דברי הרב אדם סיני בראש חודש אלול תשע"ה

246

תמלול דברי הרב:
חודש אלול הוא חודש מזל בתולה, מזל בתולה הינו רצון של התחדשות רצון חדש, בחינת אמונה כמו יש מאין. האדם צריך לחדש את הרצון של הברית, צריך להתעורר לזה, זה לא ברור לאדם מאליו.
האדם רוב חייו יושן ברצון שהוא רצון לקבל לעצמו, והוא צריך להתעורר לתשובה חדשה, התעוררות של האדם היא לקבל על עצמו, התעוררות לתשובה. למה התעוררות? למה לא הליכה לתשובה עליה לתשובה? כי הוא צריך להתעורר מהשינה, האדם צריך להתעורר לחצות לילה. חצות לילה זה זמן של קו אמצעי, צריך להתעורר למציאות של קשר, לשם צריך להתעורר.
למה האדם לא רוצה קשר?
התשובה היא, האדם לא רוצה קשר האדם רוצה סיפוק אישי. אם הוא רוצה את הקשר והוא קורא לרצון לסיפוק אישי שלו קשר, זה לא קשר. קשר זה אומר שצריכים לבנות את היחד. אני לדודי ודודי לי, לא כחשבון מסחרי, אלא כמקום של קשר. אבל קודם זה מתחיל עם אני לדודי. לכן צריך לבטל את עצמי לגמרי, להסכים שאני לא באתי בשבילי לעולם, ואם אני לא מקבל את זה שלא בשבילי באתי לעולם, אז אני לא יכול להתעורר לקשר הזה. שבאים להעיר אדם אז הוא מושך עוד פעם את השמיכה למעלה והוא אומר עוד מעט אני יקום והוא לא קם, אומר כבר אני קם עוד דקה רק אני יושן, וזה דקה שיכולה לקחת עשרים שלושים שנה.
למה כל כך קשה לקום? כי צריך לעשות תנועה לדבר חדש לרצון בתולי, לרצון של אמונה, לא לרצון מדעי. אם אני יודע שאני יקבל תמורה מיידית לזה לרצון לקבל שלי  אני יקום, אם יש לי טיול שנתי אני יקום מיד. אבל אם אני צריך לקום לדבר חדש והרצון הזה לא מעורר אצלי אז אני לא יקום, וזה נקרא חצות לילה. לכן בחצי לילה הראשון שכל כולו דומה לרצון של בין ראש השנה ליום הכיפורים, אני לא יכול להתעורר.
יום הכיפורים זה סוג של התעוררות התשובה שבאלול אנחנו בונים אותה, לכן גם ביום הכיפורים יש הרבה סליחות כמו בסליחות עצמם. למה אני צריך כל כך להתעורר לתשובה? להגיד אני מוותר על הנקודה החיצונית שמבטאת את העצמי שלי. אני בא לנקודה פנימית וכאשר אני רוצה לבוא להתעוררות הזאת אני צריך לבדוק בנשמתי אם אני מוכן לבוא למקום הזה שאני יוותר על השינה.
יוותר על עולם שכולו כמו פנטומימה, על עולם רדום שענינו הוא רק טכניקה ורצון לתענוג שזה החצי הראשון של הלילה. החצי השני של הלילה נועד לבנות את האמונה, נועד לבנות את האמון ביני לבין הבורא ית', כדי לקבל את חסדו של הבורא ית' ואת האור המושפע ממנו בבוקר. להגיד בבוקר חסדיך אבל יש בזה תנאי, ואמונתך בלילות- אבל מחצות לילה. כאשר לומדים כך בחצות לילה אז צריכים להבין שצריך ללמוד את הנסתר, כי רק בנסתר בביטול החיצוני אפשר לבוא לנקודה הפנימית, לכן בחצות לילה לומדים את הנסתר לא לומדים נגלה בלילה, כי הנגלה מבטא את הרצון הפרטי שלך אם הוא לא בא מהנסתר. שהנגלה של היום בא מהנסתר, אז כשלמדת בלילה דרכו יצרת את האמון, כי אמון צריך להיות דבר פנימי לא רק פעולות חיצוניות אלא נקודה פנימית, אותנ צריך לעורר.
לכן אלול וסליחות ותשובה כולם יש להם עניין אחד- התחלת התנועה של האדם לעולם הרוחני שאליו הוא רוצה לבוא- זה היקיצה. בתורת המרחב זה נקרא נקודה, אתה צריך לבוא עוד פעם לנקודה חדשה, נקודה זה כמו עיבור, אתה צריך לבוא להיולד מחדש לוותר על כל מה שהיא לך קודם לבוא לנקודה חדשה ולייצר התעוררות חדשה. אם אנחנו באים לנקודה הזאת הצלחנו בחודש אלול.
(המשך הדברים בסרטון)