותנו לצורה של דרך שמבדילה בין הטומאה לקדושה.
העיקרים בדרך:
עיקר רביעי: האדם הוא פנימיות ולא חיצוניות
האדם הוא נשמה ולא גוף. כל הנתפס לחושינו בצורה של חיצוניות היא צורה נפסדת ולא נכונה. רק הפנימיות יכולה לקבל את ההטבה מהבורא.
עיקר חמישי: צריך לתקן את הפנימיות שבי ולא את החיצוניות.
פנימיות היא הנשמה וחיצוניות הוא הגוף מלשון נגף.
העיקרים של סביבת הפעולה
עיקר שישי: קיום תורה ומצוות
בלי לימוד תורה וקיום מצוות אי אפשר לתקן.
עיקר שביעי: כל החיצוניות באה בשביל הפנימיות
כל התורה ומצוות הם הדרך להגיע לתקן את הפנימיות של האדם, בלי תורה ומצוות א"א לתקן את פנימיות האדם. התורה ומצוות החיצוניים באו לתקן את פנימיות האדם.
עיקר שמיני: תיקון הגאווה
על ידי התבטלות לרב שחי בארץ. ויתור על הגאווה מאפשר לאדם להיות ברשות היחיד, שהיא רשותו של הבורא יתברך. הרשות העצמית שלו מבדילה אותו מהבורא.
עיקר תשיעי: תיקון האנוכיות
על ידי פעולה בקבוצת חברים כדי להגיע לאהבת חברים. האהבה היא קבלת אור חכמה שהוא אור של מטרת הבריאה. אהבת חברים היא הגשר לאהבת ה'.
עיקר עשירי: משיח – השלמות בבחינת ישראל אורייתא וקב"ה חד הוא
השלמות הסופית היא החיבור המלא בבחינת האהבה השלמה בין הבורא ועם ישראל המתבטאת בתורה המהווה את הקשר השלם בין הבורא לנברא. היא גם בחינת משיח, המהווה את התיקון הסופי של התפשטות האור בבחינת הגוף, שהוא ישראל המהווה את גוף הבורא, דהיינו ההוצאה מהכוח את הפועל של רצון הבורא.
סיכום:
בעל הסולם נתן לנו דרך בתורת ישראל, שנותנת את האפשרות להגיע לשלמות. החיבור המושלם בין תורת הקבלה, שהיא פנימיות התורה, לבין פנימיות האדם, היא היחידה האפשרית לגלות את האני המשותף, שהיא השכינה הקדושה המחברת בין כל נשמות ישראל. לנו נותר ללכת בדרך זו והזמן לעשות זאת הוא עכשיו.
לשיעורי סאונד למתחילים בחכמת הקבלה
מה ההבדל בין תורת הנגלה לחכמת הקבלה?
הגלוי הוא הפתח כדי להגיע לנסתר, כדי להגיע לפנימיות. כפי שאתה רואה בן אדם שאתה רוצה להכיר אותו, ראשית אתה פוגש אותו , אך הפגישה מגלה לך רק את הדבר החיצוני, שהדבר החיצוני הוא פתח לאדם עצמו.
לפעמים זה רק לשמוע את הקול שלו, אתה מדבר איתו בטלפון, מה אתה עושה? בעזרת חוש השמיעה מגיעים אלייך קולות, את הקולות האלה אתה מפרש בתוכך, והתפקיד שלך בתור אדם בשונה ממצלמה בשונה ממחשב, בשונה מ MP3 , התפקיד שלך הוא להפוך את זה להכרה של הבן אדם, להפוך את זה לפנימיות.
אנו צריכים לעבוד עם המערכת המפרשת של האדם שבנו, להנפיש את החוש, אותו דבר בתורה, נותנים לנו סיפורים אומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש פרשת בהעלותך באות נ"ח, שהתורה לבושה בסיפורים, אבל אוי למי שלוקח את התורה וחושב שהתורה היא רק סיפורים, התורה לא באה לספר לנו סיפורים, אומר אם היינו רוצים לספר סיפורים, היינו מוצאים סיפורים הרבה יותר יפים מהסיפורים שיש בתורה, אלא הסיפורים למה נועדו? תורת הנגלה למה נועדה? רק כדי לגלות לנו את השלב הראשון שממנו נחדור פנימה לסוד.
יש לשים לב וזה באמת דבר מוזר, נותנים לנו את סיפורי התורה לפעמים מתעכבים על שנה אחת בכמה פרקים לפעמים מדלגים על עשרות שנים בכמה מילים, מי שרוצה לספר היסטוריה ככה מספר? מי שרוצה לספר שיספר בצורה נורמלית, יש הרבה סתירות בפשט.
לכן צריכים להבין שתורת הנגלה באה כפי מה שגלוי לעין שדרכו נחדור לתורה הפנימית.
אומר רבי שמעון בר יוחאי בפרשת בהעלותך, מי שחושב שהתורה היא הלבושים של התורה, אומר הסיפורים הם רק הלבושים מי שחושב שזאת התורה, טוב לו שלא נברא וטוב לו שתיפח רוחו, עוד אומר רבי חיים ויטאל שכל הלומד תלמוד בבלי בלבד אין לו עיניים לראות ברזי התורה והולך כעיוור המגשש קיר באפלה ואין לו עיניים לראות ברזי התורה, וכל גדולי ישראל לכל דורותיהם אומרים שצריך להתעסק בפנימיות, לכן האדם חייב להתעסק בפנימיות.
אתה יכול תמיד לחשוב כמשל למה שקורה איתך , תחשוב שאתה היית מכיר בן אדם, כמה זמן צריך להכיר אותו מבחינה חיצונית? שאני מכיר אותך מה אני צריך לספור כמה שערות יש לך בזקן? כדי לדעת מי אתה? או בזקנקן?
ראיתי פחות או יותר תצורה החיצונית שלך, ואז משם צריך לחדור לפנימות, לא יעזור לי לדעת עוד פרט ועוד פרט , אין לזה סוף לפרטים.
שימו לב שגם בזה מתעסק המדע, מתעסק באיזה עוד פרטים ועוד פרטים.. אז מה אם אני ידע עוד ועוד , מה יצא לי מזה..?
אם כך נשאל האם אפשר לדלג על הפשט?
אי אפשר לדלג על הפשט, חייב לדעת תפשט, זה כמו שאתה רוצה להכיר מישו בלי לראות אותו אף פעם בלי לשמוע עליו כלום בלי שסיפרו לך עליו וכו' אי אפשר. כי כל התפיסה שלנו בעולם הזה היא תפיסה אמצעית ולא ישירה, והאמצעות זה בעזרת התורה החיצונית, אומנם לא צריך להתעסק בה כמו שמתעסקים בה היום רק בה, אומר במסכת חולין תלמיד שלא ראה סימן יפה בתלמדו, מחלוקת האם אחרי שלוש שנים או חמש שנים, רבי יוסי אומר שלוש שנים חכמים חמש, מפרש רש"י מה זה שלא ראה סימן יפה בתלמודו? שלא זוכר את תלמודו, מהו לא זוכר? מה צריך לזכור פה? אומר בעל הסולם שלא זוכר את הבורא בתלמודו.
והייתי אומר לכם שאם אתם לא מקבלים את זה שיש בורא או לא מכירים אותו, אז הייתי אומר לכם שאם אתם לא מרגישים שום דבר פנימי בזה, שזה לא מעורר אותכם לנקודת אמת, אז אתם צריכים לעזוב את זה, ולעבור לקבלה. לכן מי שהתעסק כבר חמש שנים די לו, ומי שלא יתעסק מה יעשה? הציע בעל הסולם, שילמד מהקיצורים הרי חייב לדעת את ההלכות, אבל רק כאמצעי לחדור פנימה, לתוך פנימיות התורה.
מה יצא לי מקבלה ומה זה בכלל?
היום כולם רוצים ללמוד קבלה, זה נהיה IN, ברוך ה' זה דבר טוב.
הרי שאנו הולכים לקנות מוצר אנו צריכים לדעת מהו? אם כך מהי הקבלה? התשובה היא: לומדים איך לקבל!
לכן זה נקרא קבלה, לומדים איך לקבל. מה זה ללמוד? תביא לי תראה איך אני מקבל! תביא כסף תביא אוטו תראה איך אני מקבל, יש לבן אדם כישרון טבעי איך לקבל, רק הבעיה היא שבכישרון הטבעי שלו הוא מקבל לא נכון, הוא מקבל וזה נעלם מקבל ומרגיש ריקנות אחכ, מקבל ומה שלוקח פתאום הופך להיות לא שלו, אז איך מקבלים נכון? דרך אהבה מקבלים נכון, כל תורת הקבלה מלמדת איך לאהוב, היות ואהבה באה מהבורא ואין שום אהבה, שום אור שיכול לבוא שלא דרך הבורא, לומדים איך להתקשר לבורא.
מגדיר בעל הסולם את חכמת הקבלה בפרי חכם מאמרים, שואל מהי חכמת הקבלה? ועונה: "חכמת הקבלה בכללה היא ענין של התגלות אלוקית מסודר בדרכיו בכל בחינותיו ממה שנתגלה בעולמות וממה שעתיד להתגלות ובכל האופניים שאך אפשר לפעמים לגלות בעולמות עד סוף כל הדורות." מה אומרת ההגדרה? חכמת הקבלה, מלמדת אותנו איך להיות יותר מאמינים, כי האמונה היא הכלי להכיל את האהבה, כל השכל יוצר ספק, כל המדע יוצר ספק, וכל מה שאני לומד או פועל ומקבל יותר חומריות, יותר כסף מכונית יותר טובה וכן הלאה, כל החומריות הזו לא נותנת לי אהבה,אלא אני צריך ללמוד לפרש אותה לאהבה.
אדם ישאל את אשתו, אני נותן לך הכל אבל אני לא מוכן להאמין בך ואת גם לא יכולה להאמין בי בכלל, היא לא תהיה מוכנה, למה? כי כל הכסף שתתן לה והעושר שתתן לה אם אין אהבה, ואהבה באה מאמון הדדי מאמונה ובלי זה היא לא תרצה אותך אותו דבר הפוך, למה? כי אהבה לא יכולה להיות בלי אמונה.
אותו דבר בנינו לבין הבורא אנחנו לא יכולים לפעול בלי אמונה, אז למה זה נקראת חכמת הקבלה? כי מלמדים אותנו את הסדר הנכון לקבל, לומדים איך הייתה ההשתלשלות של הסדר מהעולמות העליונים עד העולם הזה, ואנחנו צריכים לחזור חזרה אותו סדר, ובכל קטע באמצע אנו מדלגים מקטע לקטע ע"י כוח של אמונה, בונים ע"י הסדר הזה כוח אמוני ואז עולים לשלב הבא, עוד פעם סדר של מדע בונה נקודת אמונה יותר גבוהה, ואז שוב עולים לשלב הבא.
אם כך נשאלת שאלה, אולי נלמד קבלה כדי ללמוד לקבל יותר טוב ולתמרן את החוקים לטובתנו?
שאלה טובה, אבל הבורא יותר מתוחכם, עשה הבורא ית' שאם לא נעזוב את המחשבה שאנו עושים בשביל לקבל מזה אז לא נוכל באמת לקבל.
משל למה הדבר דומה? אדם אומר לאשתו תשמעי בגלל שאת עשירה אני יאהב אותך! הרי וודאי לא יוכל באמת לאהוב אותה. רק אם יוותר על העושר שלה אז יוכל לאהוב אותה.
לכן הבורא ית' מסתיר את עצמו מאיתנו ונותן לנו להתייגע מאוד קשה, למה? רק כדי שנאהב אותו, כמו אדם שמסתיר את העושר מאשתו או חברה שלו, רק כדי שהיא תאהב אותו לא בגלל הכסף רק בגלל הנקודה החיצונית. אותו דבר הבורא מסתיר את כל טובו כדי שנעשה פעולות ויגיעה כדי לאהוב אותו, ולא כדי לקבל את הכסף או את התמורה. ה' רואה הכל גם את הכוונה הפנימית, לכן הנפש מסודרת כך שאם נפעל כדי לקבל לא נקבל, אם נפעל כדי לאהוב את הבורא, אז נקבל.
האם הקבלה תועיל לי בחיים הגשמיים?
עצם השאלה מראה על כיוון מחשבה לא נכון, כי כאשר אנו רוצים לקבל אנו צריכים לקבל במקום שאפשר לקבל.
בגשמיות אי אפשר לקבל הגשמיות היא דבר מת.
אם כך נדייק את השאלה, ונשאל האם אפשר לקבל את האור דרך הלבושים הגשמיים?
על זה נשאל, מה אכפת לכם אם תקבלו את האור דרך לבושים אחרים, למה אתם רוצים את ההנאה בחיים דרך המכונית דרך הכסף או דרך הבריכה, אם אנו רוצים להנות אז תשאלו לא איך נקבל מבחינה גשמית, אלא תשאלו היכן מלבוש האור? כדי איפה שמלובש האור משמה אפשר לקחת אותו.
אז אם נשאל בפשטות האם אפשר להשיג יותר גשמיות יותר כסף יותר פרנסה דרך הקבלה? התשובה היא לא!
לא בשביל זה באה הקבלה, אך לכאורה הרבה אנשים אומרים אם נפעל תשם הזה נקרא תהילים ניקח תקמע הזה זה יעזור ונשיג מלא דברים חומריים?
על זה נשאל? איך יכול להיות שכולנו לומדים את תורת הארי הקדוש והארי הקדוש נפתר בגיל 38, איך אנחנו לומדים ספרי קבלה של רבי נחמן מברסלב והוא נפתר בגיל 36 ע"י מחלה, למה רבי עקיבא לא עזר לעצמו בגשמיות? וכן הלאה, איך בעל הסולם סבל בסוף ימיו מחולי מאוד גדול, הקבלה לא יכלה לעזור לו? או מקובלים אחרים? רבי חיים ויטאל היה מקובל עצום עוד לפני שהגיע להארי הקדוש, מה לא יכל לעזור להארי?! וכן הלאה
אלא התשובה: אל לנו לחפש לשפר את הגשמיות, זה כמו שילד קטן שואל על גולה, אבא מה לעשות כדי שהגולה הזאת תצמיח לי ידע גדול? אתה רוצה ידע? תעזוב את הגולה, ניתן לך את האור במקום אחר אם אתה באמת רוצה את האור, האור לא נמצא בגשמיות.
אבל אנו מרגישים הנאות גשמיות ? למה לא להגדיל אותם מה רע בזה?
שבן אדם אוכל אפרסק הוא לא נהנה מהאפרסק, שהאדם יש לו בריכה הוא לא נהנה מהבריכה, כי עובדה שאותה בריכה לא נותנת לאותו אדם הנאה כאשר הוא נמצא במצב נפשי אחר. ההנאה היא בנפש, שאנו אומרים אני רוצה להנות! מי זה האני הזה? האני הזה הוא דבר פנימי, יש לנו תטעות בתפיסה, כאשר אנו ממשיכים לרדוף בטעות כזאת אז אנחנו מפסידים.
לעיתים האדם חושב שהוא נהנה מהדבר החיצוני, אבל הוא לא נהנה מהדבר החיצוני זו אשליה, האדם נהנה ממה שהוא מצליח לפשוט מהדבר החיצוני את הדבר הפנימי.
ואם נשאל בכל זאת אחרי כל הדיבורים אנו רוצים תדבר הגשמי! על כך נענה לכם בברור: לכו לעבוד, אתם רוצים כסף לכו לעבוד אתם רוצים לתקן תאוטו לכו למגרש מכוניות, אתם רוצים רפואה גשמית לכו לרופא, אתם רוצים רוחניות?! תבואו לקבלה שם נמצא האור, לא בכסף ולא בבריכה ולא במכונית המתוקנת, שם לא מצוי האור, האור מצוי במקום אחר, ברוחניות
האם מותר להשתמש בקמעות לפי הקבלה?
כל אוחזי הקמעות מתבססים על תורת הארי הקדוש, אך הארי הקדוש בספר המצוות בפרשת שמות עמוד כו' תור א'
אומר באופן מפורש כאשר שואל אותו רבי חיים ויטאל, והאר"י מזהיר אותו מפורשות בזו הלשון "ובעניין קבלה מעשית שימוש האדם לעשות דברים נפלאים ע"י השבעות שמות הקודש, כל העושה השבעות אלה גורם שיבואו תמיד בפיו ברכות לבטלה כי עברה גוררת עברה ואותם המלאכים שהוא משביעם בעל כורחם מתגרים בו ומביאים אותו לידי ברכות לבטלה, ושאלתי למורי ז"ל שהרי ראינו דורות ראשונים שהיו משתמשים בשמות כנודע, רבי ישמעאל ורבי עקיבא לעניין פתיחת הלב והזכירה והשיב לי כי הם היו נטהרים באפר פרה כנודע בענין רבי טרפון שהיא מטהר את הטמאים באפר הפרה ע"פ שהוא היה לאחר חורבן בית שני אבל עתה אנו כולנו טמאים לנפש אדם ואין לנו רשות להשתמש בהם."
אומר בטור ב' "עוד שמעתי ממורי ז"ל כי כל השמות והקמעים אשר בזמנינו הם מוטעים אפילו אותם הפועלים בניסיון אמיתי ולכן האדם המשתמש בהם נענש, אבל אם היינו יודעים אותם על מתכונתם היינו יכולים להשתמש בהם" עד כאן לשונו. אז לשמוע לדברי הארי? או לזה שאנו רוצים קיצורי דרך? התשובה: אתם רוצים רוחניות תעשו עבודה רוחניות, תקבלו שכר רוחני, קמעות לבד לא עושים תעבודה.
מהי ההגדרה של רוחניות?
ראשית כפי שאומר לנו בעל הסולם בתלמוד עשר הספירות בחלק ב' בתשובה יד' ואומר לנו שרוחניות זה מה שמעבר לתפיסת החושים. בנוסף נותן לנו הגדרה יותר מדויקת בפרי חכם בעמוד קעד "וזהו מה שהמקובלים מגדירים בשם רוחניות ועליהם מדברים אשר אין לה כל תמונה מזמן ומקום וכל ערכי הגשמיות אלא שהיא בחינת כוח בעלמא, כלומר לא כוח המלבוש בגוף בעולם הזה אלא כוח בלי גוף" עד כאן לשונו. מה אומר לנו? העולם שלנו בנוי על מציאות של זמן ומקום, דהיינו החושים שלנו תופסים דברים, חוש המישוש העיניים מה שאני רואה ממשש שומע וכו', הרוחניות זה מה שקיים מעבר לדברים האלה.
דבר חשוב נוכל להבין בזה כאשר אנו רואים כוס, יש צורה לכוס ויש חומר שמרכיב את הכוס, החומר זה הגשמיות הרוחניות זה הצורה, אנו רואים שאת האור אנו מקבלים בצורה, אנו מוזגים מים? איפה הם מתקבלים? בחלל שיוצרת הכוס, הצורה שיוצרת הזכוכית זו הרוחניות, אנו לא יכולים לתפוס אותה, אם אנו מוצאים את החומר אנו לא חשים אותה, אבל היא קיימת. כמו השאלה המפורסמת של הפילוסופיה מה זה בייגלה? קעח עם עיגול, שאכלת את הקעח לאן העיגול נעלם? ואם שמנו קעח בלי עיגול אז זה כבר לא בייגלה בשבילנו, לכן אנו חייבים להגדיר גם את הצורה שאנחנו רוצים לתפוס את החומר, הצורה היא הרוחניות. שימו לב ששם מתקבל האור לא במקום אחר, דווקא בצורה.
רוחניות אם כך היא מה שמעבר לחומר, שפה בעולם הזה נתנו לנו לתפוס אותה דרך החומר.
זאת אומרת ברוחניות אני לא צריך להפסיק את החושים אבל החושים רק מסמלים לי היכן זה מצוי ובתוכי יש משהו שיכול לפרש את הרוחניות מתוך זה, כמו כוח שלא מצוי בחומר.
אומר בעל הסולם במבוא לספר הזוהר שזה כמו המופשט שנמצא במוחש, למשל יש בן אדם שהוא שחקן מצוין או חכם, אם כך מהי חכמה? אם אני לא משייך את זה לשום דבר גשמי שנתפס בחושים זה נקרא רוחניות. אם נגדיר את זה בפשטות מה שמעבר לחושים זה רוחניות. יש לשים לב שברוחניות יכולה להיות רוחניות טובה ורוחניות לא טובה, רוחניות לא טובה זה שעשינו צורות לא טובות, אם לקחנו תזכוכית ועשינו צורה לא טובה עם חור למטה אז זו צורה לא טובה, אך אם עשינו צורה טובה אז הרוחניות היא טובה.
אז זה לא סתם להיות רוחניים, אנשים מרגישים רוחניות במיסטיקה ברצון שהוא מעבר לחומר, איך רוחניות היא לא סתם מיסטיקה, אלא היא לבנות את הצורה הטובה מעבר לחומר בעזרת החומר.
מה ההבדל בין מיסטיקה לרוחניות?
התשובה היא כן, אבל, מיסטיקה היא רוחניות אך רוחניות שהיא לא מומלצת.
מהי מיסטיקה? במילים פשוטות, לבוא מלב אל לב, דהיינו לחוש את המופשט בלי לעבור דרך דבר מובנה וישר.
כמו למשל לרפא בן אדם בצורה מיסטית לא דרך רפואה, למשל: לקרוא תמחשבה של השני בלי לדבר איתו רק במחשבה, אני רוצה שהשעון יזוז לצד השני רק ע"י כוח המחשבה, אך על זה אשאל אתכם, בשביל מה אנו צריכים את זה? אתה רוצה להזיז תשעון אז תזיז תשעון , למה צריך מיסטיקה בשביל זה? וכן הלאה.
לעניינו, אם היה אפשר באמת לרפא באופן טוב במקום שאפשר להשתמש במיסטיקה זה היה מצוין, אך יש בעיה במיסטיקה, המיסטיקה דומה לרגש ספונטני שהוא לא מוגדר וכבול בתוך שכל ישר, בחכמת הקבלה הלבנה משולה למיסטיקה והשמש לשכל הישר, כאשר רוצים רק את הלבנה רק את הירח, כפי שרואים כאשר הירח מלא יש גאות יש רגשות חזקים וכו', אך כאשר אנו רוצים רק את הירח זה כמו מיסטיקה, שרוצים את ההרגשה בלי שכל ישר זוהי מיסטיקה, רוצים לעשות תדילוג על השכל הישר על הצורה שבה אפשר להכניס את אותה רוחניות. הרוחניות צריכה להיות בצורות והתבניות המתאימות, אסור לה לבוא רק כמיסטיקה, לכן אמר ללבנה "לכי מעטי את עצמך", אמר אפשר להשתמש בכוח המיסטי אך רק אם הוא מכוון באופן הנכון.
כי מה זה כוח מיסטי?
להתרגש זה כוח מיסטי , לאהוב זה כוח מיסטי, כל ההרגשה היא מיסטיקה רק אסור לנו שהרגש יעבוד מצד עצמו בלי בקרה, לכן ספונטניות ומיסטיקה זה דבר מצוין אבל היא צריכה להיות בתוך מסגרת.
לכן לחפש מיסטיקה שלא באה על הדרך להביא את האדם לצורתו הנכונה היא דבר לא נכון, כי מה המיסטיקה מחפשת? קיצורי דרך
היא רוצה שאני יקבל רפואה בלי לעשות תעבודה, ייתכן ואני ירפא את היד, אך האם ריפיתי את הנפש? התפקיד שלי בעולם הזה לא לרפא את היד , התפקיד שלי בעולם זה לעבוד על הנפש הפנימית שלי כך שהיא תותאם לקבלת הטבת הבורא.
יש סיפור על הרבי מקוצק בא חסיד לרבי מקוצק אמר לו הרבי שלי יכול לרפא חולים לקרוא מחשבות וכו', שאל אותו הרבי מקוצק אחרי כל הניסים האלה האם הרבי שלך יכול לעשות מישהו חסיד עם כל הכוחות שלו? רצה לומר לו, בסופו של דבר אחרי כל הכוחות המיסטים האלה הרי כל זה זה רק דברים צדדים דבר חיצוני, הדבר האמיתי הוא לשנות את האדם להיות אדם יותר טוב, האם המיסטיקה יכולה לגרום לאדם להיות יותר טוב? יותר אמיתי? התשובה היא לא, בשביל זה צריך עבודת נפש, לכן המיסטיקה היא עוד כוח כמו מכונית כמו עיפרון יש גם את הכוח המיסטי בעולם, טוב שנכפיף את כל הכוחות האלה לכוח שמראה לנו דרך איך לפעול נכון כדי לתקן את עצמנו, לחכמת הקבלה.
מהו יהודי לפי הקבלה?
מהו יהודי לפי הקבלה?
קודם כל יש לדעת, שיהודי הוא לא יהודי כי הוא נולד לאם יהודיה, אם כך מה נשאל? אז למה אנו יהודים?
למשל ששואלים אותי מי הייתה אמא שלך? קוראים לה חווה יהודית וכו' בגלל זה אני יהודי, והתשובה לא כך.
אנו לא יהודים בגלל שנולדנו לאם יהודיה אנו יהודים כי יש לנו נשמה של יהודי.
אז מה זה כל הסיפור ההלכתי שמי שלא נולד לאם יהודיה בודקים אותו בדיקות חמורות וכן הלאה..
התשובה: הגשמיות היא לא תורה גזענית כמו הנאצים כמו היטלר ימח שמו, אלא באו חז"ל אמרו לנו יש לנו סימנים מיוחדים לספר לכם על הרוחניות, אמרו לנו תשמעו אנחנו רוצים לספר לכם מיהו יהודי, אבל ניתן לכם סימן כי אתם לא רואים נשמות, אז אמרו לנו כל מי שיש לו חולצה ירוקה הוא יהודי, מי שלובש חולצה ירוקה לא בגלל זה הוא יהודי, אבל זה סימן שהוא יהודי, אבל רק סימן.
אם נולדת לאם יהודיה זה סימן שאתה יהודי, אבל שוב זה רק סימן זה לא עושה אותך ליהודי.
מה עושה אותך יהודי? שנולדת משבט מיעקב אבינו שהיית כנשמה במעמד הר סיני, שקיבלת על עצמך כנשמה את התורה, שכאשר התורה היא הוראת דרך כיצד לתקן את עצמנו להיות מובילי דרך של כלל האנושות להגיע לתיקון הנרצה לקבל את ההטבה מהבורא.
למה לא ניתן להיות יהודי על פי הרגשה ורק דרך הסימן?
יש הבדל בין תכונת אופי לבין הנשמה, הנשמה זה דבר אחד ותכונות אופי המבטאות בגשמיות זה דבר אחרי לגמרי.
אדם יכול להיות עצבני שליו או אוהב לימוד או בן אדם נהנתן, יכול להיות מסודר נקי מאורגן וכו' זה לא משנה, התכונות האלה הם תכונות שהם גם נכונות ליהודי וגם לגוי, אבל יש מעבר למידות האם אני יכול להיות אוהב או לא יכול להיות אוהב? זה קשור לנשמה, אתה לא רואה נשמה אז אתה צריך סימן, לא כל מי שמרגיש יהודי יכול להיות יהודי מי שממש מרגיש כך אז בודקים אותו, מפה אפשר להבין שחז"ל אמרו לנו אם בא מישו אומר אני רוצה להיות יהודי למה דוחים אותו? כדי שיתאמץ להיות יהודי שלוש פעמים צריך לדחות אותו, למה? לא כמשחק אלא כדי לראות שהוא באמת מוכן להשקיע מאמץ להיות יהודי כי אם זה דבר שטמון בנשמתנו הוא לא יוותר.
אגב כך נענה מה ההבדל בין גוי ליהודי?
כולנו בני אדם רק היהודים נבחרו להיות מובילי דרך, החלוצים בתיקון האנושי, לא עם נבחר מבחינה גשמית ,עם נבחר מבחינה רוחנית, לכן היהדות היא לא גזענית יש בה גזענות רוחנית, אך לא גזענות גשמית.
האם הקבלה היא דת או מדע?
התשובה היא תשובה שהיא קצת קשה לשכל הרגיל, אבל קודם נאמר את התשובה ולאחר מכן נפרט אותה.
הקבלה היא דת ולא מדע.
למרות שיש פרסום גדול לכך שהקבלה היא מדע ולא דת העניין הזה הוא שקר גמור.
נפרט את התשובה:
העניין מתחלק לשנים: קודם כל יש להבין מה זה דת ומהו מדע?
מדע זה אומר שהכל בא בהקשרים של סיבה ותוצאה על פי חוקים קבועים מראש
דת אומרת שאנו מאמינים בדברים שהם חידוש שהם אמונה, שזה לא יש מיש, אלא שזה דבר חדשותי שזה לא קרה בעולם שהוא נעשה פתאום, וזה השכל לא יכול לקבל, זו עיקר המלחמה בין היהודים ליוונים בחנוכה היווני אומר הכל מדע הכל על פי השכל הכל על פי הגוף, הכל על פי הקשרים של סיבה ותוצאה, היהודים נלחמים בחירוף נפש מוכנים לסכן את נפשם בשביל מה? רק כדי לומר שהאמונה צריכה לשלוט.
עד כאן הגדרנו מה זה דת ומה זה מדע.
נסכם:
מדע – הכל בשכל בהקשרים של סיבה ותוצאה
דת – יש דברים מעל השכל, זה נקרא אמונה.
עכשיו אנו צריכים לראות אם יש בורא בעולם ואנו רוצים להאמין בו אין אנו יכולים לתפוס אותו בשכל, האם הקבלה לא מדברת על הבורא? אם היא מדברת על הבורא כיצד אפשר לומר שיהיה לי קשר לבורא רק דרך חוקים? אם זה רק דרך חוקים שמכריחים את הדבר, כי חוק זה דבר שמכריח, אז הבורא מוכרח לקיים את הדבר אם נפעל אותו, איך נוכל להכריח את הבורא? זה לא כמו בפיזיקה , כוח המשיכה , אם קפצתי מהחלון אני יפול, ביהדות בקבלה זה אחרת לגמרי, אתה פועל עושה את הפעולה ואז אתה צריך לבוא לבקש מה' שיתן לך, עשיית הפעולה היא לא כדי להגיע לתוצאה, עשיית הפעולה היא רק כדי לגרום לך לרצות ולהשתוקק לדבר ואז שהבורא יראה שאנו רוצים ירצה יתן לנו לא ירצה לא יתן, אם אנו יכולים לכפות את הבורא אז עשינו את הבורא קטן מאוד.. אפילו יותר מאיתנו… לזה הקבלה באה לכוון ח"ו ? אז מדוע בכל זאת מפרסמים שהקבלה מדע ולא דת? כי זה מה שרצוי בעיני האנשים, האנשים רוצים לשמוע שהדברים על פי השכל, קשה להסכים לדבר כזה פנטסטי נפלא לא הגיוני שיש דברים שקורים מעל השכל, קשה להאמין בבורא , קשה להאמין שיש כזה דבר, אבל זה שזה קשה זה לא אומר שזה לא נכון, אם הכל מדע אז אנחנו רובוטים מי מסכים לכך שהוא רובוט? אם יש בחירה וודאי שיש משו שהוא מעבר לחוקים, אם אין בחירה אז אין טעם לשום תזוזה שלנו.
לכן אנו צריכים להחליט ולהבין הקבלה היא דת ולא מדע, ומי שרוצה לסמא את עיניהם של הבריות טועה, כי בסופו של דבר כל מי שילך לקבלה מתוך מדע ירצה רק את האור, לא ירצה קשר עם הבורא, כי לא יהיה בורא בסיפור הזה, מה שישאר זה רק הרצון לתענוג והם עצמם, ולכן צריכים מאוד מאוד להיזהר, זה לכאורה רק אימרה אבל זה לא אימרה סתמית זו מלחמה עתיקת יומין האם הדרך היא דרך של אמונה או דרך של מדע.
יש להוסיף עוד דבר קטן, שבתוך מסגרת האמונה, לאחר האמונה יש סדר רציונלי של הקשרים של סיבה ותוצאה מאוד מדויקים אבל הם רק פרט בתוך כלל גדול שנקרא אמונה, אסור להפוך את הפרט הזה כאילו הוא הכלל, הפרט הזה הוא רק שפחה, אסור שהשפחה תירש גברתה.
לכן צריך להבין שהקבלה היא אמונה, ואת כל הפרטים אני פועל במסגרת האמונה.
הקבלה אם כך היא דת ולא מדע.
מה המשמעות של השם הגשמי בקבלה?
תשובה:
למושג מעשה יש הרבה מאוד פרושים. אך הפירוש הכולל את כולם הוא, שהמעשה הוא צד הבריאה הבאה לגלות את הבורא בבריאה.
במובן יותר פרטי הבריאה באה לפרוט את הכלל שנקרא הבורא, כמו הגוף שבא לפרוט את הנשמה.
ומה שכתוב שהמעשה הוא העיקר, זה היות ואי אפשר לתפוס את הנשמה ללא מעשה. היות וכל תפיסת הנברא היא על דרך ההעדר, על דרך הפרוט, אך גוף ללא נשמה הוא בחינת נגף, דהיינו מוות (או מגפה). חייב את המעשה אך רק בתנאי שהוא שליח של הנשמה, של הכוונה האמיתית שהיא להידבק בבורא עולם.
מעשה אין הכוונה למה שנתפס דרך חושינו הגשמיים. אך מעשינו הגשמיים הם סימן למעשה הרוחני הנקרא גוף, רצון לקבל המתפשט ממעלה למטה. כל עוד שאנו מתאמנים בעולם הזה צריך לעשות את המעשים ויחד עם זאת לדעת שהם אשליה שמכינה אותנו לאמת הרוחנית.
האם הגשמיות משפיעה על הרוחניות?
אם היית עומד והיית רדום, האם זה היה משפיע על נפשך?
אם היית לבוש מרושל לגמרי , אבל היית רדום , האם זה היה משפיע על נפשך?
אם היית בטוח שאתה מסודר לגמרי ומאחור היית יוצאת חולצתך מהמכנסיים, האם זה היה משפיע עליך נפשית?
מה יוצר את ההרגשה?
הטעות הנפוצה- המעשה
התשובה הנכונה- המחשבה (ההרהור).
וכעובדה אם אני מהרהר על משהו גם אם לא עשיתי כלום יש לי הרגשה.(חלום או פנטזיה)
אם עשיתי משהו ואני מהרהר על משהו אחר אין לי הרגשה לגבי אותו דבר שעשיתי.
יוצא מכך שההרגשה נשואה על המחשבה (יש כמה סוגי מחשבות , כאן מדובר על מחשבה שנקראת מלכות דתבונה- ולא המחשבה המופשטת)
נשאלת שאלה , אם כך לשם מה צריך מעשה , כמו מעשה המצוות, נתינת מתנה לחבר וכו'…?
תשובה שגויה- כי הם גורמות לשינוי הלב או להרגשה.
תשובה נכונה- הם גורמות להרהור שגורם להרגשה.
המעשה רק מחזק או גורם להרהור שגורם להרגשה.
יש מעשים שגורמים להרהור אוטומאטי, שגורם להרגשה אוטומאטית ולכן אנו מייחסים בטעות את ההרגשה למעשה.
אך לפי הדוגמאות הנ"ל יש להבין אחרת.
כאן בעולם הזה אנו מתאמנים ע"י מעשים שמעוררים מחשבות מסוימות.
היות ואנו רוצים לעורר את המחשבות בדרך הנכונה, אזי אנו עושים מעשים מדויקים לעורר את המחשבות המדויקות.
אך אם לא תתעוררנה המחשבות לא יהיה שינוי.
לשם הגברת העבודה, ונתינת כיוון אמיתי, אנו חייבים את הכוונה למעשה,.
הכוונה היא כיוון ההרהור שצריך להביא להרגשה.
מאיפה להתחיל בקבלה?
אני מרגיש שאני רוצה מאוד ללמוד תורה, מאוד קשה לי לדעת מאיפה ואיך להתחיל מכיוון שאין לי מי שיכול להדריך אותי, אז מאיפה להתחיל?
תשובה:
עניין ראשון וקודם לכל הוא העניין ההשקפתי.
יש לבסס תחילה את מושגי ההשקפה היהודית.
ספרי בעל הסולם "מתן תורה" ו "הקדמת ספר הזוהר" עוסקים בעניין ההשקפתי באופן עמוק ומובן לכל נפש.
אם התעוררותך הייתה מטעם שיש לך ייאוש (בצדק) מחברה בעולם הזה והתנהלותה יש לקרוא את מאמרי הרב"ש.
ישנו ספר "התורה האדם ומה שביניהם" שמאגד ענייני השקפה ועבודה שכדאי לקרוא בו (אני כתבתיו על פי הבנתי את דברי הרב"ש ובעל הסולם).
מעבר לכל זה חשוב להתערות עם אנשים שמצויים בדרכי היהדות. באם נוח לך הדבר תוכל להשאיר מס' טלפון ויהיו אתך בקשר כדי לסייע במה שתצטרך.
אני מאחל לך שדרכך לחיפוש ומציאת האמת תהיה אמיתית ושיזכה אותך ה' יתברך שתמצא את שפעת האור האלוקי הנתון לנו מאתו יתברך.
קבלה ומצוות יש קשר?
צריכים לזכור שהמצוות הם מעשים, כמו כל מעשה שאנו עושים צריכים להגיע לנקודת איזון.
ההתקדמות של האדם היא התקדמות הדרגתית, יש דברים שחייב לעשות אותם, כמו למשל שיש אוכל שחייב לאכול ויש אוכל יותר משובח, אותו דבר במצוות יש דברים שחייבים לעשות שהם עיקרי האמונה, ולאחר מכן מתקדמים לשלב שבו עושים את כל המצוות מבחינה חיצונית ואז ההתקדמות היא מבחינה פנימית.
אם תשאלו האם לומר לאדם שבא מחילוניות באופן גורף לקיים את כל המצוות בבת אחת?
הייתי אומר שלא כדאי, שיתחיל עם עיקרי האמונה יש דברים שהם קשים בעיקרי האמונה אבל האדם צריך להתחיל לעשות איזה סימן שהוא מוכן לוותר על עצמו ולהתחיל לייצר לעצמו סביבת פעולה חדשה, כמו למשל שבת כשרות טהרת המשפחה, אלה דברים עיקריים שכדאי לשמור עליהם.
לאחר מכן צריך להמשיך להתקדם לאט לאט, צריך לדעת שנקודת השאיפה היא חייבת להיות שלמה.
יש לנו חוק מאוד מאוד חשוב ברוחניות שחייב להפנים אותו וכך לחיות אותו, מה שבא מלמעלה בא בבת אחת מה שבא מלמטה בא לאט לאט, הדרך של האדם להגיע לרוחניות צריכה להיות לאט לאט, אסור שתהיה בבת אחת כי הוא יפול, אבל ההחלטה להגיע לרוחניות מלאה עם קיום מלא צריכה להיות החלטה ברורה אני הולך לקראת דבר שלם כי ההחלטה צריכה לבוא מלמעלה, אבל הפעולה מלמטה יכולה להיות לאט לאט.
אבל אם אני יבוא מראש ויגיד צריך רק את זה לרוחניות שלמה זה כמו שאמרתי משו מלמעלה שהוא דבר חלקי, מלמעלה לא נותנים חצי מדרגה מלמעלה זו חייבת להיות מדרגה שלמה לכן כך צריך ללכת, צריכים להחליט שאנו הולכים לקיים את כל המצוות, אם אני מאמין לבעל הסולם על הרוחניות שהוא לימד אותי אני צריך גם להאמין לו על החיצוניות שהוא לימד אותי שהיא זו שתוביל אותי אבל יחד עם זו אני יודע שאני מאמין לו על הכל אבל מתקדם לזה לאט לאט, כי זו הדרך הנכונה.
לכן נסכם שבתחילה לא חייב תורה ומצוות, בהמשך חייב תורה ומצוות וצריך לומר את זה בפירוש ואסור לשקר, אנשים צריכים להתכונן בענין לא צריך לדרוש את זה בהתחלה אבל צריך לקיים תורה ומצוות כדי ללמוד את הקבלה בפנימיותה וזה גם עוזר לאדם כי הלימוד הוא לא הדבר היחידי אלא גם צריך מעשה, מעשה ולימוד ביחד הם שמביאים להשגה אמיתית.
מאמרים בחכמת הקבלה
שאלות ותשובות בנושאים שונים בחכמת הקבלה
70 שאלות על חכמת הקבלה ופנימיות התורה
נכתב ע"י אהרון.
70 שאלות ותשובות על קבלה
מהי חכמת הקבלה?
חכמת הקבלה, מייצגת את פנימיות תורת ישראל כאשר היא מגדירה לנו את החוקים של העולמות העליונים.
נביא את לשון בעל הסולם
"על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".
דהיינו חכמת הקבלה מגלה מלמדת ומבארת לנו את המפה הרוחנית, את הסדרים והתהליכים להגיע מתחתית העולם הזה המקום הכי מרוחק ונמוך בחזרה לקשר של אהבה ודבקות הבורא.
הלימוד אינו לימוד טכני כמו חכמה חיצונית, אלא הלימוד מבטא דבר פנימי, תהליך שהאדם עובר כדי להגיע לאהבת ה'
אומר בעל הסולם שחכמת הקבלה היא חכמה "ניסיונית ומעשית" דהיינו אין זו חכמה בלבד, אלא היא פרקטית לגמרי
זו דרך חיים שלמה המיושמת בכל חייו והליכותיו של האדם בדרך למסע לדבקות בבורא.
מהי קבלה מעשית?
קבלה מעשית, היא צד הסוד שבתורה, צד הקדושה העליונה.
לקבל בעל מנת להשפיע זו קבלה מעשית – אהבה זוהי קבלה מעשית.
אנו טמאי מתים (טמאי הרצון לקבל לעצמנו) על כן אין לנו אפשרות להתעסק בקבלה מעשית.
כמו כן אנו נמצאים בתיקון הבריאה ולא במטרת הבריאה, ותיקון הנפש (רצונות השפעה) קודם לתיקון הגוף (רצונות דקבלה).
מבחינתו קבלה מעשית זה יהיה לקבל בעל מנת לקבל בבחינה ד', מה שגורם למוות.
כל תורת הקבלה עוסקת בבחינת טעמי התורה, ולא סתרי התורה. שמצווה לגלותם ובזכות זה תלויה הגאולה.
האם הקבלה המעשית היא משו גשמי?
קבלה מעשית היא לא משהו גשמי, הקבלה המעשית המדוברת בפי ההמון הקמעות וכן הלאה, הם רק סימן שמייצג את הפנימיות שמאחורי הדברים. הסימן החיצוני מצד עצמו אינו משפיע. בכל מקרה מי שכן מבין בזה ויודע לעסוק אומר האר"י הקדוש שבדורנו אנו טמאי מתים ואין לנו רשות להשתמש בזה, ואף מי שיודע ומשתמש בזה נענש.
האם הקבלה יכולה להועיל לי בגשמיות?
אין חכמת הקבלה עוסקת בגשמיות אלא בנפש האדם, אם אתם מרגישים יאוש מהגשמיות אם אתם מחפשים מה הטעם בחייכם? כיצד להתקרב לבורא ולהגיע לתכלית לשמה נבראתם- דבקות בבורא שזה האושר והתענוג האמיתי, אז הגעתם למקום הנכון – לקבלה, אם אתם רוצים להיות יותר גבוהים מבחינה גשמית, או לקבל פרנסה טובה יותר, אין זו מטרת חכמת הקבלה, אלא החכמה מלמדת כיצד לאהוב את הבורא ולהיות אדם יותר טוב.
להגיע להרמוניה ושלמות רוחנית פנימית.
מהו החוש השישי בקבלה?
אין חוש שישי בקבלה זה מושג מוטעה ויסוד לא נכון.
יש חמש חושים שהם ד' בחינות דאור ישר ושורשם, ראיה שמיעה ריח טעם ומישוש. ושורשם שהוא הכלל.
הכלל הפלאי שהוא מעבר לחושים לא מיוצג כחוש או כפרטים אלא הוא הכלל שמכיל את הכל מתחיל את הכל ומעבר לכל הפרטים.
על כן הכלל אינו נמנה, לכן זו הנחת יסוד שגויה.
חמשת החושים ראיה שמיעה ריח טעם ומישוש. אפשר להגיד שהשכל שלא נמנה כחוש כי ביחס לחושים הוא כלל. ניתן להגיד שהוא כביכול מה שמכנים החוש השישי העולם או העין השלישית אבל אין זה הגדרה נכונה כי הכלל לא נמנה.
לכן מי שלומד קבלה יזכה לחוש השישי וכל ההנחות האלה הם לא מדויקות ולא נכונות.
כמו כן המושג לעבור את המחסום ועוד מושגים שמשתמשים בהם לא מדויקים.
אם נדייק, יש שלב שהאדם מתעורר מעולם הצעצועים מהבבואה הגשמית לנקודה שבלב הנקודה הפנימית ואז הוא מתחיל את עיקר המסע. המעבר העיקרי בין העולם הגשמי לרוחני קורה כאשר האדם זוכה למדרגת לשמה ומתחיל להתעסק באורות רוחניים. עד אז עיקר העבודה היא בבחינת עצות "עיטין" כדי להתאמן ולהכין אותנו לעולם הרוחני- ששמה האמת עיקר העבודה.
אז שורה תחתונה אם לומדים קבלה יש חוש שישי או אין?
כאשר האדם לומד קבלה המאור שבה מחזירו למוטב ומשיג את הכלל שנקרא אמונה, ולא מדע.
זוכה לתפיסת הכלל שמעבר לפרטים- להשגה. על כן אם ננסח את השאלה נכון
מהו הכלל של חכמת הקבלה?
הכלל של חכמת הקבלה הוא הצד הפלאי צד האמונה צד הבורא שבבריאה.
האם המדע ימצא אי פעם את החלקיק האלוקי?
הבריאה היא שְׁנִיּוֹת , יש מאין, על כן היא מורכבת, הבורא הוא הישות היחידה שהיא אחדותית. וזו אחדות אמונית, כפי שהרמב"ם אומר הוא הידוע והוא היודע והוא הדעה עצמה, אבל כל זה עדיין מתפיסת הבורא שבנו, ואין תפיסה והגה בעצמותו.
בכל אופן, הבריאה היא מורכבת, היא בר, באופן כללי מורכבת מד' בחינות ושורשם שמתפרטים עד אין קץ.
על כן לעולם לא ניתן למצוא את החלקיק האלוהי מכיוון שאין דבר כזה חומר שהוא אחדותי, רק הבורא הוא אחד והרי אין לנו תפיסה והגה בעצמותו, על כן המדע לעולם לא ימצא את החלקיק האלוקי, מכיוון שאין דבר כזה, וכל חומר במסגרת הבריאה הגשמית ואפילו הרוחנית הוא בר, והוא מחולק.
מעבר לזה, כל מה שאנו תופסים או משיגים הוא במסגרת הבריאה, ועל כן כל דבר שנשיג או נתפוס נחלק אותו.
רק בנקודת האמונה צד הבורא שבבריאה יש לנו את היכולת לראות את הדברים בצורה אחדותית.
על כן המדע צריך לחפש את הכלל האמוני, ולא את החלקיק האלוקי כי זה סתירה.
חלק נפרד שהוא אחד, לא הולך ביחד.
מה שכן הבורא נתן לנו את האפשרות במסגרת החוסר שלמות שלנו להיות מאוחדים איתו ע"י השוואת צורה ולא השוואת חומר וככה ניתן להיות פרט שמאוחד עם הכלל, ולהיות באחדות עם הבורא ית', אך לא כמו בתורות המזרח שמתיימרים להיות הבורא, אלא אחדות אמונית אחדות צורתית- אהבה.
האם חכמת הקבלה עוסקת בחיים בכוכבים מחוץ לכדור הארץ?
אני מצוטט את תשובת כבוד הרב שענה על שאלה זו בפינת "שאל את הרב" באתר.
האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ?
תשובת הרב:
"נראה שכן, אך לא חיים של בני אדם. כדור הארץ הוא המקום היחיד המהווה את הסימן לסביבה הראויה לחיי בני אדם.
כל הנתפס במסגרת זמן ומקום יכול להיות מדובר ונחשב על ידינו במסגרת החושים.
היות והמשך שאלתך מערבבת זמנים אין אני יכול לענות עליה, אך יש לומר שכדאי להתעסק במובנים הרוחניים והנפשיים ולא הגשמיים שהם רק בבואה מעוותת של הרוחניות
היות והאדם הוא רוחניות כדאי שנתעסק במציאות זו של האדם מעבר לזמן ומקום ולא בצורות זמנים אחרות שאף הן גשמיות.
זה אולי נשמע מעניין , רוחני וגבוה, אך לא אמיתי באופן שמוביל למטרה הרצויה.
בכבוד רב
הרב אדם סיני"
האם הקבלה היא מדע או דת?
נשאל על כך שאלה, האם אהבה היא מדע או דת? האם אהבה היא חוק או דבר פלאי?
אם נתתי למישהי שאהבתי את כל רכושי האם זה מחייב שהיא תאהב אותי?
אם מישו הכי יפה בעולם מבחינה מדעית חיצונית, האם זה מחייב שיהיה נאהב?
את התשובה אני משאיר לכם.
על כן וודאי שהקבלה היא לא מדע, כיצד אהבה יכולה להיות מדע… טכניקה וחוק סגור?
אומנם יש לציין כמו שכבוד הרב אומר הרבה פעמים, "בתוך הכלל של חכמת הקבלה במסגרת האמונה
יש הקשרים של סיבה ותוצאה (מדע) מאוד מדוייקים, אבל הם רק פרט בתוך הכלל שנקרא אמונה"
דהיינו, צריך להביא לאשתי פרח, להגיד לה אני אוהב אותך, לזכור את היום נישואין צריך לפעול מבחוץ
צריך את החוק אבל הוא רק פרט תחת הכלל של האהבה האמונה.
האם צריך ללמוד חכמת הקבלה?
יש להבין שעיקר התורה נקראת חכמת האמת, וכמו כן גם פנימיות התורה. חכמת האמת שהיא עיקר התורה נמצאת בכל התורה ובכל הלשונות, פשט רמז דרש וסוד. נקראת גם לעיתים חכמת הקבלה מכיוון שחכמת הקבלה היא הקרובה ביותר לחכמת האמת.
על זה נשאל
מה ההבדל בין חכמת הקבלה לפנימיות התורה?
התורה מחולקת לפרד"ס – פשט, רמז, דרש, סוד. סוד זה חכמת הקבלה, אומנם יש משהו מעל כולם שכולל את כולם.
פנימיות התורה, חכמת האמת דרך העבודה.
חכמת הקבלה זה אחד הדרכים המסוגלות ביותר, ללמוד את פנמיות התורה, את חכמת האמת.
שהיא הכלל שמעבר לפרטים.
חז"ל וכל הצדיקים גם אלה שלא עסקו בקבלה תמיד עסקו בחכמת האמת, כפי שאמר המרח"ו "כי לא על חנם כפי רצונם פסקו טמא טהור אסור והיתר כשר ופסול אלא מתוך פנימיות התורה כנודע"
כמו כן כל סיפורי הגמרא חזל לא למדו אותם רק בחיצוניות חס ושלום לא למדו על שור וחמור חיצונים בלבד כמו שלומדים רק היום אלא עיקר הלימוד שלהם היה חכמת האמת שבגמרא, הם ידעו להפיק והפיקו את פנימיות התורה מתוך הגמרא.
שלמדו על שור וחמור לא למדו על שור וחמור גשמי רק, למשל שור זה בחינת ידיעה "ידע שור כונהו וחמור אבוס בעליו וגו"
מאמתי קוראים קריאת שמע? דהיינו מאימת ה' יראת הרוממות אפשר וכו'.. כאשר המיקוד הוא רק על המעשה שבתורה על צד הגוף ללא הנשמה יוצא שכרנו בהפסדנו.
לכן ראוי לזכור ולהפנים שהכלל הוא חכמת האמת, השאלה עכשיו מה הדרך הטובה ביותר לפשוט את חכמת האמת? האם לימוד פיזיקה קוונטית? לימוד גמרא הלכה או מה? כמו כן ראוי לשאול למי ניתנה מלמעלה הרשות או הזכות להוריד אלינו את חכמת הקבלה בצורה הכי טובה מבוארת ופרקטית.
אנו רואים שהיו יחידי סגולה בדורות קודמים שכן הגיעו להשגה ותפסו את חכמת האמת ללא חכמת הקבלה, כמו למשל הרמב"ם, ועוד גדולים רבים. השאלה אם זה תקף לגבינו לגבי כלל העם או רק לצדיקים יחידי סגולה? והאם זה תקף בכלל בדור הזה?
בקצרה נענה שאין אפשרות בדורנו ככלל להגיע להשגה להגיע ללשמה או להשיג את חכמת האמת ללא חכמת הקבלה.
מכיוון שאין באפשרותנו את הכוח או היכולת או הזכות לעשות זאת אלא ע"י חכמת הקבלה.
מהי רוחניות?
אומר בעל הסולם
"וזהו מה שהמקובלים מגדירים בשם רוחניות ועליהם מדברים אשר אין לה כל תמונה מזמן ומקום וכל ערכי הגשמיות אלא שהיא בחינת כוח בעלמא, כלומר לא כוח המלבוש בגוף בעולם הזה אלא כוח בלי גוף"
רוחניות מייצגת את מה שנתפס מעבר לזמן ומקום מעבר לחושים החיצוניים הגשמיים. שנתונים לזמן ומקום העדר חילוף ותמורה.
רוחניות אם כך היא מה שמעבר לחומר.
אומר הרב אדם סיני תמצית דבריו מתוך אחד השאלות בשיעורים בבית המדרש.
"שברוחניות אנו לא צריכים להפסיק את החושים, אבל החושים רק מסמלים לנו היכן הדבר הפנימי , ובתוכנו יש משהו שיכול לפרש את הרוחניות מתוך זה, כמו כוח שלא מצוי בחומר.
שזה כמו המופשט שנמצא במוחש, למשל יש בן אדם שהוא שחקן מצוין או חכם, אם כך מהי חכמה? אם אני לא משייך את זה לשום דבר גשמי שנתפס בחושים זה נקרא רוחניות. אם נגדיר את זה בפשטות מה שמעבר לחושים זה רוחניות. יש לשים לב שרוחניות יכולה להיות רוחניות טובה ורוחניות לא טובה, רוחניות לא טובה זה שעשינו צורות לא טובות.
אז זה לא סתם להיות רוחניים, אנשים מרגישים רוחניות במיסטיקה ברצון שהוא מעבר לחומר, איך רוחניות היא לא סתם מיסטיקה, אלא היא לבנות את הצורה הטובה מעבר לחומר בעזרת החומר."
מה ההבדל בין מיסטיקה לרוחניות? (תמצית דברי הרב מתוך אחד השיעורים)
מיסטיקה היא רוחניות אך רוחניות שהיא לא מומלצת.
במילים פשוטות, לבוא מלב אל לב, דהיינו לחוש את המופשט בלי לעבור דרך דבר מובנה וישר.
אני רוצה שהשעון יזוז לצד השני רק ע"י כוח המחשבה, אך על זה אשאל אתכם, בשביל מה אנו צריכים את זה? אתה רוצה להזיז תשעון אז תזיז תשעון , למה צריך מיסטיקה בשביל זה? וכן הלאה.
יש בעיה במיסטיקה, המיסטיקה דומה לרגש ספונטני שהוא לא מוגדר וכבול בתוך שכל ישר, בחכמת הקבלה הלבנה משולה למיסטיקה והשמש לשכל הישר, כאשר רוצים רק את הלבנה רק את הירח
זה כמו מיסטיקה, שרוצים את ההרגשה בלי שכל ישר זוהי מיסטיקה, רוצים לעשות תדילוג על השכל הישר על הצורה שבה אפשר להכניס את אותה רוחניות. הרוחניות צריכה להיות בצורות והתבניות המתאימות.
אסור לה לבוא רק כמיסטיקה, לכן אמר ללבנה "לכי מעטי את עצמך", אמר אפשר להשתמש בכוח המיסטי אך רק אם הוא מכוון באופן הנכון.
להתרגש זה כוח מיסטי , לאהוב זה כוח מיסטי, כל ההרגשה היא מיסטיקה רק אסור לנו שהרגש יעבוד מצד עצמו בלי בקרה, לכן ספונטניות ומיסטיקה זה דבר מצוין אבל היא צריכה להיות בתוך מסגרת.
מהם תורה ומצוות?
החוקים הרוחניים של נפש האדם, המסודרים על פי העולמות העליונים.
האם תורה ומצוות זה פעולות גשמיות?
תורה ומצוות זה לא פעולות גשמיות, זה פעולות רוחניות בנפש האדם.
האם צריך לקיים תורה ומצוות מבחינה גשמית?
כן, מכיוון שהגשמיות היא מקום האימון, והדרך לעורר ולגרות את הנפש בעולם הזה שנתון לזמן ומקום, היא דרך החושים הגשמיים שמייצגים את תפיסת מקום האימון, והמעשה הגשמי הוא השימוש בחושים הגשמיים המייצגים את התפיסה המחלקת של זמן ומקום המאפשרת לאדם להתאמן להגיע לאהבת הבורא , אך אם כל זאת השימוש הוא רק כנקודת גירוי לנפש, השינוי צריך להעשות בפנימיות.
הרבש זצוקל חזר הרבה פעמים בכתביו על חשיבות קיום תורה ומצוות מבחינה גשמית ממש, בכל אופן למי שמבין את יסודות הפנימיות, הרי זה פשוט שההתפעלות שלנו בעולם שנתון לזמן ומקום היא דרך הגירוי החיצוני, וכמו שהאוכל הגשמי מגרה את הנפש לתת חיים גשמיים כביכול והרי האר"י הקדוש אומר איך חתיכת בשר מת יכולה לתת חיים וכו'), כך התורה ומצוות מגרים את נפש לנקודה הפנימית, כל עוד האדם נמצא בזמן ומקום הוא מחויב לחוקים החיצונים ויותר מזה אין דרך אחרת. כל גדולי ישראל כולל הרבש בעל הסולם וכל תלמידיו מורים כך, אם זאת כמובן על לנו להישאר רק בנקודה החיצונית, אך היא הפתח לגרות ולעורר את הפנימיות. בדרכ הרצון שלנו לגשת לפנימיות בלי תורה ומצוות הוא כמו הרצון לקבל את אור האהבה ללא היראה והיגיעה שדינו מוות רוחני, לכן ראוי ורצוי למצוא את השילוב.
האם המעשה הגשמי מצד עצמו מספיק?
למעשה הגשמי מצד עצמו אין שום חשיבות, עם כל זה, מכיון שיש במעשה הגשמי כוונה בסיסית מובנת יש לו השפעה בסיסית ברמה של דומם דקדושה על הנפש, אך רק כמסגרת ששומרת, כאינפוזיה, כעור ששומר על הגוף, אך כדי להתקדם צריך לחדור מעבר למעשה, אל הכוונה הפנימית.
מה ההבדל בין הזדהות להשוואת צורה?
הזדהות זה השוואת חומר להיות השני, אין שום עניין להיות בהשוואת חומר, הבורא ברא בריאה, נתן לכל אחד את הטבע הפרטי שלו שבו הוא צריך להשתמש.
על כן לא צריך לבטל את החומר.
השוואת צורה זה לא לבטל את החומר, אלא להשתמש בו בצורה נכונה.
מכך אנו למדים שהחיבור לבורא הוא לא על ידי השוואת חומר, כי לעולם לא נוכל להיות בחומר של הבורא,כי הרי אנו נבראים, וכל שכן כאשר אין חומר לבורא… אומנם הצורה היא באה על דרך היצירה ולא הבריאה, ואנו יכולים לשנות אותה, ואז להידמות לבורא, במסגרת הרצון שלנו, בלי לבטל אותו, להיות נברא, חומר פרטי עם צורה כמו של הבורא, ואז להתקשר אליו, כי השוואת הצורה עושה הרוחניים לאחד.
האמת שזה יסוד חשוב מאוד, בתורות המזרח חושבים אם אבטל את החומר שלי את הרצון לקבל אני יהיה הבורא.
אבל זה יסוד שגוי ביותר מכיוון שאין לנו אפשרות לבטל מה שהבורא ברא.
על כן כל הסיגופים המזוייפים וביטול הרצון או ההשתוקקות, לא מה שיחבר לבורא, אלא רק תיקון הצורה – השוואת הצורה
היא העושה רוחניים לאחד, ואין חיבור בין חומר לחומר, חיבור חומר לחומר = קצר.
הצורה היא מייצגת את צד הבורא שבבריאה, את הצד האמוני תיקון הצורה יביא לדבקות הראויה בבורא.
העבודה מחולקת לשתיים, א. תיקון המושכלות. ב. תיקון הגוף, תיקון צד הנשמה וצד הגוף, אך גם תיקון הגוף הוא תיקון הצורה של הבעל מנת לקבל שהחומר של הגוף מייצג אותה, ולא החומר מצד עצמו, האמת היא שאנו לא תופסים את החומר מצד עצמו כי הוא נמשך יש מאין מהבורא, ואין תפיסה בעצמותו.
תיקון הצורה ברמה קצת יותר פרקטית בשלב הראשוני מתבטא בהתגברות על הגאווה והאנוכיות, כשור לעול וכחמור למשא.
מה ההבדל בין חומר לצורה?
כמו מעשה וכוונה, ראש וגוף, כלל ופרט, בורא ונברא, אור וכלי, פנימיות וחיצוניות.
נביא כן תמצית מדברי הרב שנאמרו באחד השיעורים:
"כאשר אנו רואים כוס, יש צורה לכוס ויש חומר שמרכיב את הכוס, החומר זה הגשמיות הרוחניות זה הצורה, אנו רואים שאת האור אנו מקבלים בצורה, אנו מוזגים מים? איפה הם מתקבלים? בחלל שיוצרת הכוס, הצורה שיוצרת הזכוכית זו הרוחניות, אנו לא יכולים לתפוס אותה, אם אנו מוצאים את החומר אנו לא חשים אותה, אבל היא קיימת. כמו השאלה המפורסמת של הפילוסופיה מה זה בייגלה? קעח עם עיגול, שאכלת את הקעח לאן העיגול נעלם? ואם שמנו קעח בלי עיגול אז זה כבר לא בייגלה בשבילנו, לכן אנו חייבים להגדיר גם את הצורה שאנחנו רוצים לתפוס את החומר, הצורה היא הרוחניות. שימו לב ששם מתקבל האור לא במקום אחר, דווקא בצורה."
מה ההבדל בין הצורה הפנימית שבלועה ברצון לצורה הכללית שמחוץ לרצון?
הצורה הפנימית מבטאת את סוג הרצון, דרכה תופסים את החומר, דהיינו סוג השתוקקות שלי.
הצורה הכללית מבטאת את הכוונה של הרצון, לשם מה הוא פועל, דהיינו אני פועל מחוץ לעצמי, בעל מנת להשפיע. (מחוץ לעצמי הכוונה, לא מחוץ לרצון, כי אחרת אין ממה לדבר) אלא מחוץ לרצון הפרטי של עצמי, האנוכיות שעומדת כשלעצמה. כי הצורה הפרטית שלי נשארת, רק היא נעשית חומר עבור צורה יותר גבוהה, דהיינו היא משמשת לא כמטרה אלא כאמצעי.
מדוע צריך לקבל את ההטבה דרך קשר של אהבה?
ג' תשובות. ממעלה למטה, וממטה למעלה.
א. כי מלכות דאין סוף בחרה ביתר דביקות, בלי סיבה, ככה הבורא טמן בה במחשבת הבריאה.
ב. יש חוק במציאות שכל ענף טבעו להידמות לשורשו, כמו שהבורא בקשר איתנו ללא תנאי, כך אנו צריכים להיות בקשר איתו ללא תנאי.
ג. טבע הרצון לקבל, שברגע שהוא מתמלא הוא נכבה, נסתם, אם משתמשים בו בצורה של אהבה, אז הוא כמו צינור שתמיד זורם ולעולם לא נסתם, ואז ההנאה היא בלתי פוסקת.
מדוע הבורא לא ברא אותנו שלמים מהתחלה?
הבורא ברא אותנו שלמים מהתחלה, רק הוא נתן לנו לגלות את זה בשלבים
יש להוסיף שהשלמות שלנו היא שלמות שהיא תלויה, ושלמות הבורא היא בלתי תלויה.
מדוע הבורא לא ברא אותנו אוהבים אותו כבר?
מכיוון שאהבה אי אפשר לתת, אנחנו חייב לבנות אותה בעצמנו, זה חייב לבוא מאיתנו, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (כמובן שצריך להגיד שהבורא יכול הכל, רק הוא בחר שככה יהיה)
מדוע חייב שקודם תתגלה האנוכיות ורק אחר כך נבנה אהבה, מדוע לא הפוך? מדוע עשו קודם ליעקב, מדוע צריך קודם שיהיה יצר הרע עד גיל יג' ורק אחר כך יבוא יצר הטוב?
כי כדי לבנות אהבה לבורא, אני חייב לתת לו משהו מהפרטיות שלי, וכדי שאני יתן לו משהו מהפרטיות שלי אני חייב להרגיש אותה, שהיא שלי.
מדוע צריך שהרצון יהיה מורכב מד' בחינות ולא מספיק אחת?
מכיוון שזה נותן את האפשרות, שאני ירגיש שהרצון שלי, מצד עצמי, ולא יהיה כמו רובוט, שתהיה לי השתוקקות מלאה עם מודעות מלאה.
הד' בחינות הם התהליך שבונה את ההשתוקקות המלאה של הנברא.
מה ההבדל בין בריאה ליצירה?
בריאה זה יש מאין, יצירה זה יש מיש.
בריאה אי אפשר לשנות זה מה שבא מצד העליון, אומנם היצירה, בא מצד התחתון, ועל כן יכול לשנותה.
כיצד ד' בחינות דאור ישר מועילות לבניית השתוקקות?
באופן כללי:
כתר – יש מי שנותן, יש ממי לבקש
חכמה – יש מה לבקש
בינה – הרגש עצמי (מודעות)
תפארת- בחירה.
מלכות- השתוקקות מלאה.
מדוע אין השוואת צורה ברצון לקבל על מנת לקבל? הרי שנינו רוצים לקבל זה אותו צורה?
מכיוון שהשוואת צורה יכולה להיות רק דרך דבר שלישי, המשתף, הנקודה הסגולית.
אם היא בין שתי פרטים, זה השוואת חומר לא צורה, ועל כן זה יוצר פירוד, כי כל אחד רוצה לקבל לחומר הפרטי שלו (סוג הרצון שלו, הטבע שלו) ואז ממילא יש פירוד.
רק דרך הכלל , הנקודה האמונית שמחוץ לשניהם, האני המשותף ניתן להתחבר
מדוע מלכות דאין סוף בחרה ביתר דביקות?
ב' הסתכלויות ממעלה למטה ממטה למעלה.
א. כל ענף טבעו להדמות לשורשו, בלי סיבה ככה זה טמון בה.
ב. לית מחשבה תפיסה ביה כלל וכלל.
מכיוון שאין אנו מבינים מדוע לפעול, שלא מתוך חיסרון, אין לנו תפיסה איך מלכות דאין סוף בחרה ביתר דביקות והרי זה לא היה חסר לה. (מצד ההרגשה)
יש להוסיף שאם היא לא היתה בוחרת ביתר דבקות מלמעלה היו דואגים שהיא תגיע למצב הזה, כי זה היה טמון במחשבת הבריאה, אך מבחינתה היתה לה בחירה מלאה.
מה ההבדל בין יצר הרע ליצר הטוב בעבודת ה'?
יצר הטוב הוא רצונות של השפעה, יצר הרע הוא רצונות של קבלה.
שניהם יכולים לשמש בעבודת הבורא, רק בתחלה יותר קל להשתמש ביצר הטוב מכיוון שהוא רק התכללות של הרצון ולא עצם הרצון עצמו.
מדוע צריך גם יצר טוב וגם יצר הרע?
כי כדי לאכול סעודה צריך גם אוכל, אומנם כדי שיהיה טעם צריך גם תבלינים.
בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. רק יצר הרע לא מספיק, אי אפשר לאכול סעודה בלי טעם, רק תבלינים לא מספיק, אי אפשר לטעום בלי רעב, צריך את שניהם.
א. האם יש הבדל בין שפחה לאשה?
כן, שפחה (לא לשמה) היא רק קליפה, שצריכה להכין את המקום, בשביל האישה (לשמה).
ב. האם תפקיד האשה למשוך את האור או לקבל אותו?
תפקיד האישה ביחס לבעל זה למשוך את האור, ומצד שני לקבל אותו דרך הבעל, לאני המשותף של שניהם, כפי הנצרך על פי סוג הרצון שלה.
ג. מה ההבדל בין הגר לשרה באשה שבך?
הגר היא בחינת שפחה שרוצה לרשת את הגבירה, ושרה היא בחינת לשמה.
ד. האם יש הבדל בין האישה שבאיש לאישה שבאישה?
כן, באופן כללי זה כמו הרגש שבשכל, ורגש שברגש, הצד המקשר.
ה. האם אישה צריכה להיות פעילה מבחינה פוליטית בבית, במדינה, בקהילה?
בהחלט בעיקר לקראת הדור הזה המייצג את גדלות והתפתחות הרצון, ועל פי תפקידה לצורך הכלל, אומנם אסור שההדרת נשים תעמוד בפני עצמה אלא תפעל במסגרת הכלל, הזכר, אסור ללבנה לעמוד בפני עצמה.
ו. האם צניעות האשה חשובה מצניעות הגבר?
שניהם חשובים, אבל על האדם להתייחס לצניעות האישה בצורה יותר חמורה, מכיוון שאישה דעתה קלה (אין לה חסדים מצד עצמה) על כן צריך להיזהר לקבל אור חכמה (גילוי ערווה)
האם הזמן הגשמי קיים?
למה שלמה המלך היה צריך את אשמדאי לבניית בית המקדש?
חייב את קדימת גילוי השלילה טרם ביסוס החיוב.
האם הצמצום היה על האור או על הרצון?
על התלבשות האור, כי כבר אמרנו שמדברים רק מהכלים, רק מהסתכלות הבריאה, אין תפיסה בדבר כשלעצמו, כל שכן באור כשלעצמו.
על כן צמצום א' היה על הרצון להתלבשות האור, בצמצום ב' נוסף צמצום
על עצם ההשתוקקות.
האם הצמצום היה על השתוקקות ?
לא הצמצום היה על התלבשות האור בכלי.
אומנם יש גם צמצום מצד המקום,(בצמצום ב') ולא רק מצד הזמן (התלבשות אור בכלי)
(איך הכל מצד הרצון)
מה ההבדל בין זמן רוחני לזמן גשמי?
ברוחניות זמן זה קודם ונמשך, סיבה ותוצאה. אומנם שם הם מתקיימים בעת ובעונה אחת, כל ההפכים מתקיימים באותו זמן, אפשר להיות שמח ועצוב, מורה ותלמיד, כועס וצוחק באותו זמן.
בעולם הזה הזמן לא מורגש בעת ובעונה אחת, הוא מפריד ויוצר הסתרה.
ההפכים התחלקו, לב' הפכים בנושא אחד בב' זמנים.
מהי רוחניות שלמה ומהי רוחניות בלתי שלמה?
רוחניות בלי שלמה היא, ב' הפכים בב' נושאים בזמן אחד.
רוחניות שלמה היא ב' הפכים בנושא אחד בזמן אחד.
מדוע צריך זמן תנועה ומקום גשמיים על מנת לתקן את הרצון?
א. על מנת לתקן את ב' ההפכים שלא מתוקנים מצד הטבע ,חייב שתהיה בחירה, כדי שתהיה בחירה חייב שתהיה מציאות של הסתרה, כדי שתהיה מציאות של הסתרה חייב שתהיה מציאות של זמן גשמי
ב. ברוחניות אי אפשר לזייף, או שזה מתוקן או שלא, אין באמצע.
בעולם הגשמי אפשר לזייף, על כן זה נותן לנו אפשרות להתאמן ולתקן מלמטה וגם לפגום פחות, לעבוד בשלבים.
יש משל יפה של הרבש, שהמלך רצה להעביר זהב יקר במקום לתת הכל לאדם אחת שעלול להתפתה לגנוב, חילק את הזהב למלא חלקים בן הרבה עבדים, וכך אפשר לעבוד בחלקים, בלי להישבר מהר.
ג.לאחר שבירת הכלים הרצון הגדול ניתן לקליפות, נוצרה מציאות של טומאה שכביכול עומדת מצד עצמה, מציאות זו נותנת לנו את האפשרות להרגיש את הפרטיות שלנו ולתקן אותה בשלבים. אך האמת שנושא זה עמוק מאוד, ולא ניתן לענות עליו ברגל אחת.
מה ההבדל בין גשמיות לרוחניות?
יש ב' הבדלים.
רוחניות: א.למעלה מבחינה ד' (על מנת לקבל) ב. מעבר לזמן ומקום.
גשמיות: ב. בחינה ד' (על מנת לקבל) השתוקקות, ההתגשמות של הפרטיות ב. מציאות של זמן ומקום העדר חילוף ותמורה.
האם הגשמיות קיימת?
על פי ההגדרה שגשמיות זה זמן ומקום העדר חילוף ותמורה, אין הגשמיות קיימת כי הבורא לא ברא דבר לא שלם, כל שכן התודעה הגשמית שהיא רק מעטפת, שמאפשר לנו להתאמן, המעטפת הזאת היא סימן לחוסר שלמות שעומדת כמטרה בפני עצמה (שלא באמת קיימת כמו הקליפות), על כן כשנגיע לשלמות לא יהיה צורך יותר במעטפת הזאת והיא תתבטל.
האם הבריאה היא אשלייה?
לא הבריאה היא לא אשלייה, הבריאה היא דבר שלם ונצחי, כי הבורא שלם ונצחי, ועל כן פעולותיו על שמו נקראות, כפי הכתוב ממעשיך הכרנוך. על כן הבריאה היא נצחית שלמה וקיימת.
האם מצד הבורא הבריאה אשלייה?
מה זה משנה, אין תפיסה בעצמותו.
מדוע אנו מצווים להשפיע נחת רוח לבורא? הרי הוא לא בעל חיסרון?
זה כמו ילד קטן שמראה לאביו ציור ואביו שמח, על מנת שהילד ישמח יגדל ויתקדם, כך הבורא כלפינו, ואין זה כלל משנה אם הוא צריך את זה או לא, מצד ההרגשה הנשמה משפיעה נחת רוח לבורא, וזאת האמת שלה. וזה לא משנה באמת אם הבורא צריך את זה או לא, כי הבדיקה שלנו היא רק מצד התפיסה שלנו.
על ידי שאנחנו משפיעים נחת רוח לבורא, זה בעצם גורם לנו לגלות ולהיות שותפים בכלל הזה שממילא קיים, כי הרי הבורא תמיד בנחת רוח, ואין בו שינוי ח"ו
מהי בחירה?
היכולת לפעול מעבר לטבע המורגש שלי, מעבר לעצמי, למעלה מהדעת, בעל מנת להשפיע, מחוץ לעצמי.
ושוב אין זה לבטל את החומר שלי, אלא להשתמש בו בצורה שונה.
האמת כל נושא הבחירה הוא נושא עמוק, ולא יכול להיפטר על רגל אחת.
בכללי צד הנשמה, היכולת לפעול בעל מנת להשפיע, בהשוואת צורה, בחסד זה צד הבחירה שבאדם, צד הבורא שבבריאה.
האם יש בחירה?
יש ב' הסתכלויות.
ממעלה למטה, וממטה למעלה.
ממטה למעלה – יש בחירה, אומנם כל הבחירה שלנו היא איך להתייחס למציאות, ולא איך לשנות אותה, אם זאת ברגע שהיחס שלנו יהיה שונה, ממילא המציאות תשתנה, כי הכל תלוי בפירוש שלנו את המציאות.
כמו כן יש הבדל בין בחירת הדבר להכרעת הדבר.
ממעלה למטה – אין בחירה הכל קבוע מראש, אנחנו מגלים רק את מה שממילא כבר קבוע מראש, איך האמת היא שאין זה משנה, מכיון שניתנה לנו הרגשה של בחירה אז מבחינתנו יש בחירה וזאת האמת שלנו.
האם יש בחירה בגשמיות?
תשובה: הגשמיות לא קיימת על כן הדיון לא רלוונטי.
נכון להסתכל שהבחירה היא אך ורק בנפש.
האם יש בחירה לבורא?
הבורא הוא היחיד שיש לו בחירה מלאה, מכיוון שהוא לא תלוי בשום סיבה שמכריחה אותו.
מה ההבדל בין גאווה לאנוכיות?
כמו ההבדל בין רצונות של השפעה לרצונות דקבלה, שכל ורגש, יראה ואהבה, אור וכלי, הרגש החיסרון, הרגש המילוי.
מה ההבדל בין יראה לאהבה?
יראה מייצגת את ביטול הרצון את עבודת ביטול האגו הפרטי את עבודת ההתבטלות, שימוש ברצונות דהשפעה.
אהבה מייצגת את השימוש ברצון לקבל, שימוש בהשתוקקות במסגרת השוואת הצורה.
יש ביראה שלבים
א. שאני עוד לא יכול להשתמש ברצון הפרטי שלי ומבטל אותו.
ב. יש שלב שאני יכול להתחיל להשתמש ברצון שלי באופן חלקי, אומנם בשביל החבר שלי, בצורה של התכללות ולא באופן ישיר.
ג. יש יראת שכלולה בתוך האהבה, כדבר אחד. שאני יכול להשתמש בכל הרצון שלי מתוך הפרטיות שלי, מתוך העצם שלי, ובאותו זמן גם לא לאבד את היראה, בבחינת שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו.
מה הם ב' האמונות הבסיסיות של האדם?
א. שיש בורא לעולם והוא רוצה להיטיב לנבראיו.
ב. שהדרך לקבל את ההטבה היא דרך קשר של אהבה.
מהם ג' השלבים לבנות השתוקקות האמיתית לדבר?
א. לשלם על הדבר
ב. לפרגן על הדבר
ג. וכשמגיע האור להתלבש בכלי להיות מוכן לוותר עליו.
מהם ד' כוחות הנפש?
שכל, רגש, דמיון, ורצון.
מהי נשמה?
ההגדרה העיקרית והמדויקת הינה – התלבשות אור בכלי.
באופן כללי היא מחולקת:
יש את הכלי שבנשמה (הרצון לקבל, השתוקקות, הרגש החיסרון)
ויש את האור שבנשמה (התלבשות אור בכלי, מילוי)
עוד הגדרה טובה- הנשמה היא מלשון לשום את הדבר- ליישם אותו לתת לו שם. (התגשמות)
נשמה היא מבנין נפעל- כמו השם, נפקד, נאשם, נאשמה, לתת לו ביטוי.
כפי שאמרנו הנשמה מורכבת מאור וכלי, ולא רק מהאור כמו שטועה העולם לחשוב.
הנשמה היא דבר מורכב- מאור וכלי.
בקצרה אם נרצה לדייק יש להגיד שהנשמה היא הנאה מהאמת- התלבשות אור בכלי.
מה ההבדל בין חכמת הקבלה, לשאר החכמות?
שאר החכמת הם רק ענף, רק חלק מהפאזל, ומכיוון שהם נתונות לזמן ומקום, בנוסף לזה שהם רק חלק מהפאזל, שעצם זה שהם חלק מהפאזל הם לא מראות את התמונה של האמת, והם נתונות לעולם הגשמי של זמן ומקום, שמשבש ומעוות את התמונה שלהם.
וחכמת הקבלה היא מעבר לזמן ומקום, ומראה את כל הפאזל באופן מדויק, מהרצון הכי גס, ועד למחשבת הבריאה.
מה ההבדל בין סימן לסיבה? לפי חכמת הקבלה
אחד היסודות החשובים ביותר בדרך העבודה.
א. סיבה מחייבת תוצאה, והתוצאה מחייבת שהסיבה תהיה טמונה בה.
ב. סימן לא מחייב תוצאה.
על כן הגשמיות היא רק סימן, ולא סיבה.
היא רק שלט שמראה לאן לנסוע, ולא זה שמחליט לאן לנסוע.
מהי אמונה?
אהבה בראש, כלים דהשפעה, על מנת להשפיע. השוואת צורה
מהי אהבה?
התפשטות האמונה לגוף, רצון לקבל בעל מנת להשפיע.
האם יש השגחה פרטית על כל הפרטים בבריאה באופן שווה?
יש ב' הסתכלויות ממעלה למטה, וממטה למעלה.
א. ממטה למעלה- יש השגחה פרטית, ויש השגחה כללית, כל אחד על פי תפקידו ביחס למטרה הכללית. (זו הסתכלות הנברא, וזה היחס ודרך העבודה ותפיסת המציאות שלו)
ב. ממעלה למטה- על הכל יש השגחה פרטית, אין גדול וקטן אצל הבורא.
האם הקבלה היא מדע?
המדע הוא רק פרט, מתוך הכלל שנקרא חכמת הקבלה.
אין הפרט הוא הכלל, הוא רק חלק בפאזל שבונה את הכלל.
וכשהחלק הזה עומד בפני עצמו הוא פרד, שמטשטש את התמונה של הפאזל.
מה ההבדל בין דרך ייסורים לדרך תורה?
א. לפעול מתוך מושכלות, מתוך אמונה, מתוך הכרת החיסרון בבחינת מקפץ על ההרים מדלג על הגבהות.
ב. לפעול מתוך הרגשת הסבל מהחיסרון.
מהי חכמת הקבלה?
החכמה השורשית, שמראה ביתר דיוק את המפה של נפש האדם, והדרך להגיע לקשר עם הבורא.
אם נולדתי לאמא יהודיה זה אומר שאני יהודי?
לא, אין זה אומר שאתה יהודי, אתה יהודי בגלל שיש לך נשמה של יהודי.
וזה שנולדת לאמא יהודיה אומר שניתן לך סימן, שיש לך נשמה של יהודי.
רק עכשיו צריך לפתח אותה.
מה ההבדל בין יהודי לגוי?
גוי – על מנת לקבל.
יהודי –על מנת להשפיע
מה הקשר בין רוחניות לגשמיות?
אין זה משהו שכתוב באופן ברור בספרים, גם אי אפשר לכתוב, רק לרמוז.
על מנת לדעת את הקשר צריך ללמוד אצל מקובל שקיבל מפי רבו וכו'.
וצריך לעשות עבודה רוחנית, ולהגיע להשגה ודבקות בבורא.
על כן המקובלים שזכו להשגה, וגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה, ממשה רבנו ועד בעל הסולם, נתנו לנו מצוות, חוקים והנהגות, על פי המפה הרוחנית מתוך הכרתם והשגתם את העולם הרוחני והקשר בינו לעולם הגשמי.
האם התורה מדברת על היסטוריה?
אין התורה מדברת על היסטוריה גשמית, שנתונה לזמן ומקום, והרי התורה נצחית היא. התורה מדברת על העולם הרוחני.
האם בכל זאת זה גם היה מבחינה גשמית, המהלכים הרוחנים שבתורה?
מה זה משנה.
משל יפה לדבר:
לפני 5000 שנה מישו קפץ מבניין ולמדו העולם שיש כוח משיכה כאשר האדם התרסק
עכשיו נשאל מה באמת חשוב, זה שמישהו קפץ לפני 5000 שנה או זה שיש כוח משיכה ואם נקפוץ אנו
הוא יפעל עלינו?
את התשובה נשאיר לכם.
מה משמעות הזוגיות לפי הקבלה?
אישה היא צד הרגש, זכר הוא צד השכל. יש ליחסים בניהם משמעות מאוד חשובה, וכל היחסים בניהם צריכים להיות מותאמים לעולם הרוחני.
הנשמה מחולקת לראש וגוף, רצונות השפעה ורצונות קבלה, שזכר והנקבה משלמים אחד את השני
ותלויים זה בזה על מנת לעשות עבודה ולהגיע לדבקות בבורא.
יש לציין שלזכר מצד עצמו יש שלמות של קיום, והשלמות של הנקבה ביחס לזכר היא שלמות תלויה.
אך כדי להתקדם ולעלות במדרגות הקדושה הם מחוייבים ותלויים זה לזה.
מה ההבדל בין קורבנות לתפילה?
קורבן זה מצד האנוכיות.
תפילה זה מצד הגאווה.
מהי שבת לפי הקבלה?
שבת היא שלמות, תכלית הכל.
על כן אסור לעבוד בשבת, כי כשמגיעים לשלמות אין יותר טרחה.
מה התפקיד של הגשמיות?
לשמש לנו מקום אימון לרכוש אהבה לבורא.
מה ההבדל בין חכמת הקבלה לפנימיות התורה?
התורה מחולקת לפרד"ס – פשט, רמז, דרש, סוד. סוד זה חכמת הקבלה, אומנם יש משהו מעל כולם שכולל את כולם.
פנימיות התורה, דרך העבודה.
חכמת הקבלה זה אחד הדרכים המסוגלות ביותר, ללמוד את פנמיות התורה, את חכמת האמת.
שהיא הכלל שמעבר לפרטים.
כיצד ניתן לחבר בין אמונה לידיעה?
על ידי שהמדע ישמש את האמונה.
על ידי שרצון לעוצמה ישמש את הרצון לאמת.
מהו חוק השוויון ?
שכל אחד יפעל לפי הפרטיות שלו, ויקבל כפי צורכו, על מנת להשפיע לכלל.
מדוע הבורא מסתיר מאיתנו את אורו וטובו?
מכיוון שאסור שתהיה אהבה חלוטה, אם הבורא יתגלה אלינו, רק נרצה לנצל אותו.
האם מותר לי להתחיל ללמוד קבלה, בלי לקיים תורה ומצוות?
כן בהחלט אפשרי, רק צריך לדעת שבשלב מסוים כדי להתקדם באמת זה מסגרת הכרחית.
מה משמעות האמרה "אין כפיה ברוחניות?
א. שאם אין רצון, אז אי אפשר לכפות עלינו לקבל את האור, לכן צריך לבנות רצון, ואז ממילא נקבל את האור.
(או לפחות נוכל לבוא לבקש אותו, כי הרי הקבלה לא מדע)
ב. רוחניות באה מתוך בחירה, לא מתוך חוק, אם זאת צריך לדעת שבגשמיות יש כפייה, וכל עוד אנחנו בגשמיות צריך לכפות את עצמנו, רק צריך שנבחר בכפיה.
מה ההבדל הרוחני בין הנצרות לאיסלם וליהדות?
האיסלם והנצרות הם רק חלק מהפאזל, חלק משובש מכיוון שעומד כפרט בפני עצמו. היהדות זה שילוב של ימין ושמאל שמתפקדים בצורה מתוקנת שמחוברת לפאזל, כמו קו האמצעי, כמו ג' האבות.
מה משמעות החוק הרוחני "אין תפיסה באור בלי כלי"?
שכל מה שמדברים הוא רק מצד פירוש הכלי את האור, ולא את האור בפני עצמו. כל הדיבור הוא רק ממה שהנשמה תופסת, ולא מהמציאות מצד עצמה.
מה ההבדל בין חופש לחרות?
חופש – זה להיות מעבר לרצונות הגופניים ששולטים עלינו ומפריעים לנו להגיע לאמת.
חרות – זה להשתמש ברצונות הגופניים בצורה נכונה כלפי האמת.
מה יהיה בגמר תיקון?
רצון לקבל בעל מנת להשפיע שלא תלוי בזמן תנועה ומקום, שמקבל את הטבת הבורא בקשר של אהבה, ממולא באושר ותענוג בלתי פוסק.
ב' הפכים בנושא אחד ובזמן אחד.
אה כן כמעט שכחתי, הגשמיות תתבטל לגמרי לגמרי…
מאמרים בחכמת הקבלה