הזוהר היומי – פרשת וַיְחִי – מאמר וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף, עמ' י'-יב'

כשגואה הרצון הפרטי, נצרכת שבועה שלא לשכוח את הבורא

השם ישראל כלל דין ורחמים, גלות וגאולה – ישראל = 541 = אור וחושך, והברכה היא החיבור של שניהם, שאין הוא רק יעקב הקטן, אלא גם יכול להגיע לגדלות, לישראל. זוהי ברכה שאין ייאוש בזמן הירידה, אלא דווקא משם ניתן לפעול ולהגיע לגאולה.

וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. חקר יעקב את בניו כולם ואמר להם, צרות רבות וגדולות אני רואה שעתיד לבא לבניכם וצריכים למצוא רחמים עליונים. חייבת להיות גלות לפני גאולה, גלות בה יש לעבוד עם הפרטים המכילים גם את השמאל, שהם ירידות וייסורים, והפתרון הוא מציאת רחמים.

ממשיך יעקב לומר 'ואם תעשו כן לא תקברו אף אחד מבניי במצרים, אלא תשובו אתי לארצכם בשלום.' אומר להם, אכן תהיו בגלות, אך לא תמותו מזה, בתנאי שתשמרו על שלושת הדברים: צריך שבועה, עשיית אמת ודין, ולימוד הדורות הבאים. תורה ניתנת במסורת, שנמסרת מדור לדור.
להצטרפות בווצאפ, שלחו מסרון ל-050-3322433