הדף היומי עמודים סז-סט
מאמר וישב על הבאר
הבאר מקשרת בנינו לבין העולם העליון כשהעולם העליון הוא הנותן לנו את החיות.
יש כאלו שכבר עשו תיקון ויש כאלו שאינם.
העבודה הזו באה ע"י ביטול הגאווה. כשאדם מוותר על גאוותו.
אלא מתוך רצון לגלול את האבן מפי הבאר. מתוך הרצון להתכלל.
משה רבינו הסתמך על התיקון שהיה בחינת יעקב בחינת התפארת,
וכשהדעת מביאה מימי התורה לתפארת אפשר לדלות מהתורה,
לכן משה מביא את התורה לעם ישראל ולא יעקב.
שני חכמים הולכים מטבריה לציפורי ומדברים בדרך בדברי תורה.
אומר האחד איך אדם ימשול על הרוח שבו, הרי הנפש היא משהו נפשי.
נפש שהיא התלבשות אור בכלי היא תוצאה.
ויותר מכך איך הנפש מספרת לנו דברים רוחניים שהרי היא במסגרת זמן ומקום.
הלך איתם יהודי אחד. יהודי הוא בחינת השפעה שוויתר לגמרי על בחינת הרצון לקבל.
אותו יהודי שכבר עשה את התיקון של קריאת שמע כבר מדבר כמו משה שעשה את התיקון של באר יעקב
שהאבן כבר נגולה ולהוא יכול לקחת מים מבחינת הדעת בחינת הרוח.
סיפר היהודי סיפור, פעם הלך בדרך וראה מקום שיש בו עץ גדול עם ריחות מאד טובים ותחתיו יש מערה.
ירד למערה וראה של יש גדול שיושב עם שרביט ששאל אותו מי הוא.
הבין שהוא במעמד גדול מאד, ניבהל ואמר שהוא מהחברים.
אמר לו האיש אולי אתה לא תוכל לקבל את הסודות אבל תוכל להעבירם לחברים.
האיש נתן לו מכה עם שרביט ונירדם. בשנתו ראה סודות עצומים כשהתעורר נתן לו האיש צרור שהעבירו לאחד החכמים.
שגם הוא ראה סוד עצום. ראה שהרוחניות מורכבת מפרטים ועלינו לדעת את הפרטים האלו.
אם נדע אותם נדע להתנהל נכון ברוח. אם לא נצטרך לחזור לתיקון מחדש.
רק כשנפעל את העולם הזה בסדר של העולם העליון נוכל לפעול בהתאם אליו.
