הכנה רוחנית לחנוכה

376

מהות הנס

 

הנס בחודש כסלו

חודש כסלו מפגיש את היהודי עם חג החנוכה, בו נעשה נס ליהודים. נצטווינו לפרסם נס זה. ראוי שטרם פרסום הנס, נדון מעט בנס, מקורו ושייכותו לחודש כסלו דווקא.

כסלו אותיות כס ל"ו. מסמן הוא את מקום ההשענות על ל"ו צדיקים, שעושים שינוי בעולם. השינוי מתבטא בכך, שחודש כסלו הוא המעבר מהחושך לאור. בחודש זה מתחילים הימים להתארך.

סימן נוסף הוא, שאותיות כסלו הן ס״ך ל״ו. מספר הנרות שאנו מצווים להדליק בחג החנוכה הוא ל"ו (סך הנרות ללא השמש, שאינו מכלל הקדושה).

בחודש כסלו נגמרת התקופה של ההחשכה ומתחילה תקופת ההארה. ניצחון זה על היוונים, הנו ניצחון על תרבות החושך. תרבות חושך זו היא תרבות של גוף, תרבות של תוך הדעת והחוקים הקיימים במציאות בתוך ההוויה שהאדם מצוי בה. כל מושג ה״נשמה״, המבוטא במספר שמֹנֶה, שהוא מעבר למציאות המוחשית הנתפסת בתוך הדעת, אינו מצוי אצלם.

 

כיצד יכול אדם להתקדם?

התקדמותו של האדם חייבת להיות ע״י נקודת משענת מחוץ לעצמו. כאשר האדם חי עם נקודת משענת מחוץ לעצמו, יכול הוא להוביל את עצמיותו למקום שונה מהמקום בו הוא נמצא. ביוונות נשאר האדם בתוך עצמו, בתוך המסגרת בה הוא מתקיים. חודש כסלו הוא המקום לפעולת ל"ו צדיקים שבו. הם אלו היכולים להזיז את עצמם ואת העולם מתוך המקום בו הם נמצאים.

נס הוא האפשרות של האדם לצאת מחוץ לעצמו, להפעיל את ל"ו הצדיקים שבתוכו, כדי לצאת מחשיכה לאורה, כדי לצאת מתרבות הגוף לתרבות הנפש, כדי לצאת מתרבות של אדם החי רק עם מה שמצוי בתוכו, אל אדם החי את מה שמעבר לעצמו.

 

כיצד יפעל האדם מעבר לעצמו?

כוחו של היהודי הוא כוח של נס. אנו עם המלומד בנסים. אנו צריכים להאמין בנס האמונה שלנו. הנס הנו האמונה שלנו מעבר לעצמנו, מעבר להגיון הרגיל, מעבר להרגשה הרגילה. מבטא הוא את היכולת שלנו להאמין שיש משהו מעלינו, ואנו כפופים אליו ורק אליו.

 

ההתבטלות העצמית

ההתבטלות העצמית היא המפתח הראשון המאפשר לאדם להאמין בנס. אדם גאוותן בשום אופן לא מוכן להאמין בנסים. הגאוותן רוצה שיוכיחו לו הכול, היות שגאוותו אינה מותירה לו את האפשרות לקבל איזושהי השראה, איזושהי יכולת יציאה מתוך עצמו. הגאווה גורמת לאדם להיות יווני. זוהי ההתייוונות  המערבית הקיימת במציאות. היא זו הגורמת לאדם ע"י הפילוסופיה, שנותנת את הכוח לשכל האדם, להיות לכאורה מוביל.

השכל עצמו לוקח את הדמיון, שהוא הכוח הניסי של האדם ומצמצם אותו לרבדים נמוכים מאוד. הכוח הניסי של האדם הוא כוח המאפשר לו לצאת מעצמו.

 

היחסים בין הדמיון והשכל באדם

הדמיון נותן לאדם את הכוח לפעול מעבר לחוקים שבהם הוא מצוי. האדם צריך להשתמש בדמיון זה, היות שממנו יכול הוא לקבל השראה אלוקית, השראה רוחנית. יכול האדם ע"י הדמיון לקבל את היכולת לצעוד, את היכולת ללכת מעבר למקום בו הוא נמצא. הדמיון נמצא בכל אדם, אבל השכל מקטין את הדמיון, עד כדי שהוא לא יכול לפעול את הדבר האמיתי, המושפע לו מעולמות עליונים.

הדמיון שלנו אם כך, מוגבל ברציונאליות בה אנחנו קיימים. הרציונאליות הולכת ומטשטשת את הדמיון. היא מקבלת צורה אנוכית של האדם עצמו. מכיוון שהצורה האנוכית היא צורה של שכל, החותך דברים, מחלקם ומוריד את ההשראה האלוקית, ע״כ מוריד שכל זה את מרחבו הנפשי של האדם.

המרחב אינו רוצה חוקים. השכל רוצה חוקים ברורים. האדם צריך את הכוח לפעול מעבר לחוקים. הדמיון הנותן כוח זה, נותן גם מציאות של חופש, העלולה לגבול בהפקרות. גורמת היא לאדם, שילך מעבר לחוקים השומרים עליו. לכן, למרות שנכון להשתמש בדמיון, צריך להגבילו בתוך מסגרת חוקים ברורים ויסודיים השומרים על האדם.

 

המרחב הפנימי והחיצוני

כאשר כוספת נפשו של האדם לתת דרור לדמיונו, צריך הוא לאפשר מציאות זו. דרור זה אפשרי, רק בתנאי שהאדם שומר על חוקי היסוד של המחשבה היהודית, כפי שמופיעים בפנימיות התורה. יסודות אלו הנם יסודות אמוניים, שאסור בשום אופן לחרוג מהם.

כאשר אדם שומר על חוקי היסוד, רשאי הוא לתת דרור לדמיונו. אם ייתן דרור לדמיונו, אזי תוכל ההשראה האלוקית לזרוח ולהאיר רבדים פנימיים, שכבר קיימים בתוכו, אשר אותם טרם פגש.

הטיול במרחבים הפנימיים של האדם, מוליד מתוכו כוח עצום של רצונות אותם עוד לא חווה, רצונות הנמצאים בתוכו. כל שנותר הוא רק לגלותם. אנשים מנסים לגלות מרחבים אלו מחוץ לעצמם, בכל מיני מחוזות רחוקים, שרגל אדם לא נגעה בהם. זהו רק ביטוי חיצוני של כלל החיצוניות הקיימת בנפשנו. היא הסיבה שאנו מחפשים את האמת בחוץ במקום בפנים.

המרחב האמיתי הוא המרחב הפנימי של האדם. המרחב ההשראתי של האדם, הוא הנותן לאדם יכולת לחשוב על דברים, שעד כה לא חשב עליהם. התעוזה למות, לקבור את עצמנו, לקבור את ההחשכה של הרצונות הגופניים, של המחשבה הגופנית, של השכל המחלק, של היווני שבנו, של הפילוסוף שבנו, הכוח לקבור את כל המציאות הזו – הוא החנוכה, זהו חודש כסלו.

 

היום מתחיל להתארך

הכוח הזה הוא הכס לל"ו צדיקים שבתוכנו. אם נפעיל אותם, אם ניתן להם מקום, אז ממילא מצד הזמן, ישנו זמן קוסמי שנותן לל"ו צדיקים אלו להתחיל את הפעולה. כפי שאמרנו, הסימן הגדול הוא, שהאור מתחיל להתגבר על החושך. האור מתחיל להתארך. אם האור מתחיל להתארך, זהו סימן. יכול הוא לקחת את האדם לתעצומות נפש גדולות של רצון לחופש, של רצון לברוח, של רצון להשתחרר מחוקים. זה טוב, אבל זה יכול גם להזיק. לכן עלינו לייצר שמירה בתוכנו, שמירה מיוחדת של נקודות אמונה ברורות, ובתוכן לפעול. סימן זה לא פועל מעצמו. יש לכוון לפעולתו.

 

מה צריך לפעול?

כל יהודי צריך לחזק בעצמו משהו, שעד כה לא העז לעשות ומהיום הוא יעז. משהו שעד כה היה מחוץ לעצמו ולא העז לגשת אליו. ידע האדם שקיים במציאות כזה דבר, ורק לא העז לעשותו.

בשיח עם אדם שאינו דתי, הייתי שואלו: ״האם חשבת פעם להיפגש עם ראש הממשלה? לך תיפגש אתו. רצית להיפגש עם נשיא ארה"ב? עכשיו תעשה מאמץ, לך תיפגש אתו. רצית לבקר בשבט הזולו? לך תחפש אותם עכשיו. עכשיו זה הזמן לצאת למקום חדש, לתנועה נפשית חדשה בתוכך״.

בשיח עם אדם דתי, שרוצה לעבוד בפנימיות, הייתי אומר לו: ״גלה איזו נקודת התחברות חזקה למשהו פנימי, לאיזשהו חוק רוחני שעד כה לא העזת לפעול והיום אתה מוכן להעז לפעול אותו״.

״אם עד כה לא הייתה לך התחייבות לדרך רוחנית, קח על עצמך התחייבות המכריחה אותך לדרך זו. אם עד כה לא העזת לאהוב באמת, עתה קח על עצמך לעשות לך מסגרת שתגרה אותך לאהבה אמיתית. יש לך את המקום לפרוץ דרך, זהו זמן לפריצת דרך. אמנם עוד לא לגאולה, אבל בהחלט לפריצת דרך, להתחלה״.

הנשמה לא תואר כולה בכסלו, אבל כאן היא מקבלת את נקודת התאוצה שלה, את נקודת ההתחלה שלה. עד כ"ה בכסלו יש עוד זמן לעשות את ההכנה.

יש לנו את רוב החודש, אבל אל לנו לחשוב שזה יגיע מעצמו. אם אדם מבקש לעשות עבודה, זהו הזמן לעשות עבודה זו. עתה יכולים אנו לפרוץ דרך, להתחיל בפריצת דרך. לכן אסור לנו לשבת סתם מבלי לעשות.

 

קריאת כיוון

נס זה השפעה. צריך כל יהודי לראות אם כך, היכן יכול הוא להיות יותר משפיע. היכן יכול הוא לעשות בתוכו נס, ליצור לעצמו אווירה נפשית שונה מהאווירה בה הוא נמצא בחייו. ראוי, שידע לקבל על עצמו אווירה נפשית אחרת. האדם נמצא באווירה מסוימת, אך אפשרי הדבר שיבנה לעצמו אווירה נפשית אחרת. זהו עניין של החלטה בהתחלה, של צעידה.

אני מקווה שכל אחד מעם ישראל, כל העם כולו וגם האנושות כולה, ייקחו צעד משמעותי לקראת פריצת דרך, כי פריצות הדרך האלו הכרחיות. כך בע"ה נתקדם יחד לגאולה אמיתית במהרה בימינו, אמן.

 

סיכום

הנס הוא היכולת לפעול עם חוקים מעולם עליון בעולמנו אנו. הכוח הנפשי של האדם האחראי לכך הוא הדמיון. כדי שהדמיון לא יפעל לרעת האדם, חייב הוא לפעול בתוך מסגרת של הגיון אמוני. הגיון זה חייב להתקבל מהתורה ומחז"ל, וכל אחד מקבלו מרבו. השכל הפועל באופן הטבעי, לצורך ובמסגרת ההיגיון הגופני, מגביל את ההזרחה והמרחב הנפשי, המונהג ע"י הדמיון. ע"כ צריך האדם לבטל את הגיונו העצמי. זאת יעשה ע"י מידת ההתבטלות מחד, וההרחבה הנפשית בכוח הדמיון מאידך.

בזמן סגולי זה, שסימנו הוא שאור היום מתחיל להתארך, מצויה הזדמנות לאדם לפרוץ דרך חדשה. חשוב שבזמן זה ייקח האדם על עצמו לפרוץ את דרכו הרוחנית, ישפיע על נפשו נס, ויוכל לפעול מעבר לעצמו. כך יוכל נס חנוכה לפעול בנפשו, ולהתחיל את גאולתו האישית וגאולת כלל עם ישראל בע"ה עכשיו ממש.