מצה שמורה: "מצה שמורה, היינו שצריכים לשמור את עצמנו במקום שהולכים לקיים מצוות ה', שלא יהיה שם חשש חמץ. היינו שהמצוות צריכות להביא את האדם לבחינת תיקון הבריאה, ואם לא יודעים איך לשמור את המצה, אז לוקחים את הטפל ומניחים את העיקר." {רב"ש}
הסבר: האדם צריך לשמור על הרצון שלו בעבודת הבורא, שלא יהיה בחינת מקבל על מנת לקבל כאשר מקיים מצוות רק מתוך תמורה ואהבה עצמית בבחינת שלא לשמה, כי אז הוא בשינוי צורה. {ושינוי צורה הינו ריחוק ונפרדות} ואם הוא לא שומר על עצמו בבחינת עבודת היראה, אז הטפל (הפרטיות שלו) נהפכת לעיקר, במקום עבודת ה'. על כן תיקון הבריאה קודם. – לעבוד על היראה, ורק לאחר מכן אפשר להתחיל לעבוד על האהבה , על בחינת הרצון לקבל {החמץ} . {יראה זה אומר השפעה חלוטה כל כולי למען הכלל, אהבה זה דווקא לקבל מתוך רצון לקשר והתחברות}
ורק בזכות המצה החמץ מתקיים לאחר מכן, דהיינו בזכות עבודת היראה אני יכול להגיע לאהבה. בזכות ההשפעה אני יכול אח"כ להיות מוכשר לקבל נכון. אך יש להבדיל, ברוחניות השפעה לא נמדדת רק על פי מעשים, אלא בעיקר לפי הכוונה. יש לפעול את המעשים הנכונים שיעוררו את הכוונה הנכונה. ושנזכה לנקות את החמץ החיצוני כאמצעי לנקות את החמץ הפנימי, ושלא יקרה חס כמו במשל הבעל שם טוב, שאדם רואה לכלוך ומנקה מלא ולא יורד ולא
מבין, ואז אומרים לו, עצור רגע אל תנקה רק תמראה זה לא יעזור תנקה את עצמך. בהצלחה.
