בואי כלה, פרשת חוקת, תשע"ח
אנחנו לומדים בפרשה זו עניין של פרה אדומה.
פרה אדומה היא צד האמונה שהאדם צריך ללמוד לרכוש. בפרשה קודמת למדנו על קורח, דהיינו על קו שמאל. ראינו שמחלוקת, עצם המחלוקת היא דבר רע. אלא אם כן היא באה לשם שמים. אבל המחלוקת שזה קו שמאל, שזה נקרא כמו בריאה, כמו צד הרצון הפרטי, צד השכל שמחלק. הצד הזה מצד עצמו הוא דבר רע. כשעומד מצד עצמו, הוא מביא לאבדון כמו קורח.
אבל, כאשר המחלוקת באה לשם שמים אז היא טובה. איך אני יכול שהמחלוקת תבוא לשם שמים? רק אם אני ארכוש את הדבר שמקשר בין הדבר השלם לדבר החלקי. כי אם אנחנו רוצים שהמחלוקת תהיה לשם שמים, אז איך אני אדע אם זה לשם שמים? אומרים לנו אתם צריכים לרכוש אמונה. ע"י האמונה אפשר להביא את עצמך לכך שהמחלוקת תהיה לשם שמים.
האמונה צריכה להיות למעלה מהדעת. אומנם שלמה המלך אמר: אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. שלמה המלך ידע טעמי המצוות וידע סיבה פנימית עמוקה של כל מצווה איך היא מדבקת את האדם בבורא ית'. היגיע למצוות פרה אדומה וראה שגם הוא לא מבין. אמר, אם אני לא מבין אז כנראה אני לא הבנתי את כל המצוות האחרות גם כן. מדוע? אז את זה לא הבנתי, למה גם האחרות? מה הבנתי פה? הבנתי שתכלית הידיעה היא שלא אדע.
מה זה תכלית הידיעה שלא אדע? תכלית הידיעה בהתחלה זה להשיג אמונה. למה אני יודע? אני ידוע כדי לראות מי הוא הוודאי הראשוני. הוודאי הראשוני הוא הקב"ה, אותו אני לא יכול לדעת. אז כל מה שאני לומד, כל מה שאני בודק זה כדי להגיע לחוקת, לפרה אדומה כדי להבין שיש משהו שהוא נפלא ממני. ברגע שאני תופס את זה שהבורא ית' הוא למעלה ממני אז אני יכול להתחיל להבין את כל המצוות האחרות רק כפרטים שבאו לטובת הכלל.
איזה כלל? דהיינו כדי שאני ארכוש את ההבנה, יש משהוא למעלה ממני. היכולת של האדם לקבל את זה שיש משהוא מעליו זה דבר לא פשוט. אנחנו צריכים לקחת פרה כדי ליצר את האמונה הזאת.
למה פרה? כיוון שבזה חטאנו בחטא העגל. אומר מדרש תנוחמא, תבוא האם ותקנח צואת בנה. החטא היה חטא העגל ואנחנו צריכים ללכת לשורש של חטא העגל. האם, מיהו השורש-הרצון לקבל. איתו אתה צריך להשתמש. לא בצורת שור מועד, שבקבלת האור מלמעלה למטה כי אני רוצה כי זה טוב לי, אלא דווקא בדחיית האור.
דחיית האור נקרא פרה, שזה דין רפה. אבל שימו לב, כל אחד צריך לבחור את הפרה המיוחדת לו. דהיינו את הרצון לקבל, את האגו הפרטי שלא שעליו הוא צריך לוותר. ואי אפשר לעשות עבודה של אמונה אם אין לך רצון לקבל. אחרת הייתי אומר, אני מאמין על הכל. לאו דווקא פרה. הייתי לוקח איזה כלב או עז או צפרדע או מכונית יגואר… משהו, אומר לא. פרה מייצגת את הרצון לקבל שבזה חטא העם בחטא העגל שפגע באמונה בדיוק את זה אתה צריך להביא. כל אחד צריך לשאול את עצמו, אתה לא יכול מה שאתה לא רוצה, אתה צריך לתת את מה שאתה רוצה. כמו שאומר הרב"ש זצוק"ל אדמו"ר, בסעודה שלישית שאנשים אומרים, עכשיו אני לא רוצה לאכול ז"א שאת זה אני עושה לשם שמים, אומר להם הקב"ה אל תתנו לי את הזבל שלכם. תנו לי את הרצון שלכם מה שאתה רוצה תן לי לא מה שאתה לא רוצה.
מה אתה רוצה? בדיוק בתאווה הכי גדולה שלך על זה את צריך לוותר. אתה רוצה לקנות אמונה, שם אתה צריך לוותר. אתה לא יכול לוותר על משהו שאתה לא רוצה כי זה לא ויתור. דווקא הפרה שזה הרצון לקבל שבו חטאת, כך אתה בונה את האמונה. בלי קו שמאל אין קו ימין. קו שמאל זה אומר אני מרגיש חזק, יש תאווה חזקה יש לי רצון, השתוקקות, אז אני יכול לבנות את האמונה.
והיא צריכה להיות גם אדומה. אותו רצון, אני צריך לראות איך אני לוקח אותו ועושה לו צורה שיהיה דומה לעליון. היית חייב לקחת את רצון הכי גדול ואותו לעשות אדומה? אדמה לעליון, אדומה מלשון אדמה מדרגת בינה. הרצון הזה צריך להיות כך שאני יכול לדמות אותו לעיון והיא צריכה להיות שלמה. זה צריך להיות בשלימות, לא רק חלק, חייב להיות שזה תהיה תמימה.
וגם צריכה להיות שלא עלה עליה עול, שלא עשתה זיווג, שהיא בתולה. שיש בה התחדשות שזה בא מנקודה של הבחירה הפנימית של האדם. מנקודה של נקודת ההתחדשות שלך, אתה לא עושה כי נוחה לך אתה עושה כי אתה מגיע לנקודת ההתחדשות ולנקודה של צד הבורא שבך, שאתה יודע לבחור כמו שהיש מאין שהבורא ברא את הבריאה ככה אתה צריך למצוא את נקודת הבחירה שלך יש מאין.
ככה אדם צריך לעבור שלב שלב ולראות איך בוא בונה את האמונה שלו. אם הוא מאמין רק כי זה עושה לו טוב, אם הוא מאמין רק כי כייף לו, אם הוא מאמין רק כי אמרו לו, זה לא אמונה שבנויה נכון. צריכים לראות איך בונים את האמונה.
כאשר אתה בונה את האמונה בצורה נכונה אז אתה יכול לכפר, לטהר מתים. טמאי מתים. כולנו טמאי מתים. מדוע? כי אנחנו נגועים במי שגרם לנו את המוות בנחש. כדי לתקן את החטא של הנחש צריכים לתקן אותו ע"י פרה אדומה, ע"י אמונה. ואם נשיג את התיקון הזה אז נוכל לתקן את חטא אדם הראשון, את החטא של הנחש. שהוא גרם מוות בעולם.
כשהיינו במעמד הר סיני, אז בילע המוות לנצח. עם ישראל היו בנס, אומרים שעשרת הדיברות בזוהר פרשת קדושים, רשום בלשון יחיד, כבד את אביך ואת אמך, לא תנאף, לא תרצח. הרי אתה מצווה את כל העם.
רואים שהרבה מצוות בפרשת קדושים נאמר בלשון רבים, ואומר רבי אבא שפרשת קדושים שהיו מגיעים אליה, החברים היו שמחים מאד. מדוע? כי כלל התורה טמון שם. שאמר הזוהר הקדוש אות עט' איך כל עשרת הדברות מרומזים בפרשת קדושים, אבל בלשון יחיד ולא בלשון רבים. כדי להראות לשני הצדדים. כדי להדגיש שבמעמד הר סיני זה בלשון יחיד כי העם היה באחדות.
מה מביא אחדות? הוויתור על הרצון לקבל. הוויתור, היכולת להתגבר על חטא הנחש, כי זה שהם בפרוד זה בגלל המוות. המוות זה שאתה רואה עצמך כדבר נפרד. היכולת לראות את היחד שלנו – זה הגדולה. וזה לא פשוט. צריך לעשות מאמץ בשביל זה. למעלה מהדעת. זה פרה אדומה. היכולת להדגיש את נקודת היחד מעבר לרצון הפרטי שלנו. זה מתקן את אותו חטא.
בע"ה שנזכה לפרה עשירית, פרה אדומה שהיא בבחינת משיח צידקנו, כי תשע פרות כבר היו, פרה עשירית כנגד המלכות, כנגד תיקון לב האבן.
בע"ה נראה משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן.
