מידת השמחה

641

החי בשמחה מקיים את רצון הבורא

המשפט של הבעש"ט הקדוש: החי בשמחה מקיים את רצון הבורא. ויש להבין משפט זה היטב. כדי להבינו נבין קודם כל את מרכיביו ולאחר מכן את כלל הרעיון. לאחר מכן את ההשלכות הקרובות ולבסוף את ההשלכות הרחוקות.
מי הוא הנקרא חי? מי שקשור לנותן החיים באמצעות השוואת הצורה. להבדיל מרשעים שלמרות שכביכול חיים נחשבים למתים. שמחה מהי? שמחה היא מדרגת נשמה, מדרגת השפעה. בבחינת יום טוב, שהיא אמצעי לתיקון הבריאה, אמצעי לאהבה.
השמחה היא במוחין והתענוג- האהבה- שבת היא בגוף. השמחה היא ברצון להשפיע- והתענוג הוא ברצון לקבל. מהו מקיים? קיום הוא בחינת הדרך אל המטרה. הקיום הוא במדרגת חסדים. נשמה. השכלול הוא למדרגת חיה בבחינת תכלית הבריאה. ולבסוף יש להבין במשפט זה: מהו רצון הבורא? רצון הבורא באופן הפשוט הוא שהנברא יקבל את כל ההטבה השלמה. אך בתוך מסגרת הנברא גם נאמר שיש את רצון הנברא- שהוא הרצון לקבל. ואת רצון הבורא- שהוא הרצון להשפיע שבתוך הרצון לקבל. זהו צד הבורא שבנברא.
כלל המשפט אומר: שאדם שחי בשמחה- במדרגה של השפעה זוכה לקיים כאמצעי לתכלית הבריאה את רצון הבורא שבתוכו. זוהי מדרגת התיקון הגבוהה של הנשמה, בבחינת שיתא אלפי שני. כהכנה לבוא לאלף השביעי. כהשלכה קרובה נבין שעל האדם לצאת מתוך תפיסת השמחה כתענוג לפרטיות. השמחה היא נקנית מתוך השפעה לזולתו. מתוך יציאה מעצמו. על השלכות נוספות קרובות ורחוקות נדבר בהמשך.

חוששני מפושעי ישראל

ישנה אמירה מפורסמת של ר' ישראל מרוז'ין:

"חוששני מפושעי ישראל שבעבור שמחתם יהיו מזומנים לחיי העולם הבא"

כאשר אנו רוצים להבין את עומק הדברים בפנימיותם ולא רק באופן השטחי שלהם, אנו רוצים
להבינם מבחינה פנימית ומעבר לזמן ומקום. כיצד הם באים לידי ביטוי בנפש האדם.
ר' ישראל מרוז'ין מדריך אותנו, שאל לנו להתרשם מהשמחה שמתקבלת בהשתוקקות
של פושעי ישראל, בהשתוקקות עצמית שקיימת בנו, של תאווה או תענוג שאנו רוצים לקבל בפרטיותנו. תענוג שגורם לנו לרצות את השפע רק לעצמנו וממילא השפע נהפך לפשע והופך אותנו לבחינת "פושעים", הוא תענוג לא אמתי בבחינת עונג שהופך לנגע.
שמחה כזאת היא לא אמתית כיוון שהיא לא מתקבלת בכלי אמתי, וממילא היא רק
מזמנת את האדם לעולם הבא אבל לא נותנת לו להיכנס.
שמחה כזאת מזמנת ומפגישה את האדם עם תנועה נפשית חזקה מאוד אבל
היא גורמת בסוף לריקנות גדולה, לעצב ותסכול והופכת את
העולם הבא של האדם להרגשת גיהנום עלי אדמות.
אנו צריכים לחשוש משמחה כזאת ועלינו לשמוח בשמחה של צדיקים
שמחה של צד הנשמה שלנו ולא של צד הגוף המכזב בנו.
רק שמחה אמתית, שנובעת מחיבור לכלל, מהשפעה טהורה, מעזיבת
האגו המתעתע והחונק שבנו, תוכל להכניס אותנו לעולם הבא
לגן עדן, לפנימיות נפשנו ולשהייה אמתית בהיכל המלך (היא מכניסה ולא רק מזמנת).
שבוע טוב לכולם!
קבוצת יהלום

השמחה-עיקר העשירות

"השמחה-עיקר העשירות. ירבה לו אדם כסף כחול,ושמחת לבב אין לו-נקרא עני"
(ר' צדוק הכהן מלובלין)

למדנו החברים בסעודה שלישית כי העשירות האמתית היא השמחה, כפי שאמרו חז"ל "איזהו עשיר? – השמח בחלקו". ומהו חלקו? בחלקו בעבודות ה'.
משמע, העשיר האמיתי זהו האדם השמח בחלקו בעבודת ה'.
"ירבה לו אדם כסף כחול" – המציאות הגשמית מבלבלת אותנו לחשוב שהכסף מביא שמחה. אך לא כך, אדם שאין לו שמחת לבב בחלקו בעבודת ה' – נקרא עני.
 
בטווח הקצר- נלמד עצמנו לשמוח בחלקנו בעבודת ה'. כל הזדמנות שיש לנו לעשות משהו אפילו קטן, נשמח בו ונחשיב אותו לדבר גדול.
 
בטווח הארוך – נפנים את המשפט הזה, נסיר מעלינו את הבלבול של העולם הזה, השואף לכסף ורכוש. לא ניתן לחוסר הצלחה גשמית לקלקל את שמחתנו בחלקנו בעבודת ה'.

דברי הרב על שמחה מתוך ברית מילה

{צולם בפלאפון יש להגביר את הווליום}