ניוזלטר 244 – חג סוכות חג האמונה

שלום ידידים יקרים, חג סוכות שמח!

הנה, לאחר כל העבודה הפנימית של חגי ראש השנה ויום הכיפורים, אנו מוכנים לעבודת האמונה החשובה של חג הסוכות.

הטעם החיצוני שניתן לחג הסוכות, הוא שאנחנו יושבים בסוכות כפי שישבו בני ישראל כאשר יצאו ממצרים. לפי טעם זה, היינו צריכים לשבת בסוכות בחג הפסח, זמן יציאת מצרים. לא בחודש תשרי…. אך הזמנים של החגים תואמים את עבודת הנפש המסוגלת בזמנים אלה.

חג הסוכות הוא חג הממשיך את מועדי תשרי מצד העבודה. מהי עבודה זו? בהמשך, פוסט שפרסם הרב אדם סיני שליט"א על חג הסוכות. קריאה מועילה!

בנוסף, מצורף בהמשך מאמר מאת הרב על חג הסוכות וההגיונות שיש לבנות בחג זה. נצלו את הידע החשוב הזה כדי להפוך את החג שלכם למשמעותי יותר, לחגוג אותו באופן שיקדם אתכם כבני אדם, כיהודים, כעם ישראל. קריאה מועילה לכולם!

ומהנעשה בבית מדרשנו…

ביום רביעי הקרוב, י"ז תשרי תשע"ו, 30.09.15, נארח בסוכתנו את כל ידידי "הסולם" הרוצים להגיע ולשמוע שיעור מפי הרב ולשבת בצל סוכתנו. יוגש כיבוד קל.

מאד נשמח לפגשכם בסוכה. אנו מחכים לכם!

לפרטים נוספים התקשרו לקרן- 0503141111

אנו מאחלים לכם ולמשפחותיכם חג סוכות שמח!

שנזכה כולנו לבנות הגיון של אהבה לקראת חג שמחת תורה!

חג הסוכות – הרגל השמאלית – פוסט הרב

חג הסוכות מהווה נדבך נוסף של מועדי תשרי. מועדים אלו, נועדו לתת לאדם את האפשרות לבנות את צד השמאל שבנשמתו. בהיותם נמצאים בחודש תשרי, שהוא זמן של דין, של קו שמאל במציאות העולם והאדם, נתונים מועדים אלו למציאות זמן קוסמי, שהוא למעלה מהבנת האדם, בו ישנה השפעה בלתי מודעת על נפש האדם לתיקון צד השמאל שבו. ראוי הוא שהאדם ינצל זמן ייחודי זה לייעודו.

תורתנו הקדושה, שניתנה לנו מפי הגבורה ממש, גילתה לנו את הנצרך לתיקון. צריכים אנו להיות אסירי תודה לקב"ה, שנתן לנו את הגילוי העצום של הנצרך לתקן, בדיוק בזמן הראוי לו. צריכים לראות זאת כסוד שלחשו באוזננו, שבא להטיב עמנו.

אין לראות במועדים אלו מטלה שנועדה להיות תשלום לרצונו של הקב"ה. מצוות החג הן הדרכה מעשית לתיקון האדם, כך שיוכל לתקן את נשמתו, כדי שתהיה ראויה לקבל את ההטבה, שרוצה להעניק לה הבורא יתברך.

קו השמאל הוא תיקון הרצון לקבל שבאדם, בשונה מקו ימין שהוא הרצון להשפיע. רצון האדם מורכב מחומר וצורה. את מציאות החומר גילינו מראש השנה עד ערב יום הכפורים בראש השנה המלכנו על הרצון את מלכו של עולם על רצוננו. ביום הכפורים המהווה שורש לסוכות, השרשנו את הצורך בתיקון צורת הרצון ע"י ה' העינויים וה' התפילות. עתה בסוכות אנו יוצרים בפועל את צורת הרצון, הנקרא צלם.

מהי צורת הרצון?

האור הניתן מלמעלה נקרא מוחין. מוחין אלו, כאשר מגיעים לאדם, צריך הוא כלי להכילם. הגיונו של האדם הוא הצורה הניתנת למוחין אלו. הוא שאנו רואים, שרעיון הניתן למס' אנשים, כל אחד מבינו אחרת. השוני הוא לא ברעיון הניתן, אלא בצורת תפיסת האדם השומע, דהיינו בצורת ההיגיון אתו האדם מעבד את הרעיון.

משל לדבר אפשר להבין ע"י הכוס המכילה מים. מובן הוא, שצורת המים תהיה לפי צורת הכוס. אם הכוס תהיה עגולה יהיו המים עגולים, ואם תהיה מרובעת יהיו המים מרובעים וכן על דרך זה. יוצא, שמה שנותן את צורת המים, את צורת המוחין היא צורת הכלי.

האור ניתן בצורה ולא בחומר

נקודה חשובה נוספת להבנת הדבר היא, שהאור ניתן בצורה ולא בחומר. כפי המים שניתנים בצורה שיוצרת הזכוכית ולא בזכוכית עצמה. החומר לא יכול לקבל אור וזו ידיעה מפליאה בעיניי, שיש לתת עליה תשומת לב מרובה.

כאמור צורת האדם הנה ההגיונות דרכם הוא תופש את הידיעות הניתנות לו מלמעלה.

ישנם ב' הגיונות בסיסיים. היגיון הטומאה והיגיון הקדושה.
הראשון מבקש לראות את כל המציאות דרך ההיגיון של : "מה יצא לי מזה".
היגיון הקדושה מבקש לברר: " מהי האמת, או מה רוצה הבורא ממני".

ישנם לא מעט אנשים, המדווחים שמאמינים הם בבורא, אך עיקר הגיונם סובב סביב הדרישה שלהם מהבורא יתברך. שיקול הדעת שלהם הוא, כיצד אפשר "להשיג" מהבורא יותר. מחשבתם נסובה על,  מה הם רוצים מהבורא, ולא מה הבורא רוצה מהם.

הגיון נקרא בלשון הקבלה צל"ם, שהם לבושי מוחין. ללא הלבוש לא ניתן להבין את האור. כדוגמה אפשר להבין את היחס שלנו לכוח החשמל. אי אפשר לדעת את כוח החשמל ללא המכשיר המגלה אותו. שהוא בחינת לבושי המוחין במשל. כך האדם צריך לבושי מוחין אמיתיים לאור הגדול אותו הוא צריך לקבל מהבורא.

אין לאדם זכות לוותר על האושר. יש לשנן זאת היטב.
אין לו גם אפשרות כזו, היות והבורא ברא את הבריאה, כדי להטיב לנבראיו. ודאי הוא שרצון הבורא יצא לפועל.

ישנן צורות שונות בהם האדם חושב שיקבל את האושר.
אם למשל חושב האדם שמהיגיון העצלות יקבל האושר, יחשב האדם בעל הגיון זה, כיצד עליו לנוח מה שיותר, שהרי כך לפי הגיונו יהיה יותר מאושר.
או שאם תשומת לב חברתית מבקש האדם, יחפש כיצד ישיג תשומת לב זו, אף על חשבון האמת.

נשאלות השאלות :

מהן ההגיונות הנכונים והמבנה שלהן אותם צריך האדם לסגל לעצמו?
כיצד רואים מבנה זה בעולמות העליונים?
אלו הגיונות על האדם לבנות בחג הסוכות?

על כך נדבר במפגש ביום רביעי 30/09/2015 19:30 כולם מוזמנים.

סוכות

סוכות בראי חכמת הקבלה- סיכום שיעור מאת הרב אדם סיני שליט"א

כאשר חכמת הקבלה משקיפה על העולם התורני,  היא מסתכלת עליו מצד עשר ספירות. לכן אנחנו רוצים לשאול  מה המיוחד בחג הסוכות שהוא כל כך משמח את עם ישראל? יוצאים לפיקניק החוצה,  מנענעים בלולב, ילדים מקשטים סוכות, אוכלים סעודות טובות בתוך הסוכה וכולם שמחים. ואכן זהו חג מאוד משמח…

אנחנו רוצים  להבין גם מה תפקיד חג הסוכות במערכת כלל חגי ישראל?

ועוד, מה המנהג המוזר הזה של ארבעת המינים? שנראה ממש כמו איזה  שבט אפריקאי באמצע ריקוד גשם, שלוקח כל מיני דברים וצועק "הושענא,  הושענא". נראה הדבר לכאורה דבר  ברברי לחלוטין, לחשוב שבן אדם מנענע ככה בלולב ובמיניו ולקרוא לזה דברים רוחניים? האם חס ושלום כך נכון להתייחס לזה?

אז בואו נראה שיש ערך גדול לתורת ישראל והכל מסודר על פי נפש האדם – שגם נפש האדם בנויה על פי החוקים העליונים, שעל פיהם נלמדת חכמת הקבלה .

מהו משמעותו של  חג סוכות ?

המושג של חג הסוכות הוא – בניית ההגיון הנכון של ה"רצון לקבל" שבאדם, שנקרא צלם בחכמת הקבלה, ומראה איך נכון לקבל, איך נכון לאהוב.

צריכה להיות אהבה בין הקדוש ברוך לשכינה הקדושה, שנקראת רחל, או מלכות. וצריך להיות קשר ביניהם. אבל כשאין אמון, איך יכול להיות קשר?

הסכך נקרא "צילא דמהימנותא" (כלומר, צל של אמונה). מה מסמל כאן את צל האמונה? כשאנחנו יוצאים מדירת קבע, שנקרא בית מהלב, שהוא כמו שאנחנו רוצים לעצמנו ויוצאים לדירת ארעי שנקראת סוכה.

צא בגימטריא סוכה. אתה יוצא מעצמך, יוצא מהאגו הפרטי שלך ובא למקום אחר לגמרי. למקום של אמון בינך לבין הקדוש ברוך הוא. מקום זה גם נקרא סוכת שלום. צריכים ליצר אמון בין בני אדם ולהזמין אורחים.

המציאות הזאת של סוכה שצריכה לייצר אמון, זה ההיגיון הבריא והנכון שצריך לייצר – כדי להגיע לאהבה.

חגי ישראל בנויים כך,  שפסח בא לבנות את קו הימין, את מידת ההשפעה, כך שמבטלים את כל "הרצון לקבל" את כל החמץ. בונים רק את צד אברהם אבינו, שהוא צד הימין. וסוכות וחגי תשרי באים לבנות את קו השמאל, את "הרצון לקבל."

ראש השנה הוא -השורש לרצון. כל עשרת ימי התשובה הם -הגדלת הרצון,  הגדלת האגו.

אח"כ באים ליום הכיפורים – ומוותרים על כל האגו הפרטי. מדוע? מכיוון שרואים שאי אפשר לקבל את האור, כי יש רק את האגו . אבל הרי צריך להשתמש ברצון! הבורא ברא את הרצון לא כדי שנוותר עליו (כמו בתורות המזרח), אלא שאנחנו רוצים להשתמש במלכות, שהיא האגו של האדם.

רק עכשיו יצאנו מיום הכיפורים ובאים לבנות כאמור את ההגיון הנכון שדרכו משתמשים באותו אגו, שיהיה היגיון אמוני.

 איך בונים את האמונה?

האושפיזין באים אלינו לסוכה ומלמדים אותנו איך להאמין? מי הם האושפיזין? אברהם יצחק ויעקב, שהם ג' האבות. שהם כנגד חסד, גבורה ותפארת.

לאחר מכן, משה ואהרון כנגד נצח והוד ויסוד כנגד יוסף, ודויד המלך, שכולל את כולם, שהוא כנגד המלכות. זו צורת ההגיון שלנו. כל אחד מהאושפיזין מלמד אותנו דבר מיוחד בצורת ההיגיון, שיש מה לדבר מזה. אבל יש לדעת, באופן כללי, שאנו צריכים להרגיש כאורח בעולם ולא כבעל הבית.

אם אתה מרגיש בעל הבית, אז אתה מתנהג רק עם האגו שלך. אבל אם אתה מרגיש את המקום המשותף, בינך לבין הבורא, אז אתה בא לתת מה שיש לך. אתה לא בא רק לקחת. העולם הוא לא שלך, בעל הבית הוא ה'. רק כאשר אתה מרגיש כאורח, אז אתה יכול לברך את ה'.

מה תפקידם של ארבעת המינים?

ההדסים כנגד ג' האבות. אברהם, יצחק ויעקב. הערבות הם כנגד משה ואהרון נצח והוד. הלולב הוא כנגד היסוד, והאתרוג הוא כנגד דוד, וכולם נקראים לולב ומיניו . למה לולב ? לולב הוא היסוד שהוא הברית. הברית היא נקודת האמונה, הרגשת האמון שיוצרים ביננו. ולכן כל חג הסוכות סובב סביב אותה ברית של הלולב.

מה מסמן את נקודת האמונה?

החסדים הם הדבר המרכזי בחג הסוכות. החסדים יוצרים את האמון. ה"רצון לקבל" רק לעצמך, יוצר פירוד. אנחנו באים לסוכות כדי לייצר לבנות אמון. הסוכה, חסדים דאמא מקיפים, שמקיפים עלינו ושומרים עלינו . ארבעת הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות הם נקראים חסדים פנימיים דאמא, שהם נותנים לנו את ההכנה לקראת אותם חסדים מקיפים.

הלולב זה חסדים של השכל הישר, של זעיר אנפין, וגם בהם יש פנימיים ומקיפים, בסוד הנענוע של הלולב והקפה של המזבח.

הזמן הוא קצר להגיד את כל הדברים,  אבל יש בזה הרבה מאוד פרטים. אולם דבר אחד חשוב לנו לזכור, כשאנחנו באים לסוכות, אנו באים להיות שמחים ולייצר הגיון נכון לאהבה, כדיי שבשמיני חג עצרת, נבוא נכון לאהבה.

 

לסיכום:

היגיון נכון לאהבה בונים על ידי אמון הדדי ביננו לבין הבורא יתברך. כאשר אנחנו אומרים "לא באנו לרצון הפרטי שלנו", כאשר אנו יוצאים מדירת הקבע, מהרצון הפרטי שלנו, ובאים לדירת ארעי, אז מוכנים אנו לבוא לנקודה אמונית יחד עם הבורא יתברך.

האמונה מתבטאת גם בסכך, שתחתיו אנו אומרים שאנו מוותרים על האור, המגיע מהשמש. אנחנו בעצמנו בונים את הוויתור על אור השמש. זהו הוויתור על האור הגדול של הדעה הפרטית שלי. לכן הסוכה צריכה להיות כך שצלתה מרובה מחמתה. צל – נקרא אמונה. חמה – נקראת ידיעה, הדעה הפרטית שלי.

בחג הסוכות אנו באים לתהליך של אהבה ביננו לבין הבורא יתברך. לייצר אהבה באופן הזה – זה מאוד משמח.

 

אנו מאחלים חג סוכות שמח עם בנייה של היגיון אמתי של אהבה, בעזרת השם.

על כל אחד לבדוק בהושענא רבה כמה הוא בנה היגיון של אהבה כזה, היגיון של אמון. כל מי שישקיע בנפשו אמונה גדולה מאוד – ייצא מהחג הזה, בעזרת ה', כשיש בו יכולת לבנות ברית אמתית, אשר תורמת לזוגיות, תורמת לאחדות של עם ישראל, לאחדות של כל העולם ולאחדות של כנסת ישראל עם הבורא יתברך.

חג שמח ומבורך לכם, למשפחותיכם ולכל עם ישראל!

לך

תמונה1

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו