צער ייאוש ותקוה

41

צער ייאוש ותקוה
דברי הרב אדם סיני שליט"א בסעודת ראש חודש אב תשע"א

כתוב "משנכנס אב ממעטים בשמחה". לכאורה, הדבר הוא פלא, כי זה נגד מטרת הבריאה. כי הרי אם הבורא הוא טוב ומיטיב, אז מדוע אנחנו צריכים להצטער, הרי ממילא הכול לטובה? אלא שצריך לדעת שישנם ב' סדרים בעבודת השם. הסדר הראשון הוא השמחה, והסדר השני הוא בניית הכלים.
לצורך בניית הכלים אנחנו צריכים להיות בצער. כאשר אדם מרגיש מסופק, וטוב לו במקומו, אין לו שום טעם להתקדם למקום אחר. אך אם אדם רוצה להתקדם למקום מעבר למקום שבו הוא נמצא, הוא חייב להיות בייאוש, והייאוש מהמקום שבו הוא נמצא. זה מחייב אותו למצוא פתרונות אחרים, כדי להגיע למקום אחר.

הייאוש של האדם מתחיל בכך שהוא רואה שיש לו ייסורים כל כך גדולים, כמו שלא פעם מביא הקדוש ברוך הוא בעוונותינו הרבים על עם ישראל. זה לא בגלל שאנחנו היינו לא בסדר, אלא כיוון שהוא רוצה לקדם אותנו. תמיד אנחנו בוכים כמה אנחנו לא בסדר, אבל ה"לא בסדר" הוא שלא התקדמנו מספיק. צריך להשתדל ולהסתכל באופן החיובי.
נקודה נוספת היא מורת הרוח שיש לנו כבני האדם. אדם, לא פעם, נכנס לייאוש גדול מאוד כאשר קורה משהו גשמי מאוד חזק. מה לעשות עם מורת הרוח הזאת? מה יוציא את האדם ממורת הרוח הקשה שיש לו?

התשובה היא, שהאדם חייב דרך. ברגע שהוא קובע לעצמו דרך להסתכלות, דרך שאומרת "זה המצב, אני מסתכל מפה והלאה, ואני בורר לעצמי דרך, ואני הולך לפעול את הצורה הטובה ביותר שאני יכול לפעול מכאן והלאה.", אז כל מה שיש כרגע – זה מצב, וכל מה שיש מכאן והלאה – זו דרך פעולה. אדם לא צריך יותר להסתכל על העבר בעניינים האלה.

חורבן בית המקדש – ייאוש או תקוה?
עכשיו יש לנו מצב של חורבן בית המקדש. המצב הוא לא טוב, אבל זה מצב. אין יותר כל כך מה להצטער אחרי תשעה באב על חורבן בית המקדש. נגמר חורבן בית המקדש, מפה אני מסתכל הלאה. אז אפשר לצאת מהייאוש.

זאת אומרת, מצד אחד צריך לעורר מפעם לפעם את הייאוש הזה של חורבן בית המקדש, כמו שעושים תיקון חצות כל חצות לילה. אבל לאחר מכן צריך לזכור את הצד השני, צריך לקום וללכת לבנות מהייאוש הזה מחדש את האמונה עם אמביציה גדולה. יש לי דרך פעולה שאותה אני הולך לפעול.

אדם, גם אם נמצא במצב העגום ביותר, מה שנותן לו את הכוח זה זה שהוא מתחיל עולמו לקראת פעולה, שהוא יודע: "אני הולך לפתוח את הדבר!!!".

גם אם אדם נמצא במצב שיש לו מכל טוב, אבל אין לו דרך פעולה, הוא יכול להיכנס למורת רוח גדולה מאוד.

לכן, דרך הפעולה צריכה להיות כזו שיש בה תקווה, והתקווה שבה צריכה להיות כך שהאדם לוקח על עצמו פעולות. כך שהוא אומר: "אני הולך לעשות את הפעולות האלו, כי אלו הפעולות שנראות לי שיביאו אותי לפתרון שאני צריך בצורה הטובה ביותר".

לכן, כל אדם צריך לתכנן את המהלכים שלו, ועל ידי תכנון המהלכים הוא יוכל לצאת מאותו ייאוש.

הכול או כלום – עצת היצר
אבל הרבה פעמים בא אלינו יצר הרע ואומר לנו: "תגיד, אתה חושב שאם אתה עושה את הפעולה הזאת, אתה תגיע לגמר תיקון?". כמו שהתקשורת אומרת הרבה פעמים: "מה? אם אתם תעשו את זה, תכבשו את הכפר הזה, אז לא יהיו יותר מחבלים?".

לכאורה אומרים לך: "אם תעשה את הפעולה, הרי לא תפתור את כל הבעיה, אז אל תעשה בכלל". אומרים לך: "אם אתה לא עושה לשמה, אל תעשה בכלל". אומרים לך: "אם לא תעשה את זה מתוך אהבה ומתוך דבקות, אל תעשה בכלל, הרי בשביל מה עושה?". לזה אסור להסכים!!! צריכים לדעת שמתוך שלא לשמה צריך להגיע לשמה, ואין דרך אחרת.

לכן צריך להתחיל בתנועות קטנות, גם אם נראה שהן נותנות מעט מאוד התקדמות, צריך לעשות אותן, וצריך לעשות אותן בשמחה. צריך לפעול את אותן מטרות קטנות מתוך תקוה שכשנרים את הראש קצת מהמים, נוכל לראות קצת מטרות רחוקות יותר ולכבוש גם אותן, ואז מטרות עוד יותר רחוקות ולכבוש גם אותן. אבל משם צריך להתחיל.

כשאדם נמצא בנפילה מאוד גדולה, הוא צריך להשתדל, קודם כל, למנוע נפילות גדולות יותר, ולא לרצות לתקן בבת אחת את הכול.

כשרוצים לתקן בבת אחת הכול, בדרך כלל נופלים עמוק יותר. לכן צריכים להשתדל כשנופלים, להתחיל לתקן, לאט לאט אבל בנחישות. בהתחלה בצעדים קטנים, ואחר כך להגדיל את הצעדים. אם מנסים בבת אחת לעשות את הכול, מגיעים עוד פעם לנפילות. לפעמים זה יכול להצליח, אבל זה מאוד מסוכן.

בכל מקרה, צריך להתחיל לצעוד. כאשר אדם פועל בצורה כזו, הוא יוצא מייאוש. כיוון שכשאדם חושב על המטרות הגבוהות, והן לא מתממשות מיד, זה מכניס לייאוש מאוד גדול.

לכן, היות שאנחנו בזמנים קשים, אז כולנו צריכים להתנחם ולעזור זה לזה, לתת כוח לפעול גם למטרות קטנות, לראות דבר קטן כדבר גדול בעיננו, לא לנסות לתקן את הכול בבת אחת, אבל להיות בהתמדה לתקן את הדברים. יחד, בעזרת השם, אפשר להצליח. עד שבסופו של דבר, בלית ברירה, כך או כך, כי הקדוש ברוך הוא לא מתבלבל, ייבנה בית המקדש, במהרה בימינו אמן ואמן.

שבת שלום

חודש טוב

ובשורות טובות לכל עם ישראל