יארצייט בעל הסולם זצוק"ל – תשע"ז

דברי הרב
סעודת בעל הסולם תשע"ז
ביוה"כ לפני 62 שנה היה יום הפטירה של בעה"ס.
כאשר צדיק נפטר, צריך לשמוח כי תוקנה מידה בעולם.
כך אנו חווים את בעה"ס שהתחיל דרך בעולם.
הוא נתן את הנקודה השורשית שתפיסת העולם צריכה להיות מעבר לזמן ומקום.
הרב"ש נתן את הנקודה שהכל בגוף אחד.
כשאנו מסתכלים על כתביו אנו רואים שכתב כדי שנראה מעבר לזמן ומקום.
עיקר העולם הזה עולם של שמירה. כלומר איך להמנע מלראות את מטרות העוה"ז כתכלית העבודה.
עולם השמירה כנגד היראה. עולם המאתגר את האדם ליראה.
עולם הזכירה הוא עולם האהבה.
כמו שאדם הראשון היה בגן עדן והיה צריך רק להמנע.
כדי להבין כראוי צריכים לעשות עבודה כדי להגיע לעולם הזכירה .
טבע האדם נלאה בעבודה אחת.
נתנו לנו את הגוף כדי שנוכל לעשות כל פעם מחדש.
בפעם אחת לא ניתן לעשות את העבודה.
המהות היא אחת.
הגוף יש לו ב׳ בחינות כח העלם וכח השכחה.
כח ההעלם נותן לנו לטעום כל פעם מחדש.
מאפשר לקחת את הדבר הנעלם וכל פעם לראות ניצוץ חדש.
תפיסת הגוף מעלימה ויש לנו אפשרות לחוות את הבחינות הפנימיות כל פעם מחדש.
טועמים טעם חדש כפי אדם האוכל סעודתו ושוב רעב.
הנשמה רוצה תמיד את אהבת ה׳.
עלינו להיות בשאיפה להגיע אליה.
סיכום קצר:
מאז חטא אדם הראשון הוטבעה עבודת השמירה כאמצעי להגיע לאהבה לאט לאט. שני כוחות:
כח ההעלם
וכח השכחה מאפשר לקבל עוד פעם ועוד פעם כי אנו שוכחים את התענוג.
כדי לעבוד צריך שאיפה
מהעדר
מהשובע
מה הכח של כל אחד?
כח ההעדר יש בו אליה וקוץ בה. הוא מאפשר השתוקקות מאד חזקה ואז יש כח לעשות עבודה.
אבל הקוץ הוא שגם כשמקבל קצת. זה מספיק לו.
זה לא מאפשר לנו לבוא למקום אמיתי….
מהשובע השאיפה שאדם מוכן לעבוד רק אם ייגיע לרום המעלות. אינו מסתפק במועט
לכאורה קוץ ואליה בה.
כי אין כח לפעול חזק.
בתקופה זו יש שאיפה חלשה אבל אם כבר עושים תנועה רוצים להגיע רחוק מאד.
לכאורה אדם לא צריך את הדת.
אם ניגש מוכן רק אם ישיג דבר גדול
רוצה להיות כרשב"י.
אם מקבל קצת יכול לפול.
יש כאלה שעוד לא התפתחו ומסתפקים במועט.
עלינו להחזיק עבודה זו בעולה ויורד.
אמנם עוה"ז עולם השמירה אל כח הזכירה גם קיים פה
והרבה בזכות גדולי ישראל שנתנו לנו את הנקודה הפנימית. ולכן בעה"ס
הוא כיוון אותנו לחפש את המטרה.
אין יום פנימי יותר מיום הכיפורים
בעה"ס נפטר ביום הזה.
היא השורש שאותו צריך לחוות וזה עיקר שמעבר למקרה.
המצב לא קובע. החיצוניות לא קובעת
אפשר לא לאכול לא לשתות וכו׳
נבוא לחיצוניות אחרי שהשרשנו בנפשנו שהמצב לא קובע.
בעה"ס כשנתן לנו אפשרות ללמוג את תורת בעה"ס נתן לנו מתנה גדולה.
הרב"ש שנפטר ביום ההולדת של בעה"ס
ממשיך את מה שהשריש בעה"ס. על כך שמלכות הוא הרצון לקבל.
כמה הרגשה של הודיה צריכה להיות לנו לבעה"ס.
אנחנו צריכים שנשמתו תרוויח
עלינו לפעול כלפיו כמו אבא
לבעה"ס היו הרבה צרות חצוניות אבל לכאורה כל העולם זז בגללו.
הוא ידע שבא לעשות תיקון בעולם
62 שנה מאז פטירתו והיום אלפים לומדים את תורתו
צריכים ללמוד ובעיקר לפעול
צריכים להיות גאים
אני בקהילת הסולם הולך בדרך בעל הסולם
צריכים לדעת שיש פה מצפן אידאי שצריך ללכת איתו
אם אדם יהיה נאמן ויוכל להתחבר לנאמנות הבסיסית
נאמנות היא המפתח של האדם
נאמנות היא לא רק מעשית
בעה"ס אבינו נתן לנו שורש שאותו צריכים לפעול שצריך ללכת מעבר לזמן ומקום.
היום נמצאים בנקודת השובע .
צריכים לייצר שאיפה אבל לא להפסיק לשאוף לשלמות.
זו דרך בשביל כל העולם כולו.
יש להגדיל אותה.
לפעול אהבת חברים חזקה עם הרבה נפש
נפעל בדרכו ונזכה בע"ה להצליח
להגיע לבחינת ואהבת לרעך כמוך.

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו