הזוהר היומי – פרשת ויגש, עמ' י'-יב': מאמר "כי הנה המלכים נועדו"

מהי השינה והיקיצה של דוד המלך?

ר' יהודה ור' יוסי נפגשו בכפר חנן. ובא אדם אחד ונכנס לבית, ובתוך כך התחילו לדבר דברי תורה. ר' יהודה מביע תמיהתו על שדוד המלך הייתה אמנם כסוס, ושנתו הייתה מועטה של שישים נשימות.

איך יכול להיות?
אותו יהודי שהיה איתם הציע פירוש : דוד מלך ישראל, הוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים – הוא צד המשיח, צד השלמות של החיים הנצחיים, לכן, מה שאומרים שישן שנת סוס הכוונה היא שבשינה שלו לא רצה לטעום טעם מיתה, שכן שינה היא אחד משישים ממיתה. לכן, היה ישן שישים נשימות פחות אחת, כדי שלא יגיע לנקודת המוות הזו.

למה היה צריך להתעורר בחצות לילה?
חצות לילה זה מקום המוות ומקום החיים. ותלוי איך אדם מתעסק בו. בעל הסולם מסביר זאת בהרחבה. הפתיח הוא שכשנחצה הלילה, וקדושה עליונה מתעורר והאדם ישן במיטתו ואינו מתעורר – דהיינו, לא מקיץ משנתו להשקיע בכבוד ריבונו, הרי הוא מתקשר בסוד המוות ומתדבק במקום אחר.

מהי שינה?
כאשר יש מחלוקת בין הימין והשמאל ואינם מתאחדים. ואז, השמאל באופן טבעי שולט באדם, ואז זה נקרא שהוא ישן.

ומהי יקיצה?
כשאדם יכול לחבר בין הימין והשמאל – בין חסד לגבורה, בין חכמה לבינה – שזה קו אמצעי, אז הוא מקיץ. כאן, השמאל כפוף לימין, נקודת הפרטיות כפופה לאמונה ולהשפעת נחת רוח לבוראו.
חצות הלילה היא נקודת האמצע – מרכז התאווה של האדם, שבה עליו לקבל החלטה בחייו: האם אני מתעורר לחיים רוחניים או שמא אני נשאר בחיים גשמיים?

מה עשה דוד המלך? תמיד כשהתעורר הרצון הגדול שלו, הסכים להיות בשפלות הגדולה ביותר שיש ולשבח את המלך, וזה התהילים. אני כלום, והמלך הוא הכל. זוהי תנועת היקיצה שמתבטאת בעוד דברים רבים בחיים – החיצוניות היא לא העניין, אלא הנקודה הפנימית. המקרה הוא לא מה שקובע, אלא אופן ההתייחסות של האדם אליו. לא העולם הזה קובע, אני מאמין במה שאני רואה – אלה נקודות של הירדמות של האדם.

במה נבחר?

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו