בואי כלה – קרח תשע"ו

בואי כלה שבת קרח, תשע"ו
מדוע פרשת קרח באה לאחר פרשת המרגלים?
ראינו מחלוקת בפרשת המרגלים, שהמרגלים באים ואומרים למשה רבינו, בדעה שהם חוששים שמא השי"ת לא יהיה איתם אם הם יכנסו לארץ ישראל. מדוע? מכיוון שלא זמן שהם עובדים במדבר הם עובדים בפנימיות ולא בחיצוניות. כל זמן שהם עובדים עבודה פנימית אז הבורא ית' איתם, אבל אם הם יבואו לעבוד עבודה חיצונית השי"ת לא יהיה איתם. לא שהשי"ת לא יכול אלא פשוט לא יהיה איתם בעבודה חיצונית. משה אומר להם, אין הדבר כך, שהשי"ת רוצה את העבודה של האדם גם ברצון לקבל, אחרת הוא לא היה בורא סתם את הרצון לקבל. יש תכלית לרצון לקבל של האדם ל"אני" של כל אחד ואחד. וכל אחד צריך לבטא את ה"אני" שלו גם בעבודת ה' ולכן חייב להיכנס גם לארץ ישראל.
המרגלים התלבטו מאד, הם אמרו, הרי לא יתכן שהרצון לקבל הוא כל כך גדול שהבורא ית' ברא אותו, ואין לנו כח של מסך לפעול עם הרצון לקבל הגדול הזה, הפרטי, בעל מנת להשפיע נחת רוח להשי"ת, וזה עלול להסיט אותנו מדרך השם. הם היו צדיקים. אבל, כלב בן יפונה ויהושע בן-נון שהלכו בדרך של התבטלות ואהבה אז הם אמרו אפס כי עזם. אי אפשר יש עזות גדולה. אור חכמה, ג"ר חכמה שאי אפשר להתגבר עליו.
מה זה קשור לקרח? בא קרח ואומר למשה רבינו כל העם קדושים. כולם קדושים. למה? אתה באת ואמרת למרגלים שהעיקר זה המעשה. שצריך להיכנס לארץ ישראל ובגלל חטא המרגלים עכשיו נלא כנסים לארץ ישראל. ז"א שהחיצוניות היא החשובה. אם המעשה הוא החשוב הרי המעשה הוא נכון לכולם אותו הדבר. אתה מניח תפילין. גם אנחנו מניחים תפלין, אתה הולך עם ציצית גם אנחנו הולכים עם ציצית. אם במעשה כולנו שווים, אז מדוע תתנשאו מעם השם. כל העדה קדושים אם כולם אותו הדבר, למה אתם צריכים להיות מעליהם.
אבל הוא אמר את זה מחוכם. איך אמר את זה?
אמר לו כך. באו אליו עם טליתות. בגד שכולו תכלת. אמרו לו, משה רבינו, תבחר. יש לך פה שתי אפשרויות . אפשרות א' בגד שכולו תכלת, חייב בציצית? בגד – זה לשון בגידה. ב,ג,ד, חסר א' אלופו של עולם. צריך להיות א,ב,ג,ד,. בגד זה בגידה. בגידה, זה רק הפעולה החיצונית. פעולה חיצונית, אם היא אמתית, דהיינו תכלת שזה צד התכלית של האדם, יכול להיות שכולה תכלת, אם כולה תכלת לא יכול להיות שהיא לא צריכה ציצית. אז אם אתה אומר, משה רבינו, שהמעשה הוא העיקר, וצריך להיכנס לארץ ישראל, משמע שהבגידה, המעשה החיצוני, יכול להיות כולו תכלת. אז אם כולו תכלת לא צריך ציצית, לא צריך תרי"ג מצוות שהורדת מהשמים. למדנו, ציצית גמ' שש מאות וחמישה קשרים ושמונה גדילים, זה תרי"ג. אבל העיקר שאמר לו, אם החיצוניות שלימה אז תסכים שהחיצוניות שלמה כמו שאמרת למרגלים. אם לא, אז תסכים שהפנימיות שלמה. כי אם יש בית שכולו ספרי קודש, צריך מזוזה? מה מפריע לי לצאת החוצה? הרי המזוזה נועדה לשמור על המוות שכאשר אני יוצא לפרטים, לחיצוניות, זה בגלל שהפנימיות שלי לא שלימה ואני יכול להינזק מהפרטיות שתיקח אותי למקום לא נכון, ואז אני צריך מזוזה שתשמור עלי. שאני אזכור שם שדי שאמר לעולמו די, ויש מדור קבע של הקליפות, ולכן אסור לי לצאת למקום כזה פרטי. ולכן אומר לו אם הפנימיות היא שלימה, בית שכולו מלא ספרי קודש, אז לא צריך מזוזה לכאורה. משה רבינו אומר לו, שצריך מזוזה וצריך ציצית. ופה זה פלא גדול,
מה קרח אומר לו? אומר תחליט משה רבינו. באחד מהם אתה טועה. אם הפנימיות נכונה והיא שלימה, אז בגללך לא נכנסים לארץ כי אתה אמרת שהמרגלים טועים. אז המרגלים צדקו. באו כל העדה ואמרו לו, שאתה הבטחת לנו לבוא לארץ זבת חלב ודבש, ואנחנו לא נכנסים לארץ זבת חלב ודבש, כי בגלל חטא המרגלים אנחנו לא נכנסים.
למה הוא לא אמר? רבי יצחק לוי מברדיצ'וב אומר קדושת הלוי. אומר רואה שבט לוי. שבט לוי לא חשש. עליו לא היתה הגזרה שלא יכנס, לכן הם השאר אמרו. אבל פה היתה נקודה. אומר לו, או שטעית פה או שטעית פה. ואם אה טועה, אתה לא מנהיג. כי אם טעית במרגלים? אז למה קיבלנו חטא? כי אם יש פנימיות שהיא שלימה אז למה היה צריך להיות חטא. אז תחליט, אין פנימיות שלימה, אז יש חיצוניות שלמה. אמרת צריך להיכנס לארץ.
ומה התשובה? לא זה ולא זה. קרח בא להצדיק את זה שמשה רבינו טועה. דהיינו נקודת האמונה, יש בא טעות. והוא רוצה לומר לו, אתה המצאת מעצמך את התורה הזאת. והתורה הזאת היא שצריך תחליט או פנימיות, או חיצוניות שלימה. או מרגלים או שצריך להיכנס לארץ. אחד מהם צודק. אבל אדם צריך לדעת שבהלכה אומנם כולם שווים, אבל לא כל אחד שפועל את ההלכה מאיר אותו אור כמו שהשני פועל את ההלכה. זה נכון מבחינה חיצונית כולם פועלים אותו דבר, אבל יש אחד שבמדרגה גבוהה ויש אחד במדרגה נמוכה. אומר לו, זה נכון. אתה עלית לשמים להביא את התורה. אתה הוצאת אותנו ממצרים ,אתה דיברת עם פרעה, אתה עמדת במעמד הסנה, אבל אם בהלכה כולם שווים, אז גם אתה שווה לכולם. ולמה צריך להיות אחד יותר? כל אחד כלפי השי"ת, הוא שלם בצד עצמו. וכל אחד יבחר את הדרך שלו. בוא תהיה עם כולנו. מדוע תתנשא? כולם קדושים. איך יכולה להיות הירארכיה כזאת? אם יש פנימיות שונה, יש הירארכיה. אם בחיצוניות כולם שווים לא צריכה להיות הירארכיה. ואתה אמרת שכולם שווים. הרי לכאורה, הכהונה, עוד בזמן בנית המשכן בא' ניסן, אז היה צריך לבוא ולהתמרמר. למה הוא חיכה עד עכשיו? שחטא המרגלים היה בט' באב, עבר הרבה זמן. למה הוא חיכה כ"כ הרבה זמן? אלא ראה שיש לו פה משהו לצאת נגד. בגלל שהיה מצד גאוותו יכול היה לצאת נגד.
כמה אנחנו צריכים ללמוד מזה. זה הרי הכל בגוף אחד, באדם אחד. שיש לנו ב' צדדים. מצד אחד אנחנו מאמינים בשי"ת. צד אחד שאומר שצריך לפעול את המעשה החיצוני וצד אחר שאומר שצריך לעשות את המעשה הפנימי והעיקר הכוונה. ואנחנו חייבים להחזיק בדרך האמצע, שצריך גם את המעשה וצריך גם את הכוונה. ועם ישראל הולך בדרך האמצע בקו אמצעי. אין דבר כזה בגד, טלית, בגד של ארבע כנפות שכולו תכלת. אין מציאות כזאת. גם אם תעשה סימן חיצוני כזה. אין חיצוניות שהיא שלימה, ואין גם פנימיות – בית שהוא מלא ספרים. אין גם פנימיות שהיא שלימה. חייב להיות קו אמצעי. ואין מה לאתגר את עצמינו. אומנם אנחנו עובדים כך שפעם אנחנו פועלים כאילו החיצוניות שלימה, ופעם אנחנו פועלים כאילו הפנימיות שלימה כי אנחנו זזים ימין שמאל, ימין שמאל, אבל לא בשביל הימין השלם ולא בשביל השמאל השלם. אלא צריך למצוא תמיד את נקודת החסרון שתקדם אותנו ואת נקודת האמונה שהיא תהיה הפנימית שהיא קשורה להשם. האמונה צריכה לשלוט וזו מחלוקת גדולה בנפש האדם. האם נותן לצד האמוני שלו לשלוט למרות שהוא צריך להשתמש בראיית החסרון. וזה מחלוקת גדולה מאד. ופה צד האמונה שמשה רבינו מנצח ופה אחרי שפצחנו על שני הפרטים הללו, גם על חטא המרגלים שרצו פנימיות וגם על קרח שמראה על חיצוניות, אז הכל אותו הדבר. עכשיו אנחנו נצטרך לראות בפרשה הבאה איך מלמדים אותנו אמונה בסוד פרה אדומה, כי היא זו שיכולה לטהר את המתים. גם למעלה מהדעת, באמונה. אבל השבת הזאת, אנחנו צריכים להתחזק דווקא בקו האמצעי.
קרח, קו שמאל שהולך נגד האמונה, סופו להיבלע באדמה. זה לא אומר שלא צריך קו שמאל. צריך אבל לא יכול לצאת נגד האמונה. הוא בא להגדיל את האמונה. קרח היה צריך לבוא ולהגדיל את משה. לא ללכת נגד האמונה. כשהמדע הולך נגד האמונה הוודאי יכחד. כשהגוף הולך נגד הנשמה, הגוף יכחד. ולכן צריך את המדע אבל בתנאי שיתמוך בנשמה. צריך את הגוף צריך את הפרטים אבל בתנאי שיגדילו את האמונה. זאת הדרך. וזה כל הזמן מאתגר את האדם שכל הזמן הוא נד בין ב' הסעיפים.
בע"ה שנזכה להחזיק בקו האמצעי באמונה שלימה בלי לוותר על השמאל.
ל ח י י ם

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו