פניני החכמה – מהי נשמה?

מהי נשמה?

ההגדרה העיקרית והמדויקת הינה – התלבשות אור בכלי.

באופן כללי היא מחולקת:
יש את הכלי שבנשמה (הרצון לקבל, השתוקקות, הרגש החיסרון)
ויש את האור שבנשמה (התלבשות אור בכלי, מילוי)

עוד הגדרה טובה: הנשמה היא מלשון 'לשום את הדבר' – ליישם אותו לתת לו שם, לתת לו ביטוי (ממשות של הדבר).
כמו כן נשמה היא מבנין נפעל- כמו השם, נפקד, נאשם, נאשמה.

כפי שאמרנו הנשמה מורכבת מאור וכלי, ולא רק מהאור כמו שטועה העולם לחשוב.
הנשמה היא דבר מורכב מאור וכלי.

בקצרה אם נרצה לדייק יש להגיד שהנשמה היא – הנאה מהאמת, התלבשות אור בכלי.

 

קטע מפרי חכם העוסק בעניין – מאמר גוף ונפש:

בטרם אבאר את העניין הנשגב הזה, חשוב לי לציין, הגם שנדמה לכל מעיין שאי אפשר, לבאר ולקרב דבר כזה אל השכל האנושי, אלא על פי יסודות ועיונים פילוסופיים מפשטים, כרגיל בביאורים מסוג זה – אכן, מהיום שמצאתי טעם בחכמת הקבלה, והתמסרתי אליה, התרחקתי מהפילוסופיה המפשטת וכל אביזרייהו, כרחוק מזרח ממערב, וכל מה שאכתוב כאן, מדובר מבחינה מדעית טהורה, בדיוק נמרץ, על פי הכרה פשוטה בדברים שמושיים מעשיים.

ואע"פ שבהמשך מכתבי אזכיר מדבריהם, אין זה אלא להראות ההבדל, בין מה שיוכל להעלות השכל האנושי העיוני, לבין מה שאפשר להבין מתוך שכל התורה והנבואה, המיוסדת על יסודות שמושיים (כפי שהבאתי בקונטרס ב' ד"ה מהות הקבלה).

ואני רוצה לבאר היטב בזה, את המושגים "גוף ונפש", כפי שהם באמת – כי האמת והשכל הבריא אחד הם. היות שהאמת מוכן לכל אדם, והיינו רק – על פי רוח התורה הקדושה, ולהוציא כל המובנים המשובשים שהשתרשו בהמון העם, והלקוחים בעיקר משיטות מפשטות, אשר רוח תורתינו הקדושה רחוקה מהם בתכלית.

ג' שיטות במושג גוף ונפש

הנה מצאנו אשר כללותם של השיטות, המפוזרות בעולם, במושגים של "גוף ונפש", מקובצים בשלש שיטות כדלקמן:

הסבר: הולך להסביר לנו על ג' תפיסות מושרשות במציאות, שעליהן מושתתות רוב התורות או התפיסות השגויות בתודעת האדם.

א': שיטת האמונה

שיטת האמונה, שאין דבר בנמצא, זולת נפש או רוח. שלדעתם נמצאים עצמים רוחניים נבדלים זה מזה, באיכות, הנקראות נפשות בני-אדם, ויש להם מציאות הקיימת בפני עצמה, בטרם שבאה ומתלבשת בגוף האדם. וגם אחר כך כשהגוף מת, אין ענין המיתה חל עליו כלל, מטעם שהרוחני הוא עצם פשוט. והמובן של המיתה לדעתם, אינו יותר מפירוד בין היסודות, שהעצם נבנה מהם, שזה יתכן כלפי גוף גשמי, שנמצא לו הרכבה מאיזה יסודות, אשר המיתה חוזרת ומפרידה אותם.

מה שאין כן הנפש הרוחני, שהיא כולה עצם פשוט, מבלי שום ריבוי, ועל כן לא יתכן שיקרה לה פירוד של מה, אשר הפירוד הזה יבטל את בנינה ולפיכך הנפש היא נצחית עומדת וקיימת לעולם.

והגוף לפי הבנתם, הוא, כמו איזה מלבוש לעצם הרוחני הזה, אשר הנפש הרוחני מתלבש בו, ומגלה כל כוחותיו על ידו, שהן: המדות הטובות וכל מיני השכלות. כמו כן, היא נותנת חיים ותנועה אל הגוף, ומשמרתו מכל פגע, באופן שהגוף כשהוא לעצמו, אין בו לא חיים ולא תנועה ולא כלום, רק חומר מת, כמו שאנו רואים אותו, אחר הפרדת הנפש ממנו – בשעת המיתה – וכל סימני החיים שאנו רואים בגוף האדם, כל אלו הם גילויים מכחות הנפש בלבד.

הסבר: לכאורה השיטה הזו דומה מאוד לשיטת היהדות, אך אין זה כך.

מכיוון שהנשמה היא מורכבת, מאור וכלי, צד הבורא וצד הבריאה, על כן אינה יכולה להיות עצם פשוט.

הרבה מתורות המזרח אימצו שיטה זו, כאשר מחשבתם לבטל את הכלי, את הבריאה ולהיות הבורא – האור.

משו שלא אפשרי כי אי אפשר לבטל את מה שהבורא ברא.

ב': שיטת מאמיני השניות

שיטת מאמיני השניות. שלדעתם הגוף, בריה שלמה, עומד, וחי, וניזון, ושומר על קיומו בכל מה שצריך. ואינו זקוק כלל לסיוע של איזה עצם רוחני כל שהוא.

אולם הגוף הזה אינו נחשב כלל לעצמותו של האדם, ועיקר עצמותו של האדם, היא הנפש המשכלת, שהיא עצם רוחני, כדעת בעלי השיטה הראשונה.

ההבדל בין שתי השיטות הללו, הוא רק במושג הגוף בלבד. אשר לאחר התפתחות חכמת תורת הגוף ותורת הנפש בעולם במדה מרובה, מצאו וראו אשר ההשגחה הכינה במכונת הגוף מצדו עצמו, כל צרכי החיים, ועל כן לא נשאר לדעתם, בשביל תפקידה של הנפש בתוך הגוף, רק השכלות ומדות טובות בלבד, מסוגם הרוחני – באופן שהם מאמינים בשניות, כלומר, בשתי השיטות יחד, אלא שהם אומרים, שהנפש הוא סיבה אל הגוף, זאת אומרת שהגוף הוא תולדה הנמשך מהנפש.

הסבר: נראה שרוב העולם מונח בתפיסה זו,  כאשר האנושות ראתה שיש בגוף גם סדרים מאוד מדויקים ומופלאים החליטה שהגוף רשות בפני עצמו, אך הוא תולדה מהנפש.

במקום אחר מסביר ששיטה זו מאוד מעוותת, כי עדיין לא מובן הקשר בין הגשמי לרוחני, וכיצד העצם הרוחני מתקשר לאטומים הגשמיים (ראו מאמר חכמת הקבלה והפילסופיה).

שיטה זו נועדה כביכול לתקן או להסביר מדעית את הקרע או הבלבול מהשיטה הראשונה, עיקרה הוא שהנפש אחראית למידות הטובות ולתכונות הנעלות של האדם כגון המושכלות, והגוף אחראי לצד החומרי והקיומי שבאדם.

ג': שיטת המכחישים

שיטת המכחישים מציאות רוחנית, והמכירים רק בחומריות. ובעלי שיטה זו כפרו לגמרי, במציאת איזה עצם רוחני מפשט, בתוך בנין הגוף. והוכיחו בעליל, אשר גם שכלו של האדם, אינו אלא רק פרי של הגוף. והציגו את הגוף, בדמות מכונה חשמלית המתוקנת עם חוטים המתמשכים מהגוף אל המח, והם מופעלים על ידי פגישתם עם דברים חיצוניים מהגוף, ושולחים אל המח את הרגשתם, כאב, או עונג, והמח מורה לאבר מה לעשות. והכל מתנהל על ידי החוטים וגידים המתוקנים לזה, אשר הם מרחיקים את האבר, מהדבר הגורם לו כאב, ומקרבים את האבר, לדבר הגורם לו תענוג, ועל פי הדרך הזה, הם הולכים ומבארים את כל המסקנות של האדם במאורעות החיים.

ומה שאנו מרגישים בחינת השכלות ודרכי הגיון, בתוך מוחינו, הוא רק צילום, מהנעשה בתוך הגוף, באורח גשמי. ומותר האדם על כל בעלי חיים – אשר המוח שלו מפותח בשיעור כזה, אשר כל המאורעות שבגוף, מצטיירים במוחו, כצילום המורגש לאדם בבחינת שכל והגיון. באופן שכל השכל ומסקנותיו, אינו אלא פרי הנמשך ונגלה ממאורעות הגוף.

הסבר: יש לציין שרוב העולם מאס בשיטה זו, כי לא משתלם לחיות או לחשוב ככה.

הסביר שבשיטה זו ראו שהגוף הגשמי וגם התכונות הנפשיות אם מפרקים אותם לגורמים רואים שהם גם חומר, רק יותר זך, ועל כן הכל גשמי- כפי שהרחיב יפה מאוד בהסבר את שיטתם הקלוקלת.

כמו כן לכאורה רגשות של אהבה אינם נמצאים בנפש הרוחנית שהיא מעבר לזמן ומקום, אלא הכל פקודות חשמליות והורמונים שכביכול אחראים על האהבה וכן הלאה הרחיבו וביארו בהרחבה את שיטתם הקלוקלת.

ויש גם מבעלי השיטה הב', שמסכימים לגמרי עם שיטה זו. אלא מוסיפים עליה, את העצם הרוחני הנצחי, שנקרא נפש המתלבשת בפנימיות מכונת הגוף. אשר הנפש הזאת, היא עצם האדם, ומכונת הגוף רק – מלבוש עבורה.

הנה ערכתי כאן בדרך כללית, כל מה שהעלה המדע האנושי, במושגי "גוף ונפש" עד זמנינו זה.

הסבר:  שיטה זו הינה מיקס מאוד מעניין ומקובמן, אשר באה לכפר על העיוותים מהשיטה השלישית, שכפי שציינו רוב העולם מואס בה כי לא משתלם לחיות כך. שיטה זו כביכול טוענת שהגשמיות בעצם היא המלבוש המלא לרוחניות.

ביהדות בחכמת הקבלה אין אנו חושבים ככה. הגשמיות הינה אשליה ואף לא קיימת, על כן לא יכולה להוות מלבוש\כלי לדבר נצחי ושלם, ועל כך בע"ה נדבר בפעם אחרת.

להמשך ביאור מומלץ ללמוד את המאמר היקר "גוף ונפש" המבאר עניין זה: לשיעורים בפרי חכם לחץ כאן"

סיכום: הביא בפנינו את השורש של כל התורות הקיימות- שהם מבוססות על התפיסות האלה שקיימות בנפש האדם\ בממלכת הקליפות.

התפיסה של היהדות הינה  שהנשמה מורכבת מאור וכלי.

הכלי- הגוף של הנשמה, הינו גוף רוחני שנקרא רצון לקבל. ואינו גוף גשמי כפי שנתפס בחמשת החושים הגשמיים. הגוף הגשמי הוא רק סימן לגוף הרוחני. הגשמיות היא רק לבוש חיצוני\ מעטפת אשליתית. 

כל דבר גשמי עובר דרך  מראה מעותת בב' עיוותים של זמן ומקום, המאפשרים לנו להתאמן ולשכלל את הצד הרוחני שבנו ויש ללמוד על כך בהרחבה – לקורס המוח האחורי לחץ כאן.

חכמת הקבלה\ תורת ישראל מלמדת אותנו, כיצד להשתמש בגשמיות וללמוד להסתכל על המציאות מעבר לעיוותים של זמן ומקום, ובכך לאמן ולשכלל את הצד הרוחני שבנו.

ונדגיש שוב כי זו נקודה חשובה, הגוף, הכלי של הנשמה אינו הגוף הגשמי ח"ו, הגוף הגשמי הוא רק סימן.

הכלי של הנשמה הוא רצון לקבל רוחני שחכמת הקבלה מלמדת אותנו לפתח ולתקן.

בהצלחה.

 

 

 

 

 

 

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

להשאיר תגובה

Or