החברים כותבים: שביל הזהב עלון מס' 5 – ראש חודש אדר

1 - 0001 1 - 0002 1 - 0004 1 - 0003
פרשת תרומה תשעו'
ה' מצווה את משה לדבר עם בני ישראל, ויקחו לי תרומה, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
מספרת לנו הפרשה, על בניית המשכן והמנורה.
כיצד עלינו להבין זאת בעבודת נפש?
ידוע שהאדם נברא "רצון לקבל" וכל רצונו הוא בע"מ לקבל, ראה הקב"ה שאין העולם יכול לעמוד במידת הדין, עמד ושיתף מידת הרחמים. משמע שקיום העולם הפנימי של האדם, הינו שיתוף של ב' הכוחות ההופכיים הקיימים בו.
מתוך הפרשה [פר' כה' פס' ב'] "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי".
ומפרש רש"י, "תרומה – הפרשה, יפרישו לי ממונם נדבה, ידבנו לבו – לשון נדבה, והוא לשון רצון טוב".
רואים אנו שהאדם מחויב מתוך רצונו, לקיים את חלקו בשותפות עם הבורא ית', מחויבים אנו לבנות בנפשינו את המשכן אשר בתוכו ניתן לשתף בין ב' הרצונות המנוגדים המפעמים בנו. לוותר על הפרטיות שברצון, ולבוא אל המקום המשותף, אל "היחד", מקום משכן ה"אהבה".
כותב ר' אלימלך בספרו "נועם אלימלך" – "הצדיק על ידי עוסקו בתורה לשמה ומנדב את לבו למקום ברוך הוא, על ידי זה הוא מרים ומעלה את הדינים לשורשם וממתיקם שם, וממילא פועל רחמים וחסדים…"
כפי שכותב הרב אדם סיני שליט"א – "על האדם להכין את הכלי. על האדם לייצר אהבה, שאינה תלויה בדבר, כלפי הבורא. הבורא אוהב אותנו, אך אי אפשר שתתגלה לנו אהבה זו אלא בה במידה, שאנו נאהב אותו, ללא ניצול, ללא אינטרס, אהבה זכה. זה תפקידנו, לבנות כלי מתאים לאהבת הבורא. משכן בתוכנו."
בע"ה שנזכה כולנו בעזרת התורה הקדושה, לבנות את המשכן הפנימי, ולקרב הגאולה השלמה, אמן.

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו