ראש חודש שבט

471

שדרת נשמתו של האדם מבקשת במלוא כוחה, לצרף בתוכה את כל מה שעדיין מפורד הוא. כל תנועה של האדם, המפגישה אותו עם עצמו, מקום ראוי הוא לשכלל, לתמוך ולחזק את שדרת נשמתו, את שדרת חייו.

בהיותנו נקראים תדיר להסתכלות נפשית לכל החיצוני הניבט אלינו דרך עיני החומר שלנו, נצרכים אנו למאמץ. חייב האדם לחזק את נפשו בידיעה המוכרחת, שאין שום תנועה מיותרת. הכל נצרך והכל משמש, כדי ליצור חטיבה נפשית אחת, המחוברת למקורה.

המבט הרדום דרך הסתכלות החומר הגשמי המת, צריך להתחלף בשאיפה הפנימית ליצירת קרקע, המצמיחה את האון האנושי, הנשמתי שבנו. מתוך קרקע פוריה זו עלינו להתחיל להצמיח את פרותנו הנעלים ביותר והערבים לכל חיך אוהב אמת.

אל לו לאדם לחפש את חיכם של מבקשי הארובות למיניהם. על האדם להגביה עוף אל אותם הנעלים, המקיימים את בחינת "וטועמיה חיים זכו". גם אם מעטים הללו, אמיתיים הם ללא מורא.

אל תיתן לפרותיך להירקב במעיהם של רצונותיך הקלוקלים. מנע מעצמך פרי באושים. כל מה שרקוב מרקיב הוא. אל תיתן לאותם המון העם שבתוכך לבלבל את רוחך. הייה איתן בבקשך את הרוח, הנעלה מכל . חפש את חיך האמת, שם ורק שם תתמלא נפשך בשעשועים נפלאים, בהתרחבות נפשך לאהבת ה'.

כך ממקור איתן של אדמה פוריה, מתוך אותו שקט שבין כל ריבוי המילים, מתוך הדממה שבין כל סערות הנפש, מתוך הריק שבהרגשת הפרטיות, יכולה נפשו להאדיר עצמה לעבודת הכלל. יכולה היא להצמיח פרות למען הכלל . יכולה היא להיות ערבה לראויים לה.

התקדמו חברים אל מה שאתם ראויים לו. הצמיחו פרותיכם. היו ערבים לחיך דורשי האמת. היו טְעִימים לחבריכם.

כך נבנה בע"ה את לשד הקיום של הרוח האנושית, שתישוב ברוח סוחפת בע"ה בכל שדרות העם.

היו אוהבים, היו ראויים להיות נאהבים. היו אחד.

באהבת אמת
הרב אדם סיני

sfar