קבלה וחסידות

קבלה למתקדם - עד היכן שיעור התשובה - חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | 📌 הירשמו לערוץ בקליק והפעילו את הפעמון 🔔 לקבלת עדכונים | שיעורים | ושידורים חיים | הצטרפו לטלגרם לעדכונים נבחרים ותוכן יחודי: http://telkb.net | אתר הבית: https://kabbalah.pw | פייסבוק: https://bit.ly/3JVlHvk הצטרפו כחברי מועדון לתמוך בהפצת התכנים וקבלת הטבות: https://bit.ly/3MH1YE2 לכל הערוצים: https://linktr.ee/kab10

אברהם אבינו

קבלה רדיו- חכמת הקבלה ספר התניא

קבלה רדיו- חכמת הקבלה ספר התניא

קבלה רדיו- חכמת הקבלה ספר התניא

ראה - ברכה וקללה

קבלה רדיו- חכמת הקבלה

קבלה רדיו- חכמת הקבלה

"את האלהים התהלך נח" - ובאברהם הוא אומר (בראשית כד): "אשר התהלכתי לפניו": נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.

קבלה - חכמת הקבלה

קבלה - חכמת הקבלה

קבלה - חכמת הקבלה

קבלה - חכמת הקבלה

קבלה - חכמת הקבלה

את האלהים התהלך נח" - ובאברהם הוא אומר (בראשית כד): "אשר התהלכתי לפניו": נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו. הקטע מתמקד בהבדלים העמוקים בין שתי דמויות מרכזיות בתנ"ך – נח ואברהם – ובייחוד בתפיסת ההליכה הרוחנית שלהם לפני האלוהים. נח מתואר כאדם הזקוק לתמיכה מתמדת מלמעלה, הליכה המושתתת על כח עליון בלבד, בעוד אברהם מתאפיין בהליכה מתוך יוזמה פנימית, מתוך רצון ועבודה עצמאית שמובילה אותו לדרגה גבוהה יותר של שותפות עם הבורא. אברהם לא תלוי בהחזקה מלמעלה, אלא פועל בכוחות עצמו, ומפתח את דרכו מהטבע אל הרוח, מהקבלה להשפעה. העבודה הרוחנית של אברהם מגלמת את דרך האמונה האמיתית, דרך של עבודה לשם שמיים ולא לשם קבלת גמול, ומכאן גם מגיעה המדרגה המיוחדת של אברהם בתולדות הרוחניות וביסוד היהדות. בנוסף, מודגש כי תורת ישראל נשענת על שלושה עמודים: תורה, עבודה וגמילות חסדים, כשאברהם מייצג את עיקר גמילות החסדים, ומכאן חשיבותו כשורש היהדות. ### נקודות מרכזיות - 🌟 נח זקוק לתמיכה מתמדת מלמעלה כדי לשמור על דרגתו הרוחנית. - 🌟 אברהם מתהלך בצדקתו מעצמו, מתוך יוזמה פנימית ועבודה עצמאית. - 🌟 ההבדל בין נח לאברהם מייצג מעבר מדרגתי מהליכה על פי כח עליון בלבד לליכה משותפת עם הבורא. - 🌟 עבודת אברהם היא עבודה לשם שמיים, מתוך אמונה ולא לשם קבלת שכר. - 🌟 נח מייצג קו אחד בלבד, ואברהם כולל שלושה קווים, מה שמעניק לו מעמד שורשי ביהדות. - 🌟 שלושת העמודים שעליהם עומד העולם הם תורה, עבודה וגמילות חסדים – ואברהם מייצג את עיקר גמילות החסדים. - 🌟 העבודה הרוחנית האמיתית מתאפיינת ב"לא לשמע" – כלומר, בעשייה מתוך רצון פנימי ולא מתוך ציפייה לתגמול. ### תובנות מרכזיות - 🔥 ההבדל בין נח לאברהם מדגים שתי רמות רוחניות: נח מייצג תהליך רוחני תלוי בכח עליון בלבד, בעוד אברהם מדגים תהליך שבו האדם פועל מתוך יוזמה פנימית, מתוך רצון ועמל פנימי. זהו שינוי מהותי בדרך העבודה הרוחנית, ומדגים את המעבר מהליכה בשליחות חיצונית להליכה מתוך שותפות אמיתית עם הבורא. - 🔥 ההליכה של אברהם "ממטה למעלה" מדגישה את חשיבות הכוח הפנימי של האדם בעבודתו הרוחנית, שמאפשר לו להפוך כלים של קבלה לכלים של השפעה – מהלך שמסמל את ההתעלות הרוחנית האמיתית. - 🔥 העבודה לשם שמיים, כפי שמדגים אברהם, היא המדרגה הגבוהה ביותר של עבודת ה', שהיא עבודה ללא ציפייה לתגמול או להכרה, אלא מתוך אמונה פנימית ועמידה איתנה בדרך האמת. זהו מודל רוחני המנוגד לעבודה מתוך חיפוש שכר או תפיסות חומריות של דת. - 🔥 המושג של עבודה "לא לשמע" בהקשר הרוחני של אברהם משקף את השאיפה להתרחק מעבודת דת שטחית ולהגיע לעבודה עמוקה, אמיתית ונכונה, שמובילה לגילוי רוחני אמיתי ולשותפות עם הבורא. - 🔥 אברהם כאב לגמילות חסדים מסמל את האופן שבו נתינה וחסד מהווים בסיס חשוב בעבודת ה' ובבניית החברה היהודית. החסד אינו רק מעשה מוסרי, אלא גם פעולה רוחנית עמוקה המשפיעה על התקדמות האדם ועולמו. - 🔥 נח מייצג דמות רוחנית גבוהה, אך מוגבלת, שלא מצליחה להוות שורש ליהדות בגלל היותה מבוססת על קו אחד בלבד. אברהם, לעומתו, משלב שלושה קווים, מה שמאפשר לו להיות שורש רוחני אמיתי, יסוד לעם ישראל ולעבודתו. - 🔥 ההדגשה על שלושת היסודות שעליהם עומד העולם – תורה, עבודה וגמילות חסדים – מראה את החשיבות של איזון בין לימוד, עבודה רוחנית ונתינה מעשית, כשאברהם מגלם את אחד מעמודי היסוד האלה במלואו. הקטע מדגים בצורה עמוקה את המורכבות של העבודה הרוחנית, את המעבר מדרגות בסיסיות לרוחניות גבוהה, ואת החשיבות של יוזמה פנימית ואמונה אמיתית בעבודת ה'. המסר המרכזי הוא כי ההליכה לפני האלוהים אינה רק תלויה בכח חיצוני, אלא נובעת מהתעוררות פנימית, עבודה קשה ואמונה אמיתית, כפי שמדגים אברהם. כך מתאפשרת התקדמות רוחנית אמיתית ויצירה של שותפות עם הבורא, שהיא הבסיס של היהדות ושל הדרך הרוחנית האמיתית.

הווידאו עוסק בשלוש מדרגות עיקריות בתפילה ובעבודת האדם כפי שמתוארות בזוהר ובכתבי בעל הסולם, עם תובנות עמוקות מחוכמת האמת. התפילה מתמקדת בשלושה מצבים רוחניים עיקריים: תפילת העני, תפילה לדוד ותפילה למשה, שכל אחת מהן משקפת שלב אחר בתודעת האדם ובעבודת תיקון הרצון והרוחניות. תפילת העני מייצגת את שברון הלב האמיתי, שבו האדם מודה בכנות במצבו האגואיסטי ובבקשה לשינוי פנימי, תחילה מתוך הכרה בכאב ובשברון פנימי עמוק. תפילה זו מתקבלת כי האדם מביע אמת פנימית ואין בה זיוף. תפילה לדוד היא השלב הבא, בו האדם זוכה לטבע שני – הרצון להשפיע – ומבקש אמונה, כלומר השגה של הנהגת הבורא כטובה ומתיבה לכלל הבריאה. בשלב זה האדם מתחיל לראות את הבורא כפועל לטובה, ומקבל כלים להשפעה, שמסמלים את המלכות והאמונה. תפילה למשה מייצגת את שלב ההשגה הפנימית של התורה, גילוי סודותיה, שמגיע רק לאחר השגת אמונה. תורה זו היא תורת האמת הפנימית, והיא מותרת רק למי שזכה להאמין באמת ולהתעלות מעל לטבע האגואיסטי. התהליך כולו אינו רצף חיצוני של פעולות אלא תהליך פנימי עמוק ותודעתי, בו כל שלב יוצר את הקרקע לשלב הבא, תוך כדי התקרבות אמיתית וכנה אל הבורא, מתוך טענת אמת ושינוי הדרגתי. אין האדם יכול להתקדם במהירות או לדלג על שלבים, והקשר עם הבורא מתהווה מתוך שברון לב וכנות פנימית. לסיכום, שלבי התפילה הם: שברון לב והכרה בשפלות (תפילת העני), בקשת אמונה (תפילה לדוד), והשגת התורה הפנימית (תפילה למשה). רק דרך עבודה פנימית ושינוי אמיתי ניתן להגיע להשגות רוחניות ולהתקרב לבורא באמת. ### נקודות מרכזיות - 🙏 תפילת העני מסמלת שברון לב אמיתי והודאה בכנות במצב האגואיסטי של האדם. - 🌟 תפילה לדוד היא שלב בו האדם זוכה לרצון להשפיע ובקשת אמונה בהנהגת הבורא כטובה ומיטיבה. - 📜 תפילה למשה מייצגת את השגת התורה הפנימית, תורת האמת, רק לאחר השגת אמונה. - 🔄 התהליך אינו רצף טכני אלא תהליך פנימי רוחני עמוק, שבו כל שלב בונה את הקרקע לשלב הבא. - 💔 קרוב השם לנשברי לב – תפילה אמיתית מתוך כאב פנימי מתקבלת תמיד. - 🔑 האדם אינו יכול להתקדם ללא תיקון הרצון וקבלת כלים להשפעה. - 🕊הקשר עם הבורא נבנה מתוך טענת אמת ושינוי פנימי הדרגתי. ### תובנות מרכזיות - 🙏 **שברון לב והודאה כבסיס לתפילה אמיתית:** האני שבור, המודע לאגואיזם שלו, הוא הבסיס לתפילה כנה. רק מי שמודה בכנות במצבו ורואה את ריקנותו פנימית יכול להתחיל לעבוד על תיקון רצונו. תפילה כזו מתקבלת כי היא מבטאת אמת פנימית ונכונות לשינוי, ולא זיוף או פוזה חיצונית. - 🌟 **רצון להשפיע כאבן דרך רוחנית:** השגת טבע שני, הרצון להשפיע, היא נקודת מפנה בעבודת האדם. רק עם הרצון הזה ניתן לבקש אמונה אמיתית – ההכרה שהבורא מנהיג את העולם לטובה, גם כשנראה אחרת. הרצון להשפיע הוא הכלי שמאפשר לאדם להתחבר לאור האמונה ולפנות לתיקון רוחני מעמיק יותר. - 📜 **תורה פנימית רק לאחר אמונה:** לימוד פנימיות התורה, תורת האמת, מותנה בהשגת אמונה. התורה, שמסמלת את גילוי האמת האלוקית, אסורה למי שאין לו אמונה, מפני שהיא דורשת השגה פנימית גבוהה ויכולת רוחנית לראות מעבר לטבע האגואיסטי. - 🔄 **התפתחות רוחנית כרצף פנימי ולא חיצוני:** עבודת האדם היא תהליך שדורש סבלנות והדרגתיות. אין אפשרות לדלג על שלבים או לקפוץ למדרגה גבוהה מבלי לבסס את הקודמת. כל שלב בתפילה ובתיקון הרצון יוצר את הקרקע לשלב הבא, והקשר עם הבורא מתהווה בהתאם למדרגת התודעה הפנימית. - 💔 **קרבת הבורא לנשברי לב:** ה' קרוב במיוחד למי שמביע שברון לב אמיתי. זהו מצב שבו האדם חש את הריקנות שלו ללא הסתרות וללא זיופים, דבר שהבורא רוצה לשמוע ולקבל. תפילות כנות אלו הן נקודת פתיחה להתקדמות רוחנית אמיתית. - 🔑 **תיקון הרצון וקבלת כלים להשפעה:** העבודה המעשית של האדם מתחילה בתיקון הרצון הבסיסי, מעבר מהאגואיזם לרצון להשפיע. הכלים להשפעה, כמו אמונה ומלכות, הם תנאי הכרחי לקבלת האור העליון ולהשגת רוחניות אמתית. - 🕊 **טענת אמת ושינוי פנימי כדרך להתקרבות אל הבורא:** לא ניתן להתקרב לבורא באמצעות תظاهر או פעולות חיצוניות בלבד. ההתקרבות האמיתית מגיעה מתוך טענת אמת פנימית, הכרה אמיתית במצבו של האדם, ושינוי פנימי הדרגתי שמוביל לראייה חדשה של המציאות ושל הבורא. הווידאו מדגיש את החשיבות של תפילה כגישה כנה ואותנטית לעבודה רוחנית, ומראה כיצד כל שלב בתהליך מבוסס על אמת פנימית ועל תיקון רצון הדרגתי, מה שמאפשר לאדם להתקרב באמת לבורא ולהשיג תובנות רוחניות עמוקות.

טו באב חסידות

מה זה הגות? כיצד עושים הגות? בסרטון מוצגת התפילה של רבנו בעל הסולם שמביעה בקשה עמוקה ונפשית להישאר דבוק בבורא בכל מצב, גם בעת הליכה בשווקים, כלומר גם בעת התמודדות עם רצונות אגואיסטיים וגורמים חיצוניים. התפילה משקפת את הצורך בקשר מתמיד ואמיץ עם האלוקות, דרך כלי קבלה פנימיים שמתחברים לאמונה עליונה ולהגות רוחנית שמחברת בין היום ללילה – סמל לאמונה שמעל הדעת. בנוסף, מוסבר כי עבודת הבורא קשה בגלל שאין לה כללים ברורים, מה שיוצר בלבול וחוסר מיקוד אצל האדם. זאת משום שאין לו כלים שלמים או רצון אמיתי, ולכן הוא צריך להתמיד בלימוד וחיזוק הרצון כדי לבנות כלי קבלה אמיתי שמאפשר לקבלת האור האלוקי. הסרטון גם מתייחס לפרשנות חכמת הקבלה לתורה ולמדרשים, המדגישה את ההבדל בין הפרשנות החיצונית לפנימית, ואת הצורך להעמיק בלימוד כדי לראות את הפנימיות שבכל דבר. כמו כן, מוסבר המושג "שדים" כרעיונות ותפיסות שאם לא מביאים אותם למימוש ולקשר עם הגוף (כלי ההגשמה), הם הופכים להיות קליפות מזיקות שפוגעות באדם, בדומה לראש בלי גוף – מחשבה ללא מעשיות. הסרטון מדגיש את חשיבות האמונה, הסמיכה וההתמדה בעבודת הבורא, ואת הצורך להיזהר מהשקפות לא שלמות שעלולות להזיק ולהרחיק מהאור. - 🙏 התפילה של רבנו מבטאת בקשה להישאר מחובר לאלוקות בכל מצב, גם בשווקים – סמל ללחצים ותאוות חיצוניות. - 💡 ההגות היא חיבור בין היום ללילה – אמונה עליונה שמחברת בין ההיבטים השונים של המציאות. - ⚠️ עבודת הבורא קשה כי אין לה כללים ברורים, ולכן האדם חייב לבנות כלים ורצון אמיתי כדי לקבל את האור. - 📜 חכמת הקבלה מדגישה את הפרשנות הפנימית של התורה והמדרשים מעבר לפשטותם החיצונית. - 👁‍🗨 שדים הם רעיונות ותפיסות שאם לא מקבלים להם גוף ומשמעות אמיתית, הם הופכים לקליפות מזיקות. - 🔑 אמונה וסמיכה על הבורא הן חיוניות, כי האדם לא תמיד יודע מתי האור יגיע. - 🛡️ הקושי בעבודה הוא גם מבחינת שמירת הכלים והרצון כדי לא להיפגע מהקליפות וההשקפות השגויות. - 🙏 **הקשר המתמיד עם האלוקות בשגרה:** התפילה שמצוטטת מדגישה את הצורך לקיים דבקות לא רק במצבים רוחניים או במנוחה אלא גם בזמן התמודדות עם השליחות בעולם החומרי, כמו הליכה בשווקים – סמל לניסיונות הרצונות האגואיסטיים. משמעות הדבר היא שכל אדם צריך לשאוף לשלב את עבודת הבורא בכל רגע בחייו, גם במצבים הכי "גשמיים" ורגילים. דבקות זו אינה רק רגשית אלא מבוססת על הבנה עמוקה ותחזוקת כלי הקבלה הפנימיים. - 💡 **הגות ואמונה כמפתחות לחיבור רוחני:** ההגות מתוארת כדרך התודעה שבה האדם מנסה לראות את האלוקות בכל דבר, להחיות את ההשקפה הרוחנית במציאות הגשמית. ההגות היא לא מדיטציה או תרגיל מנותק, אלא חיבור בין התודעה הפנימית לבין המציאות החיצונית. האמונה, שהיא מעבר להיגיון, מחברת בין "היום והלילה" – כלומר בין מצבים מנוגדים ויוצרת רצף רוחני. כך האמונה הופכת לכלי שמאפשר לאדם לקבל את האור גם כשאין לו מוכחות או כללים ברורים. - ⚠️ **היעדר כללים בעבודת הבורא כהאתגר המרכזי:** רבנו מסביר שהקושי בעבודת הבורא הוא בכך שאין לה כללים קבועים וברורים. לעומת חוקים בעולם החומרי, בעבודה הרוחנית הכללים הם פנימיים, קשורים לרצון ולנשמה. כשאין לאדם כללים ברורים, הוא מתפזר, מתבלבל ומאבד את המיקוד. לכן חשוב ללמוד את כללי חכמת הקבלה ולהיות מחויבים לעבודה רצינית שמכוונת לבניית רצון אמיתי וכלים פנימיים תקינים. - 📜 **הפרשנות הפנימית של התורה והמדרשים:** יש חשיבות גבוהה להבנת התורה מעבר לפשטות החיצונית. המדרש, למשל, אינו תמיד מסופר פשוטו כמשמעו אלא מכיל רבדים פנימיים. רבים מפרשים את התורה רק על בסיס הפשט, מה שגורם להחמצת עומק הרוחני. חכמת הקבלה מכוונת את האדם לראות את הפנימיות בכל דבר, ולהשתמש בשפת הענפים – שפת הסמלים והרמזים שמובילים להבנה עמוקה של המציאות מעבר לחומר. - 👁‍🗨 **שדים כהשקפות לא שלמות ומזיקות:** המושג "שד" מתואר כרוח שנבראה במצב בין השמשות, בין יום ללילה, מצב של ספק ואי ודאות. שד הוא "ראש בלי גוף" – השקפה או רעיון שיש לו צורה רוחנית אך חסר לו מימוש מעשי וכלי קבלה אמיתי, ולכן הוא הופך לקליפה מזיקה שמסיטה את האדם מהאמת. דוגמה לכך היא לימוד תורה או קבלה רק לצרכים גשמיים, ללא חיבור פנימי אמיתי, שמייצר תודעה שקרית. לכן יש צורך להיזהר מהשקפות ששטחיות ולא אמיתיות, ולשאוף להשקפה שמאוחדת עם הכלי והמעשה. - 🔑 אמונה וסמיכה כשורשים לקבלת האור:** האדם אינו יודע מתי יגיע האור מהבורא, ולכן עליו לסמוך ולהאמין שהבורא יודע מתי הזמן הנכון למתן התשובה לתפילה. הבקשה צריכה להיות מבוססת על כלים שלמים ורצון אמיתי, ולא על רצון חסר או לא ברור. אמונה זו היא מעל הדעת, כמו שכתוב "יגעתי ומצאתי" – הבקשה היא מהדעת, והמציאה היא מעליה. - 🛡️הצורך לשמור על הכלים ולהתמיד בעבודה:** כדי להצליח בעבודת הבורא, האדם חייב לשמור על הכלים הפנימיים שלו, לבנות רצון חזק, ולהתמיד בפעולה רוחנית. השומרים שמוזכרים בתפילה הם סמל לכוחות שמגנים על הרצון האמיתי של האדם, ומונעים כניסת השקפות שווא או קליפות שיפגעו בו. כמו אברהם שנבחן, האדם צריך לעבור תהליך של בירור עצמי ובניית רצון אמיתי כדי להתקדם בעבודת הבורא. הסרטון עוסק בנושאים עמוקים של עבודת הבורא דרך חכמת הקבלה, תוך התמקדות בתפילה של רבנו בעל הסולם ובהבנת הקושי שבדרך הרוחנית. הוא מדגיש את הצורך בקשר מתמיד עם האלוקות גם במצבים של ניסיון ותסכול בעולם החומרי, את החשיבות של ההגות והאמונה, ואת הקושי שנובע מהיעדר כללים ברורים בעבודה זו. בנוסף, מובאת פרשנות על הפרדיגמה של שדים כהשקפות לא שלמות שמסכנות את דרכו הרוחנית של האדם. לבסוף, ניתנת דגש על הצורך באמונה, סבלנות, התמדה ויצירת רצון אמיתי וכלי קבלה כדי להגיע לקבלת האור האלוקי. הלקח המרכזי הוא שעבודת הבורא היא תהליך פנימי מורכב ורגיש, המחייב למידה עמוקה, התמסרות ורצון מתמיד, תוך זהירות מפני קליפות והטעיות רוחניות.

לעילוי נשמת מיכאל רפאל בן אסתר בינה השיעור עוסק בפרשנות רוחנית עמוקה של פסוק מהשיר השירים "דומה דודי לצבי", כפי שמובא על ידי בעל הסולם. הפסוק מתאר את הדודי (האוהב) הדומה לצבי או עופר האיילים, שבורח אך מחזיר את ראשו לאחוריו, ומכך נלמד סוד רוחני על השתוקקות ושיבה אל המקור, גם בעת ריחוק או הסתר. השיעור מדבר על המשמעות של "מחזיר פנים לאחוריו" כעל חוויה פנימית של געגוע, התקרבות רוחנית ורגשות של חזרה אל האור האלוהי, אף כאשר האדם מרגיש מרוחק או תחת הסתר. כמו כן, מובאים רעיונות על הקושי בעבודת ה', ההבדל בין זמן ומקום ברוחניות, ועל חשיבות ההשתוקקות והתפילה כשיטה להתמודדות עם ייסורים והסתרות. דגש רב ניתן על הצורך בבניית הכלים המתאימים לעבודת ה' – רצון אמיתי, עקביות והבנה נכונה של הכללים, כדי להצליח למצוא את הקשר עם הבורא. השיעור עוסק גם במשמעות השדים והרעיונות השליליים במצבים של ספק, ומבהיר ששאיפה לרוחניות צריכה להיות מבוססת על גוף (כלי) ולא רק על חוכמה או מחשבה ריקה. לבסוף, נידונים קשיים בתפיסה ובהבנה של התורה וההלכה, והחשיבות בלימוד פנימי ורוחני עמוק מעבר לשפה החיצונית. ### נקודות מרכזיות - 🦌 דמות הצבי או העופר מסמלת את האוהב שנמלט אך מחזיר את מבטו אל המקום שיצא ממנו, כמשל לגעגוע רוחני ושיבה אל המקור. - 🕯️ "מחזיר פנים לאחוריו" הוא רעיון עמוק של השתוקקות פנימית והפיכת האחוריים לפנים, כלומר גילוי הפנים האמיתיים דווקא במצב של הסתר. - 🔥 עבודה רוחנית נמצאת מעל זמן ומקום, אך עדיין דורשת גירוי גשמי כדי לבנות את הכלים לעבודה בפועל. - 🙏 ייסורים והסתרות הם חלק מתהליך ההתקרבות אל הקדושה, והם מעודדים להעמיק בתפילה ובהתמסרות. - 📜 הקושי בעבודת ה' הוא שאין בה כללים ברורים – האדם חייב לבנות לעצמו כללים ורצון אמיתי כדי להתקדם. - 👹 שדים הם רעיונות ותפיסות רוחניות חסרי גוף, כלומר חסרי ממשות, וכך עלולים להפוך למכשולים בדרך הרוחנית. - 🌟 לימוד התורה וההלכה צריך להיות מעבר להבנה חיצונית ולגעת בפנימיות ובשורש הרוחני של הדברים. - 🦌 **הצבי כמשל לגעגוע רוחני והשתוקקות בהתמודדות עם הסתרות:** הצבי, שבורח אך מחזיר את ראשו לאחוריו, מייצג את האדם שנמצא במצב של ריחוק מהקדושה אך עדיין מתגעגע אליה ומחזיר את פניו למקור. זוהי תמונה של רצון עמוק, שאינו נכבה גם כאשר האדם חש נתק. הרעיון הזה מדגיש את חשיבות ההשתוקקות והכיסופים ככלי עיקרי להתקרבות אל ה'. - 🕯️ **הפנים באחוריים – גילוי הפנימיות במצב של הסתר:** הביטוי "מחזיר פנים לאחוריו" מתאר מצב שבו דווקא במצב של הסתר והקושי, הפנים האמיתיים מתגלים, כלומר יש כאן סוד שבו האחוריים (מה שנראה כנסתר, כהה, או מפוזר) הם בעצם ההזדמנות לגלות את הפנים – את האור הפנימי. זו תובנה עמוקה על כך שהקושי אינו רק מפגע, אלא כלי להתפתחות רוחנית. - 🔥 **רוחניות מעל זמן ומקום – אבל דרוש גירוי גשמי:** השיעור מדגיש כי רוחניות אינה תלויה בזמן או במקום, אך עדיין האדם בגשמיות זקוק לגירויים חיצוניים כדי לבנות את הכלים לעבודת ה'. כלומר, יש צורך בשילוב בין חומר לרוח, בין גוף לנשמה, כדי להתקדם. - 🙏 **התמודדות עם ייסורים והסתרות באמצעות תפילה ועמידה באמונה:** כאשר האדם מתמודד עם הסתרות או ייסורים, עליו להגדיל את התפילה והגעגועים ל' ולא להתרחק. הייסורים נתפסים כחלק מהדרך להתקדמות, והם מעלים את מידת ההשתוקקות והחיבור. - 📜 **העבודה ללא כללים ברורים מובילה לפיזור וחוסר התמקדות:** בעל הסולם מציין שהקושי בעבודת ה' הוא שבתחילה אין כללים ברורים – האדם עלול ללכת לפי תחושות בטן ולהתפזר. לכן יש צורך ללמוד ולבנות לעצמו כללים, רצון אמיתי וממוקד, כדי להתקדם באמונה ובאור. - 👹 **הסכנה בשדים – רעיונות בלתי ממומשים שהופכים למכשול רוחני:** שדים הם תודעה או מחשבה שהן "ראש בלי גוף" – חוכמה או רעיון שאין לו ממשות אמיתית ולכן הוא עלול להפוך לקליפה. לימוד או השקפה רוחנית שלא מונחת על יסוד יציב, גוף אמיתי, עלולים להזיק. לכן יש להיזהר מהשדים, שהם כל מיני תפיסות שיכולות לשבש את העבודה הרוחנית. - 🌟 **חשיבות הלימוד הפנימי של התורה מעבר לפשט:** רוב האנשים מפרשים את התורה והמדרש באופן חיצוני, אך החכמה האמיתית היא בפנימיות התורה, בשפת הענפים, שבה התורה מדברת על העולמות הפנימיים והרוחניים שמעבר לחומר ולזמן. לימוד מעמיק ומדויק הוא המפתח להתקדמות אמיתית. השיעור מזמין להתבוננות עמוקה בעבודת ה' ובהתמודדות עם הקשיים שבדרך. יש להכיר בכך שהרוחניות היא מעל לכל מחסום של זמן ומקום, אך דורשת בניית כלים נכונה, תפילה עמוקה, והשתוקקות כנה. גם כשנראה שהאור נסתר, יש בזה הזדמנות גדולה לגלות פנים חדשות ולחזק את הקשר עם הבורא. באופן מעשי, השיעור מדגיש את הצורך בהתמדה, בלימוד מעמיק של חכמת הקבלה, ובשמירה על רצון טהור וממוקד. יש לזכור שהקשיים והייסורים אינם סימן לכישלון, אלא חלק מתהליך ההתפתחות הרוחנית. לבסוף, יש להיזהר מתפיסות רוחניות שאינן מבוססות וממומשות, העלולות להתגלות כשדים – רעיונות חסרי גוף, שיכולים להזיק ולהרחיק את האדם מהאור האמיתי. לכן על הלומד לשאוף לתפיסות שלמות וממשיות, שבהן האור והכלי מתאחדים. המשך העיסוק בנושא דורש לימוד מעמיק, שבהמשך יאפשר לבנות יסודות יציבים לעבודת ה' ולקבל את האור האלוקי באופן מלא ויציב. - הצבי הוא סמל לגעגוע והחזרה אל האור גם בעת הסתר. - הפנים נמצאות באחוריים – גילוי הפנימיות דווקא במקומות של הסתר. - רוחניות חוצה זמן ומקום אך דורשת גם גירוי גשמי לבניית הכלים. - ייסורים והסתרות הם חלק מהתהליך ויש להגביר את התפילה והגעגועים. - עבודה ללא כללים מובילה לפיזור, לכן יש צורך בלימוד וקביעת כללים. - שדים הם תפיסות לא ממומשות שעלולות להזיק לרוחניות. - לימוד התורה צריך להיות פנימי, רוחני ומעמיק, לא רק חיצוני.

לעילוי נשמת מיכאל רפאל בן אסתר בינה השיעור זוהר עוסק בפירוש מעמיק לאות ט' בספר "הסולם", המתמקד במושגים קבליים מהותיים כמו עליית המלכות לבינה, ההבדלים בין ספירות תוך וסוף, והמשמעות של צמצום א' וב'. ההסבר מתבצע תוך התייחסות למבנה המדרגות הרוחניות והקשר ביניהן, כדוגמת גוף המדרגה, חזה, טבור, ופרסות. המחבר מדגיש את חשיבות ההבדלים בין הרצון לקבל לבין הרצון להשפיע, ומציג את צמצום א' כנקודת המוצא שבה אסור לקבל לשם קבלה עצמית, אך מותר לקבל לשם השפעה. צמצום ב' מדגיש את הצורך במידת זהירות ושמירה בעת שימוש בכלי קבלה גדולים, מפני שהאדם עלול "להישבר" אם לא מתאים לכך. - עליית המלכות לבינה מסמלת שינוי מהותי במדרגת ההוויה, המשפיע על כל הספירות ומאפשר שינוי ברוחניות. - צמצום א' מתאר רצון לקבל שאסור להיות לשם קבלה עצמית, אלא רק לשם השפעה. - צמצום ב' מדגיש את הצורך בזהירות בשימוש בכלי קבלה גדולים, כדי לא "להישבר". - חלוקה בין ספירות תוך (אצילות) לספירות סוף (בריאה ויצירה), עם הבדלים משמעותיים בתפקידן ובהשפעתן. - הסבר על משמעות הפרסה כהשלמה ותיקון במדרגות העליונות. - הקשר בין מידת הדין למידת הרחמים – שילוב הכרחי ליצירת האיזון הקבלי ולתיקון הרצון לקבל. - ההבנה שהקבלה וההשפעה הן תהליכים רוחניים עמוקים, הדומים במקצת לחוויות יומיומיות אך בעלי שורש רוחני עמוק. - 🔥 **עליית המלכות לבינה: עליית המלכות לבינה אינה רק תהליך רוחני טכני, אלא מהותי שמשנה את כל מבנה ההוויה. היא מאפשרת מעבר ממידת הדין הקפדנית למידת הרחמים הגמישה, מה שמאפשר את קיומו התקין של העולם. התהליך מדגים כיצד יש לשלב גבולות והגבלות (צמצום) עם פתיחות והשפעה, כדי ליצור איזון בין הרצון לקבל לרצון להשפיע. - 💧 **הבדל מהותי בין צמצום א' לצמצום ב': ההבדל בין קבלה לשם קבלה לבין קבלה לשם השפעה** צמצום א' מגדיר את הרצון לקבל על מנת להשפיע, ואוסר על קבלה לשם תכלית עצמית. זוהי נקודת המוצא לעבודת האדם בעולם הרוחני. צמצום ב' מוסיף שכאשר משתמשים בכלי קבלה גדולים, יש להיזהר כדי לא להינזק. תובנה זו מדגישה את המורכבות והאתגר שבקבלת האור הרוחני. - 🛡️ **הצורך בשמירה ובהגבלה על מנת לאפשר תנועת רוחניות תקינה** ההגבלה – הצמצום – היא לא רק מגבלה אלא גם כלי המאפשר תנועה בתוך הרצון לקבל מבלי "לטבוע". זו דינמיקה של הגבלה ופתיחות בו זמנית, שמאפשרת לאדם לשוט "בים" של רוחניות מבלי לאבד את עצמו או להתייבש. - 🌌 **חלוקה בין ספירות תוך וסוף: הבנה עמוקה של מבנה ההוויה** ההבדל בין ספירות תוך לספירות סוף מתאר את הרמות השונות של הרצון לקבל והאור הנמשך. ספירות תוך קשורות לאור פנימי וקבלה מלאה, בעוד שספירות סוף הן יותר חלקיות ומכילות את הרצון לקבל בצורה שונה. הבנה זו היא קריטית ללימוד הקבלה ולהבחנת דרגות ההתקדמות הרוחנית. - 🌿 **הקשר בין מידות הדין והרחמים בתהליך ההכנה והריפוי של הרצון לקבל** הרצון לקבל כשלעצמו הוא בחינת דין – גבולות, הקפדה, וקורקטיביות. הרחמים מהווים את הכוח שממתיק ומרכך את הדין, ומאפשרים תיקון יסודי. התהליך הקבלי מתרכז בדיוק בשילוב זה, שמונע קריסה רוחנית ומאפשר צמיחה. - 🌟 **הקבלה וההשפעה – לא רק תהליכים רוחניים אלא גם מעשים יומיומיים בעלי משמעות עמוקה** ההסבר על קבלה לשם השפעה דומה למלצר שמשרת את האורחים בשמחה, ומדגים איך חוויות היומיום משקפות את העקרונות הרוחניים. זו המחשה שמקרבת את הקבלה לחיים, ומראה כמה העקרונות הרוחניים נוגעים בכל תחום. 1. **מבנה המדרגות הרוחניות – גוף, חזה, טבור, פרסה** הווידאו מתמקד במבנה הרוחני של 10 הספירות, כשהמלכות היא הגוף המדרגה, ובתוכו יש חלוקה לאיברים שונים כמו חזה וטבור. המעבר מהמדרגה של הטבור לחזה מהווה שינוי פנימי עמוק, שמכונה "סיום חדש". הפרסה מסמלת תיקון במשולב עם עליית המלכות לבינה. המבנה הזה משמש כמטאפורה להבנת תהליכים רוחניים פנימיים. צמצום א' הוא הרצון לקבל שמכוון להשפיע, אסור לקבל לשם קבלה עצמית. צמצום ב' מדבר על כך שאפילו לשם השפעה אסור להשתמש בכלים גדולים לפני שמגיעים למידת הכוח המתאימה, כדי לא להישבר. שני הצמצומים מייצגים את האיזון הקשה בין רצון לקבל לבין רצון להשפיע. ההבדל בין כתר וחכמה (שממוקמים במדרגת התוך) לבין בינה, תפארת ומלכות (שיצאו למדרגת סוף) מדגים את ההבדל בין אור פנימי מלא לבין אור חלקי שמקבלים במדרגות נמוכות יותר. זהו הבסיס להבנת מדרגת ההתקדמות הרוחנית והקשיים שבה. בתחילת הבריאה לא היה העולם יכול להתקיים במידת הדין בלבד, ולכן נדרשה שילוב של מידת הרחמים. זהו הבסיס להבנת תהליך התיקון הרוחני – הרצון לקבל מופעל תחת שליטה של מידת הרחמים, שמאפשרת לתקן את הרצון הזה מבלי שהעולם יתמוטט. התהליך של עליית המלכות לבינה מתרחש בכל מדרגה בעולם האצילות ומטה, כמו תהליך אוניברסלי שמחדש ומאזן את כל הספירות. המחבר משווה זאת לתופעות קוסמולוגיות כמו סופרנובה, שמטלטלת את כל היקום ומשפיעה על כל חלקיו. - 🔥 עליית המלכות לבינה כבסיס לתיקון רוחני עמוק - 💧 הבחנה בין צמצום א' לצמצום ב' והמשמעות שלהן בעבודה הרוחנית - 🛡️ הצורך בהגבלה ושמירה בעת קבלה רוחנית - 🌌 הבדל בין ספירות תוך וסוף והשלכותיו - 🌿 שילוב מידת הדין והרחמים בתהליך התיקון - 🌟 הקבלה וההשפעה כמושגים רוחניים ויומיומיים - 📚 חשיבות הלימוד והקהילה בתהליך הרוחני - 🔥 עליית המלכות לבינה מסמלת שינוי מהותי המאפשר שילוב של דין ורחמים, ומקיימת את העולם. - 💧 הצמצומים מראים את הקושי והצורך בזהירות בקבלת האור הרוחני. - 🛡️ ההגבלות הן כלי חיוני שמונע קריסה רוחנית ומאפשר תנועה בתוך הרצון לקבל. - 🌌 חלוקת הספירות מדגימה את מורכבות הדרגות הרוחניות וההבדל בגישה לקבלה. - 🌿 שילוב הדין והרחמים הוא הבסיס לתיקון הרצון לקבל. - 🌟 הקבלה וההשפעה הן לא רק מושגים מופשטים, אלא חלק מחיי היום-יום שלנו. - 📚 הלימוד הוא תהליך מתמשך שדורש התמדה, הקפדה, ותמיכה קהילתית.

- התורה דומה למים הזורמים ממקום גבוה לנמוך, אך השורש שלה נשאר תמיד גבוה ורוחני. - האור לא יכול לרדת מתחת לעולם האצילות, אך התורה יורדת לעולם העשייה כדי ללמד הלכה ומעשה. - הקדושה והאור בתורה הם פנימיים ורוחניים, ואילו החיצוניות היא צורת המעשה וההלכה. - המסירות נפש של עם ישראל היא הכנה לקבלת התורה ולגילוי האור הפנימי. - הארי הקדוש והבעל הסולם הם שלבים מרכזיים בהבנה ובהוראה של חוכמת הקבלה לדורות. - הצמצום והבחירה בהתר דבקות (הורדת הרצון לקבל לצורך ההשפעה) הם יסודות ההבנה של הבריאה. - ההבדלה בין אור פשוט לאור מתעבה, בין יש מיש ליש מעין, היא מפתח להבנת תהליכי הבריאה והרוח. - התורה היא תוכנת המציאות, וכל הפרטים בה משקפים את תהליך הבריאה וההשתלשלות הרוחנית. - יש הבדל בין אור פנימי (החוכמה הפנימית) לאור מקיף (כוח השפעה חיצוני). - האור חוזר (הניצוצות הנשארים לאחר השבירה) מהווים בסיס לתיקון הכלים ולגילוי המחודש. - הגלות והמצוקות הן חלק מתהליך התיקון וההכנה לגילויים רוחניים גדולים. - עבודת האדם היא להפוך את הרצון לקבל לצורת השפעה – לקבל על מנת להשפיע. - יש צורך בלימוד חוכמת הקבלה בצורה נכונה, הדרגתית ומותאמת למדרגת התלמיד. - קיום ההלכה והכוונה טהורה הם תנאי לקבלת האור וההשפעה. - 📜 התורה היא אור רוחני שבא לידי ביטוי דרך כלים – הרצון לקבל – במדרגות שונות של מציאות. - 💡 התורה מתגלית במדרגות פנימיות (חוכמה, אור) וחיצוניות (הלכה, מעשה). - 🔥 שבירת הכלים והנפילה לעולם העשייה יוצרים רשימות – זיכרונות קדושים – שבתיקונם נחשף האור מחדש. - 🕯️ גילויים רוחניים חשובים התרחשו בזמנים של מסירות נפש וגלות, כמו גילוי הזוהר, הארי והבעל סולם. - 🧠 הלימוד האמיתי מחייב הבנה של עולם-שנה-נפש וכוונה טהורה, תוך שמירה על ההלכה. - 🤝 שילוב בין הלב והמוח, חסידות וקבלה, הוא המפתח להבנת התורה הפנימית. - 🌍 המציאות פועלת על פי תהליכים של סיבה ומסובב, שכל חידוש רוחני מגיע מראש מעולם האצילות. - 🌊 אור התורה דומה לזרם מים הזורם ממקום גבוה לנמוך, אך שורשו נשאר תמיד גבוה וקדוש. התורה יורדת לעולם העשייה כדי להנחות במעשה ובחוק, אך האור הרוחני נשאר במדרגות עליונות. המשמעות היא שהעיסוק בתורה אינו רק למטרות מעשיות אלא גם לעלייה רוחנית. - 🧬 הדמיון בין ההשתלשלות הרוחנית ל-DNA מדגים שכל פרט במציאות הגשמית מקבל את צורתו מהרוחניות, אך האיכות משתנה לפי רמת הכלי. זה מראה על הקשר ההדוק בין העולם הרוחני לעולם הגשמי ועל כך שהתורה חודרת לכל הרבדים. - 💔 שבירת הכלים היא תהליך הכרחי שבו הרצון לקבל נפגע ונשבר, אך האור נשאר בעולם האצילות כרשימות. רשימות אלו הן נקודת התחלה לתיקון, ועל ידי התהליך הזה מתאפשר גילוי חדש של האורות והקדושה. זו גישה שונה המתמקדת לא בקושי אלא בזכותו של הכאב והשבירה בתהליך ההתפתחות הרוחנית. - 🔥 ההיסטוריה היהודית משקפת את תהליך המסירות נפש, הגלות, והקבלה של התורה, כאשר זמנים של מצוקה מסמנים פתחים לגילויים רוחניים חדשים. כך לדוגמה, גילוי הזוהר של רשבי בעקבות חורבן הבית השני, או גילוי הארי בעקבות גירוש ספרד, והבעל סולם בדורנו. התהליך מתקדם ומעמיק לאורך הדורות. - ⏳ מושג עולם-שנה-נפש מסביר את המבנה הפנימי של המציאות: העולם הוא הסביבה והמקום, השנה היא התהליכים והזמן, והנפש היא הפנימיות וההשפעה. זה מסייע בהבנה של ההשתלשלות הרוחנית והגשמית כאחד. - ✨ חשיבות הכוונה הטהורה והקיום ההלכתי היא תנאי לקבלת האור והגילוי הרוחני. האדם צריך לעבוד מתוך רצון להשפיע ונחת רוח לבורא, ולא מתוך תועלת עצמית, כי רק כך ניתן להשיג את ההארה הפנימית ותיקון הכלים. -

קמצא ובר קמצא וסוד העכביש של דוד המלך

הווידאו עוסק במשמעות העמוקה של הכותל המערבי ובית המקדש, תוך התמקדות ברעיון שמאחורי המקדש כבית של השפעה טהורה וקדושה לעומת הבית כרצון לקבל אנוכי. המסר המרכזי הוא שהבית והמקדש הם שני צדדים מנוגדים אך מחוברים, כאשר הבית מייצג את הרצון לקבל לעצמו (אגו ופרדות) והמקדש מייצג את הרצון להשפיע ולקדש. ההרצאה מדגישה את הצורך בהבנת ההבדל בין רצון לקבל לבין רצון להשפיע, ומדברת על כך שבית המקדש לא נחרב פיזית אלא ברוחניות, בגלל שנאת חינם וחוסר אהבת חינם, כלומר חוסר חיבור ואחדות. הדובר מסביר כי הגאולה האמיתית תגיע רק כשנרגיש צער אמיתי על הפרידה מהקדושה, ונקנה אהבת חינם אמיתית. חשוב להבין כי המקדש הוא לא מבנה פיזי אלא תודעה רוחנית, וכלים רוחניים דרושים כדי לראות ולהבין אותו. לימוד הזוהר הוא הדרך המרכזית לבנות מחדש את בית המקדש, כי הוא מחבר אותנו לאור ולקדושה. הצער על מצב הגלות צריך להיות צער על האובדן של החיבור לקדוש ברוך הוא, ולא צער על הרצון לקבל עצמו. הסיום מדגיש את חשיבות היום תשעה באב, יום אבל שבו צריך להרגיש את הצער על חורבן בית המקדש, ולקוות שדרך הצער וההבנה הזאת נוכל להתחבר מחדש לאור ולקדושה ולבנות מחדש את בית המקדש הפנימי. ### נקודות מרכזיות - הכותל המערבי הוא מסך בין הבית לרצון לקבל, לבין המקדש שהוא השפעה טהורה. - הבית מייצג את הרצון לקבל לעצמו (אגו), והמקדש מייצג את הרצון להשפיע ולקדש. - בית המקדש לא נחרב פיזית אלא ברוחניות, בגלל שנאת חינם וחוסר אהבת חינם. - הגאולה תגיע רק לאחר שנרגיש צער אמיתי על הפרדה מהקדושה ונקנה אהבת חינם. - בית המקדש הוא תודעה רוחנית ולא מבנה פיזי, ויש צורך בכלים רוחניים כדי לראותו. - לימוד הזוהר הוא הדרך המרכזית להתחבר לאור ולבנות את בית המקדש מחדש. - צער אמיתי הוא צער על חוסר החיבור לקדוש ברוך הוא, לא על הרצון לקבל עצמו. ### הדגשים - 🕍 הכותל והמקדש מייצגים שני כוחות מנוגדים אך משלימים: רצון לקבל לעומת רצון להשפיע. - 💔 שנאת חינם היא הגורם המרכזי לחורבן בית המקדש ברוחניות. - 📚 לימוד הזוהר הוא כלי מרכזי לבניין רוחני של בית המקדש. - 😢 צער אמיתי הוא מפתח לתיקון ולגאולה. - 🙏 תשעה באב הוא יום חשוב לתפילה ולהרהור על חורבן הבית הפנימי. - 🌌 בית המקדש הוא מצב תודעתי ולא מבנה פיזי בלבד. - 🔑 החיבור לקדוש ברוך הוא הוא דרך ההשפעה והאהבה, לא דרך הרצון לקבל. ### תובנות מרכזיות - 🕯️ **הקונספט של הבית והמקדש כמטאפורה לרצון לקבל ולהשפיע:** ההבחנה בין הבית למקדש מדגימה את הקונפליקט הבסיסי בין האגו הפרטי לרוחניות. הרצון לקבל מייצג את האגוצנטריות האנושית, בעוד המקדש מייצג את הקרבה לקדושה דרך השפעה ונתינה. ההבנה הזו מאפשרת לראות את התהליך הרוחני כמאבק פנימי לעלות מעל האגו. - 💔 **השפעת שנאת חינם על הרוחניות:** שנאת חינם היא לא רק שנאה פשוטה אלא חוסר אהבה חינם, חוסר אחדות שמפריד בין הנשמות ומונע את בניית בית המקדש הרוחני. זה מדגים כיצד כוחות שליליים ברוחניות יכולים להחריב מבנים רוחניים חשובים. - 📖 **לימוד הזוהר ככלי מרכזי להארת הדרך:** הזוהר אינו רק טקסט תורה אלא כלי רוחני שמחייב השקעה מלאה של הנפש, המחשבה, והמאמצים, ומסייע בהבנת המציאות הרוחנית ובקירוב לאור העליון. רק בעיסוק רציני בזוהר ניתן לממש תיקון רוחני אמיתי. - 😭 **הצער ככוח משחרר ומתקן:** הצער אינו רק רגש שלילי אלא תהליך הכרחי שמוביל להכרה במצב הרוחני, שממנו נובעת התשוקה לתיקון ולגאולה. צער אמיתי על הפרידה מהקדושה פותח את הלב לקבלת אור ותיקון. - 🌟 **הבית והמקדש כמצבים תודעתיים ולא פיזיים:** ההבנה שבית המקדש הוא לא מבנה אלא תודעה רוחנית משנה את הגישה לחיים הרוחניים ומדגישה את החשיבות של עבודה פנימית ורוחנית לעומת פעולות חיצוניות בלבד. - 🙌 **הקשר בין הצער על בית המקדש לאהבת השם:** הצער האמיתי על חורבן הבית הוא ביטוי של אהבת השם והכמיהה לחיבור ישיר עם הקדוש ברוך הוא, שמייצג את האחדות העליונה שממנה נובעת כל קדושה. - 🔄 **המעגליות של בנייה והרס הרוחני:** יום תשעה באב מדגיש כי בניית בית המקדש היא תהליך מתמשך שדורש הכרה בכישלונות, צער עליהם, ומאמץ מתמשך לתיקון עצמי ורוחני, מה שמוביל בסופו של דבר לגאולה. המסר המרכזי של ההרצאה הוא כי בית המקדש הפנימי לא נחרב אלא מנותק בגלל חוסר אהבה ואחדות, והחזון לגאולה טמון בעבודה רוחנית כנה שמבוססת על לימוד, צער ואהבת חינם. תשעה באב הוא הזדמנות להתחבר מחדש לאור ולקדושה דרך הבנת המציאות הפנימית והכמיהה לאחדות עם הבורא.

ספר איוב - הסולם א-כז | השיעור זוהר עוסק בפירוש עמוק ומורכב לפסוק הראשון בספר איוב, בעיקר דרך פרשנותו של הספר "הזוהר עם פירוש הסולם". הדיון מתמקד במשמעות הרוחנית והסמלית של סיפור איוב, במיוחד בנוגע למושגים של "סיטרא אחרא" (הכוח הרע או הצד האפל בתודעה), קורבנות, ומערכת היחסים בין הקליפה (הכוחות השליליים) לקדושה. איוב מתואר כמדרגה רוחנית מיוחדת – חסיד אומות העולם, שאינו יהודי במובן הרוחני של המושג, ולכן לא הצליח לתקן את כל הרע שבו. הוא הקריב קורבן עולה בלבד, מבלי לתת חלק לקליפה, דבר שגרם לכיסוי האור ולקשיים רוחניים. השיעור מדגיש כי יש להכיר בקיומה של הקליפה ולתת לה את החלק הראוי לה, לא כדי לעבוד אותה אלא כדי לתקן אותה. בנוסף, הוסבר כיצד הדינים והרשעות בעולם מהווים כלי חינוכי שמסייע בתיקון הרצון לקבל, וכי גילוי העונשים והרשעים הוא הזדמנות לקבל חוכמה בצורה נכונה. הדיון נע בין סיפור איוב לבין מושגים קבליים עמוקים כמו ספירות, השפעה וקבלה, תפקיד השטן, וההבדלה בין הבורא לבריאה. השיעור מסביר גם את מערכת השליחים הרוחניים הממונים להשגיח על מעשי האדם, במיוחד בישראל, ומדגיש את חשיבות מעשים טובים אמיתיים – כאלו שבאמת נועדו להשפיע לשם שמיים ולא לקבלת תועלת אישית. לבסוף, נדונה גם סוגיית הקושי האנושי בהתמודדות עם יצר הרע והקליפות, תוך שימוש במשל של התמודדות הדרגתית ושל תהליך תיקון רצון לקבל, שמוביל להכרה ולתיקון פנימי. - 📖 איוב כמדרגה רוחנית של חסיד אומות העולם, שלא היה מסוגל לתקן את כל הרע שבו - 🔥 הקרבת קורבן עולה בלבד ללא חלק לסיטרא אחרא גורמת לכיסוי האור ולקשיים רוחניים - ⚖️ הכרה בקיומה של הקליפה והענקת חלק לה היא חלק מתהליך התיקון הרוחני - 🎓 הדינים והעונשים בעולם משמשים ככלי חינוכי לקבלת חוכמה נכונה - 👼 מערכת הממונים הרוחנית משגיחה על מעשי האדם, במיוחד על ישראל, ומדגישה את חשיבות המעשים הטובים - 🔥 השטן הוא כוח האהבה העצמית, הכוח הכללי של הפירוד והקלקול, אך הוא פועל תחת רצון הבורא - 🛠️ תיקון הרצון לקבל הוא תהליך הדרגתי ומורכב, שבו ההכרה וההתמודדות עם הקליפות הן הכרחיות איוב, שהיה אדם ישר וטהור, הקריב קורבן עולה בלבד, כלומר הקריב את החלק שמיועד לעליון בלבד, מבלי לתת חלק לסיטרא אחרא – הכוח הרע או הקליפה. משמעות הדבר היא שהוא לא הכיר בקיומה של הקליפה ולא נתן לה את ה"חלק" הראוי לה. התוצאה הייתה כיסוי האור וחוסר תיקון של המצב הרוחני, שכן התיקון מחייב הכרה והזנה נכונה של כל חלקי המציאות, כולל הצדדים השליליים בתודעה. הדבר מלמד אותנו כי בתיקון רוחני אמיתי אין להתעלם או להכחיש את הצדדים השליליים אלא להכיר בהם ולהעניק להם את המקום המתאים, מבלי להיכנע להם. זהו עיקרון יסודי בקבלה, המונע התייפייפות רוחנית ובורות. השיעור זוהר מדגיש כי גילוי העונשים והרשעים איננו רק עניין של סבל, אלא כלי חינוכי שמאפשר לאדם לקבל את החוכמה האלוקית בצורה נכונה. רשעים הם אלו שממשיכים למשוך את אור החוכמה למטרות אגואיסטיות, ומכאן נובעים הדינים. ההבנה היא שהדינים האלו למעשה מונעים מהאור להיפגע ומאפשרים את תיקון הרצון לקבל. לכן, ראיית הדינים כחלק מהליך הלימוד והתיקון, ולא רק כעונש, היא תובנה עמוקה שמסייעת להתמודד עם הקשיים הרוחניים. קיים מערכת של שליחים רוחניים (הממונים) המפקחים על מעשי האדם, במיוחד על עם ישראל. הם לוקחים בחשבון את מעשיו של האדם ומשפיעים בהתאם. מעשים טובים אמיתיים, כלומר מעשים שנעשים מתוך כוונה להשפיע לשם שמיים, מחזקים את גילוי הקדושה ואת כוחו של הבורא בעולם. העובדה שהממונים משגיחים במיוחד על ישראל משקפת את מעמדם הרוחני המיוחד, אך גם את האחריות הגדולה שלהם. - 🔥 השטן ככוח האהבה העצמית וכוח הפירוד** השטן אינו ישות נפרדת עצמאית אלא כוח פנימי של אהבה עצמית הפועל בתוך האדם. הוא מייצג את הרצון לקבל באופן אגואיסטי, אשר יוצר פירוד, קלקול וסבל. השטן הוא גם "מלשין" גדול – מקטרג על האדם ומנסה להרחיק אותו מהבורא. אך כל זאת נעשה תחת שליטתו ורצונו של הבורא, שמאפשר את קיומו לצורך תיקון ולימוד. הבנת השטן ככוח פנימי ולא כאויב חיצוני מאפשרת לאדם להתמודד איתו מתוך הבנה ולא מתוך פחד או הכחשה. התהליך הרוחני המרכזי הוא תיקון הרצון לקבל – להפוך אותו מרצון אגואיסטי לקבל לעצמו, לרצון להשפיע ולתת לשם שמיים. התהליך כולל הכרה בקיומן של הקליפות, מתן "קורבן" – כלומר הכרה והזנה נכונה של חלקים אלו, ולא ביטול טוטאלי. המשל על ההתמודדות עם היצר הרע מדגים שבראשית יש צורך "לתת לו קצת", כדי שלא ייקח הכל ויפריע לתהליך, ובהמשך להגיע לתיקון מלא. זהו תהליך הדרגתי ועמוק שמצריך סבלנות, מודעות וכוח רצון. - איוב אינו רק דמות היסטורית אלא מייצג תודעה רוחנית – חסיד אומות העולם, מדרגה גבוהה אך עדיין לא שלמה מבחינה רוחנית. הוא מייצג את הרוב של האנושות שנמצאת בשלבי תיקון ראשוניים, עם אתגרים גדולים וקושי להכיר את כל המורכבות הרוחנית. ההכרה בכך מאפשרת גישה רחבה ומכילה כלפי אנשים ותהליכים שונים, שלא לשפוט רק לפי המראה החיצוני אלא להבין את המדרגה הפנימית והמסע הרוחני. - 🕯️ **הבדלה בין הבורא לבריאה הרב קבלה למתחיל מדגיש את הצורך להבדיל בין הבורא לבריאה – שהבורא הוא מקור כל האור והכוח, ואילו הבריאה היא הכלים. הבנת ההבדלה הזו היא בסיס חיוני למניעת תפיסות מוטעות דתיות ופילוסופיות, כמו עבודה זרה של הטבע או התפיסה שהבורא הוא חלק מהבריאה. ההבדלה הזו מאפשרת לבנות תפיסה רוחנית ברורה ומאוזנת, להכיר את הגבולות ואת המדרגות השונות של המציאות. מעשים טובים אמיתיים הם אלו שנעשים מתוך כוונה להשפיע לטובת הזולת ולשם שמיים, ללא מטרה אגואיסטית לקבל תועלת או תענוג. רק מעשים אלו מחזקים את גילוי הקדושה בעולם ואת הקשר עם הבורא. האזהרה היא מפני מעשים שנראים טובים רק מבחוץ אך מבוצעים מתוך רצון לקבל, שכן אלה אינם תורמים לתיקון רוחני אמיתי.

הילולת האריזל

בשיעור זה עסקנו בלימוד מעמיק בספרי הארי הקדוש, בעיקר מתוך "עץ חיים" – פנים מהירות ופנים מסבירות, המהווים בסיס להבנת יסודות הקבלה, בריאת העולמות ותהליכי ההתגלות האלוקית. הדיון התמקד בהבדל בין עצמות הבורא והאור המתפשט ממנו, ההבדלים בין "יש מיש" ל"יש מעין", מושגים מרכזיים בהבנת הבריאה, ובהבחנות בין עולמות העליונים והתחתונים. דובר על הצמצום, הרצון לקבל, התפקיד של הכלים, והקשר שבין הרצון לקבל לרצון להשפיע. הובהר כי כל המציאות היא התפשטות האור האלוקי מעצמותו, אך אין לנו השגה בעצמות הבורא עצמו, אלא רק באור המתפשט ממנו. כמו כן, הוסברו מושגים של בחירת הדבקות, התפתחות הנשמות, והחשיבות של שינוי הצורה כבסיס להבדלה בין ישויות רוחניות שונות. לבסוף, הובהר כי מטרת הבריאה היא להפוך את צורת הקבלה לצורת השפעה, וכי כל התהליכים והתרחשויות בעולם הם חלק מתיקון זה, שעליו ללמוד ולהעמיק מתוך כוונה ודרך התורה. - ✨ ההבדל בין עצמות הבורא לאור המתפשט ממנו – עצמות הבורא היא ללא שינוי ותפיסה, האור המתפשט הוא מקור הבריאה והכלים. - 🔄 מושגי "יש מיש" ו"יש מעין" – שני אופני התגלות והמשכה של האור, המייצגים יציבות מול חידוש. - 🌌 הבריאה היא התפשטות האור מעצמות הבורא, הכוללת את האורות והכלים, כאשר הרצון לקבל הוא הכלי המרכזי. - 🔥 הצמצום – תהליך בו האור מתעכב ומורכב עם הכלים, מה שמאפשר יצירת מציאות נפרדת ומגוונת. - 🤲 בחירת הדבקות – הרצון לבחור בהשפעה מתוך הקבלה, המהווה את צורת התיקון העליונה. - 💡 תפקיד הנשמה – נשמה היא אור אלוקי מתוקן המשולב בכלי, כאשר ההבדל בין נשמות נובע משינוי צורה ולא מהות. - 🎯 מטרת הבריאה – להפוך את צורת הקבלה לצורת השפעה, להגיע לדבקות עם הבורא ולהשגת אלוקות. - 🌟 [ההבדל בין עצמות לאור]: עצמות הבורא היא מעבר לכל תפיסה ושינוי, אין לה רצון לקבל ולכן אינה שייכת לבריאה. רק האור המתפשט מעצמותו משמש מקור לבריאה ולכלים, מה שמאפשר למושגי הבריאה להתקיים. תובנה זו ממקמת את גבולות ההבנה שלנו כלפי הבורא ומדגישה את הצורך להתמקד בלימוד האור המתפשט. - 🔍 [יש מיש מול יש מאין]: ההבחנה בין שני מושגים אלו מבהירה את אופן ההתגלות של האור – "יש מיש" מתאר המשכה ישרה, ללא חידוש, של אור שהיה תמיד קיים, בעוד "יש מאין" מתאר את ההמשכה הבלתי ישרה, המקשרת בין האור לחומר הכלי, ומציגה את תהליך הבריאה כהתהוות חדשה. ההבנה של הבחנה זו מאפשרת לזהות את אופני הפעולה השונים של האור בעולם הרוחני והגשמי. - 🌐 [כל המציאות כתהליך התפשטות]: הידע שכל העולמות העליונים והתחתונים הם התפשטות של אור הבורא נותן מסגרת אחידה להבנת המציאות. כל מה שאנו רואים הוא ביטוי של אור המתלבש בכלים, כאשר הכלים עצמם מייצגים את הרצון לקבל. מסגרת זו מחזקת את האמונה באחדות הכול ומדגישה את חשיבות התיקון הפנימי של הרצון לקבל. - 🔧 [הצמצום ככלי יצירת המציאות]: הצמצום הוא המפתח להפרדה בין האור לעצמו, ומאפשר את קיומה של מציאות נפרדת ומגוונת. תהליך זה מסביר כיצד נוצר המקום והזמן, וכיצד אפשר להבין את הגלגולים השונים של הנשמה בתוך המציאות. הצמצום הוא גם נקודת המפנה בין אין סוף לבין מציאות העולם הנברא. - 🤝 [בחירת הדבקות כבחירה חופשית]: הרצון לבחור בהשפעה מתוך הקבלה הוא ביטוי של בחירה חופשית שמאפשרת שותפות עם הבורא, ולא כפייה. הבחירה נעשית מתוך דבקות יתרה, לא מתוך צורך או כפייה חיצונית, ומכאן נובעת משמעותה העמוקה של העבודה הרוחנית. - 👤 [שינוי צורה כבסיס להבדלה בין נשמות]: הנשמות הן חלק אלוק ממעל, אך ההבדלות ביניהן נובעות משינוי צורה בלבד, לא משינוי מהות. תובנה זו מסבירה את עקרון האחדות והמגוון בעולם הרוחני, ומדגישה שההבדלים הם ברמות ההשגה וההופעה, לא במהות האמיתית. - 🎯 [מטרת הבריאה – הפיכת הקבלה להשפעה]: כל תהליכי הבריאה והקיום נועדו להביא את הרצון לקבל לצורת השפעה, תהליך שמבטא תיקון רוחני עליון. זהו המסר המרכזי של הקבלה, המבקש להוביל את הנבראים למצב של דבקות אמיתית עם הבורא, דרך השפעה עצמית ותיקון הרצון לקבל. הדגש על "יש מיש" ו"יש מאין" מחזק את ההבנה שהמציאות היא לא רק יצירה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך של גילוי והתקדמות רוחנית. הבחירה המודעת בדבקות ובהשפעה היא מה שמאפשר להמשיך את התהליך הזה ולהגיע לתיקון השלמות. השיעור גם מבהיר נקודות קשות להבנה, כמו טבעו של הרצון לקבל, הקשר בין האור לכלי, והקושי של התפיסה האנושית להבין את מהות האינסוף והבורא. ההבנה שמה שאנו מסוגלים לתפוס הוא רק חלק מהאור המתפשט, ושעצמות הבורא עצמה היא מעבר להשגה, מחזקת את הצורך בעבודה רוחנית מתמדת ובהעמקה מתמשכת. לבסוף, השיעור מזכיר את חשיבות ההליכה בדרך התורה מתוך כוונה ודרך עבודה פנימית, שכן רק כך ניתן להגיע להשגה אמיתית של האלוקות, לתיקון הנשמה ולדבקות האמיתית בבורא. הנושאים שהועלו, כמו הצמצום, הבחירה בדבקות, ההבדל בין האור לעצמותו, והבחנה בין יש מיש ליש מעין, הם אבני יסוד להבנת הקבלה והעבודה הרוחנית, והם דורשים לימוד מעמיק ורציף. ההבנה שהכלים והאורות הם חלק מתהליך ביקום המתפתח, ושכל תהליך הוא חלק מתיקון עליון, נותנת פרספקטיבה רוחנית רחבה ומעודדת התבוננות חכמה על המציאות והייעוד שלנו כבני אדם. בסיכום, השיעור מהווה הזמנה ללמידה מעמיקה, להעמקת האמונה וההבנה, ולהתפתחות רוחנית מתוך עבודה עצמית, בחירה חופשית ודבקות אמיתית, כדי להגיע להשגת אלוקות ולחיים מלאים בתכלית ומשמעות. - מומלץ להעמיק בספר "תלמוד עשר ספירות" ו"פי חכם" של האר"י, למען הבנת המושגים המורכבים יותר. - יש ללמוד את ההבחנות בין אור לעצמות, בין יש מיש ליש מעין, ולהבין את השפעתם על העבודה הרוחנית הפרטית. - חשוב להמשיך ללמוד את נושא הצמצום והבחירה בדבקות כדי להבין את תהליכי התיקון והגאולה. - מומלץ לעיין בשיעורים נוספים של בעל הסולם והרב"ש להעמקת ההבנה. - יש לשים לב להבחנות בין נשמות וצורות רוחניות שונות, ולראות את אחדות המהות מאחורי המגוון.

בשיעור קבלה זה מוצגת הבהרה מעמיקה על מושגים מרכזיים בחוכמת הקבלה, בעיקר ההבדל בין "יש מיש" ל"יש מעין" והיחס בין האור לבין הכלי בבריאה. מדובר בהבחנה יסודית שמסבירה כיצד האור, שהוא ישות נצחית ובלתי משתנה, מתגלה כ"יש מיש" – יש ממשי ויציב, בעוד שהכלי, שהוא הרצון לקבל שנברא ונוצר מתוך חידוש, הוא "יש מאין" – ישות שהינה מאין יש, כלומר מאין קיום שנובע מהאור אך אינו זהה לו. ההבדל בין אור לכלי משקף את המתח בין הבלתי משתנה לחדשני, בין מהות הבורא לבין הבריאה והנבראים. בנוסף, מובאת ההסבר שהאור עצמו אינו נתפס ישירות, אלא רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו, וכי אין לנו השגה במהות האור עצמו, אלא רק באינטראקציות בינו לבין הכלי, כלומר בין האור לבין הרצון לקבל. ההסבר מתייחס גם לאופן שבו הבריאה נתפסת כמערכת של אור וכלים, כאשר הרצון לקבל הוא הבסיס של הבריאה, אך אינו שייך מהותית לבורא. מובאים טיעונים שמפרידים בין תפיסות מזרחיות שונות לבין הקבלה היהודית, המדגישה את ההבדל בין הכלי לאור, ומדגישה את הצורך בהבנה נכונה של המושגים כדי למנוע בלבול. הסרטון מסתיים בהדגשה של חשיבות הלימוד המעמיק וההבנה המדויקת של מושגי הקבלה, תוך ציטוטים מבעל הסולם ומאמרים מרכזיים בחכמה הקבלית, שמבהירים כי השפע האלוקי הוא יש מיש, בעוד שהכלים הם יש מאין, ושהקשר ביניהם הוא הבסיס להבנת הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים. ### נקודות מרכזיות - 🔥 ההבחנה בין "יש מיש" ו"יש מאין" היא מפתח להבנת טבע הבריאה והאור בקבלה. - 💡 האור הוא יש מיש – ישות נצחית, יציבה ובלתי משתנה, הנובעת מהבורא. - 🌊 הכלי הוא יש מאין – יצור חדש שנברא מתוך הרצון לקבל, שהוא חידוש ולא קיים מראש. - 🌟 אין השגה ישירה במהות האור, אלא רק דרך התפעלות הכלי ממנו. - ⚖️ ההבדל בין אור לכלי משקף את הפער בין מהות הבורא לבריאה, ומנוגד לתפיסות אחרות שמבלבלות בין השניים. - 🧩 השפע האלוקי נתפס כיש מיש, אך מתגלה ומשתקף רק דרך הכלים – הרצונות לקבל של הנשמות. - 📚 הבנה מעמיקה של מושגי הקבלה דורשת לימוד והשקעה, כפי שהדגיש בעל הסולם. ### תובנות מרכזיות - 🔥 **הבחנה יסודית בין "יש מיש" ו"יש מאין" –** הקבלה משרטטת הבחנה עמוקה בין שני סוגי קיום: האור (יש מיש) והכלי (יש מעין). האור הוא ישות נצחית ובלתי משתנה, ללא חידוש, ולכן נקרא "יש מיש". הכלי, לעומתו, הוא יצור שנברא מתוך רצון לקבל, כלומר חידוש, ולכן הוא "יש מעין" – מעין יש, לא יש ממשי. הבחנה זו מאפשרת הבנה עמוקה של מערכת הבריאה, בה האור מייצג את מהות הבורא והכלים את הבריאה עצמה. ההבחנה גם מסבירה מדוע לא ניתן לשלב את האור והכלי לאותה קטגוריה, וכיצד הם מתקיימים במערכת יחסים מורכבת אך מובחנת. - 💡 **האור אינו נתפס ישירות אלא דרך הכלי –** הקבלה מדגישה שאין לנו השגה ישירה במהות של האור, שנחשב כ"עצמותו" של הבורא. ההבנה שלנו של האור מתאפשרת רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו. כלומר, האור עצמו הוא מעבר להשגה, וניתן לחוות אותו רק במגע עם הרצון לקבל, שמהווה את הכלי. זו נקודת יסוד בפילוסופיה הקבלית שמבהירה את ההבדל בין "מהות" ל"מראות". - 🌟 **הכלי הוא הרצון לקבל, שמהווה חידוש בבריאה –** הרצון לקבל הוא מהות הבריאה, והוא החידוש שמבדיל את הבריאה מהבורא. הרצון לקבל נברא "בהמשכה בלתי ישרה", כלומר הוא לא חלק מהבורא עצמו, אלא יצור נפרד שנוצר מתוך מחשבת הבריאה. זהו המושג של "יש מעין" – ישות שהינה מעין יש, אך אינה זהה ליש המוחלט של הבורא. - ⚖️ **ההבדל בין אור לכלי מנוגד לתפיסות מזרחיות וזרמים אחרים –** הקבלה מתנגדת לתפיסות שמערבות בין האור והכלי או רואות בהם דבר אחד, כפי שנפוץ במזרח ובדתות אחרות. הקבלה מבהירה שהאור הוא יש מיש, הכלי הוא יש מעין, ושניהם מהווים שתי ישויות שונות אך קשורות. הטעות הנפוצה הזו מובילה לבלבול בתפיסת הבריאה ויחסי הבורא והנברא. - 🌊 **השפע האלוקי הוא יש מיש ומתגלם דרך הכלים –** השפע האלוקי, שהוא אור התענוג וההשלמה, הוא יש מיש ומגיע מהבורא בהמשכה ישרה. עם זאת, השפע מתקבל ומתגלם רק דרך הכלים – הרצון לקבל של הנשמות. כלומר, יש כאן מערכת של אור וכלים, שבה האור הוא המקור והכלים הם המקבלים והמשפיעים, וכך נוצרת מערכת של אינטראקציה בין השניים. - 📚 **חשיבות הלימוד המדויק והעמוק של מושגי הקבלה –** בעל הסולם והחכמים הגדולים מדגישים שהבנת המושגים ההכרחיים בקבלה דורשת השקעה ולימוד מאמץ. יש להיזהר מבלבולים וערבובים במושגים, וללמוד אותם בשפה המדויקת של הקבלה, כדי להגיע להבנה נכונה של הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים. - 🧩 **הבורא לא נברא ואינו חלק מהבריאה –** מושג יסוד נוסף הוא שהבורא עצמו הוא יש מיש, לא נברא, ואינו חלק מהבריאה. הבריאה היא הרצון לקבל שנברא מתוך מחשבת הבריאה, שמכילה את השפע האלוקי. היחסים בין הבורא לבריאה מתקיימים דרך האור והכלים, אך אין לבורא חלק ב"העדר" של הרצון לקבל, שהוא מהות הבריאה החדשה. סיכום זה מעמיק ומרחיב את ההבנה בקבלה על טבע הבריאה, הקשר בין האור לכלי, וההבחנות המהותיות בין "יש מיש" ל"יש מעין", תוך דגש על הצורך בלימוד מעמיק והבנת היסודות כדי להגיע להשגה נכונה של חוכמת הקבלה.

### סיכום השיעור מדבר על ההבדל בין החיצוניות של התורה – ההלכות והמצוות – לבין הפנימיות שבה, שהיא רוחנית ומורכבת ממדרגות אור עמוקות. התורה דומה למים שזורמים ממקום גבוה לנמוך, וכך האור הרוחני שבתורה יורד לעולמות הנמוכים ביותר, לעולם העשייה, שם הכלים נשברים ומתחילים תהליכים של תיקון. מוסבר כי קיימות שלוש תקופות מרכזיות בגילוי פנימיות התורה: תקופת רשבי, תקופת האר"י ותקופת בעל הסולם, שכל אחת מהן מביאה חידושים ותיקונים רוחניים בהתאם לזמן ולצרכי עם ישראל. כמו כן, מובאת חלוקה של המציאות לשלושה חלקים עיקריים: עולם, שנה ונפש, כאשר כל חלק מייצג רמות שונות של המציאות וההשפעה הרוחנית בה. השיעור מדגיש כי המסירות נפש של עם ישראל לאורך ההיסטוריה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך של גילוי התורה והארה רוחנית, וכי כל גילוי צריך לעבור דרך התמודדות והתגברות על קשיים, תוך קיום ההלכה והכוונה טהורה. בנוסף, מודגש תפקידו המרכזי של ארץ ישראל כתשתית חברתית ורוחנית לתיקון הכלים ולגילוי האורות. לבסוף, מועלה חשיבות לימוד חוכמת הקבלה בשילוב עם חסידות כדי להגיע להבנת עומק של התורה ולחיבור אמיתי עם הבורא, תוך התמודדות עם הקשיים שבדרך והמעבר מהחומרי לרוחני. ### נקודות מרכזיות - 🔥 התורה דומה למים שנוזלים ממדרגה רוחנית גבוהה לנמוכה, ומכילה חיצוניות ופנימיות. - 🌟 יש חלוקה לשלוש תקופות מרכזיות בגילוי פנימיות התורה: רשבי, האר"י ובעל הסולם. - 🧬 המציאות והעולמות מחולקים ל"עולם, שנה ונפש", המסמלים את החיצוניות, התהליכים והפנימיות. - 💔 שבירת הכלים היא שלב הכרחי בתהליך התיקון והגילוי הרוחני, כאשר האורות נשארים בעולם האצילות כרשימות. - 🛡️ מסירות נפש של עם ישראל היא תנאי לקבלת התורה ולגילוי האורות. - 🌍 ארץ ישראל היא מרחב מרכזי לתיקון הכלים ולבניין החברה הרוחנית. - 📚 שילוב של לימוד חכמת הקבלה עם חסידות מאפשר הבנה מעמיקה ויישום רוחני בחיי היום-יום. ### תובנות מרכזיות - 💧 **התורה כמערכת אור וחומר:** התורה כוללת הן את ההלכה החיצונית – מעשים ומצוות – והן את הפנימיות הרוחנית העמוקה, שמקורה באור עליון שלא יורד מתחת למדרגה של עולם האצילות. התהליך שבו התורה יורדת לעולם הגשמי מזכיר זרימת מים ממקום גבוה לנמוך, אך האור הרוחני נשמר ברמות גבוהות יותר, מה שמדגים את העומק המורכב של התורה והקיום. - 🕰️ **התפתחות פנימיות התורה בזמנים שונים:** שלוש התקופות – רשבי, האר"י ובעל הסולם – מייצגות התקדמויות רוחניות המותאמות לזמנים היסטוריים של עם ישראל, כאשר כל גילוי חדש מתרחש בעקבות זעזועים ומסירות נפש היסטוריים, כמו חורבן בתי המקדש, גירוש ספרד והשואה. כל תקופה מוסיפה שכבת עומק שמאפשרת הבנה רוחנית רחבה יותר ומותאמת לצרכי הזמן. - 🧬 **עולם, שנה ונפש כמפתחות להבנת המציאות:** החלוקה לשלושה מימדים אלו מייצגת את המבנה הכולל של המציאות – "עולם" הוא הסביבה והחיצוניות, "שנה" הוא הזמן והתהליכים, ו"נפש" הוא ההשפעה והתודעה הפנימית. הבנת שלושת הממדים האלה מאפשרת ראייה רוחנית מתקדמת של איך המציאות מתגלגלת ומתפתחת ברמות שונות. - 🔥 **שבירת הכלים והרשימות – תהליך תיקון וגלוי האור:** השבירה היא שלב קריטי בתהליך הבריאה והתיקון, בו הכלים נשברים, האור מתנתק מהם ונשאר כ"רשימות" בעולם האצילות. רשימות אלו הן זיכרונות של הקדושה, שמאפשרים גילוי האורות מחדש בתהליך תיקון הדרגתי. זוהי מטפורה רוחנית להבנת כאב, תיקון והתפתחות שנדרשים כדי להגיע לגילוי מלא של האור והקדושה. - 🛡️ **מסירות נפש ככלי לקבלת התורה והארה רוחנית:** המסירות נפש, כפי שהייתה במצרים, בגלות ובשואה, היא תנאי הכרחי לקבלת התורה ולקבלת האורות הפנימיים. המסירות מבטאת את הקרבה האמיתית לבורא וההתגברות על הרצון לקבל לעצמו, לטובת השפעה ונחת רוח לבורא. - 🌍 **חשיבות ארץ ישראל בתיקון הכלים:** ארץ ישראל מהווה את הכלי המרכזי לתיקון הכלים ולבניית הסדר החברתי הרוחני. המיקוד בארץ ובחברה מאפשר לקבוצה לנהל את האורות והתיקונים בצורה טובה יותר, וכאשר הכלים תוקנו, לא יהיה צורך לדאוג לעניינים הגשמיים והאנשים יוכלו לעסוק ברוחניות. - 📚 **שילוב לימוד הקבלה והחסידות:** הקבלה והחסידות הן שתי פנים של אותה מציאות רוחנית – הקבלה היא הזכר המשפיע, החסידות היא הנקבה המקבלת. לימוד משולב ומאוזן בין השניים מוביל להבנה מלאה יותר ולעבודה רוחנית שמחברת את האדם לדרך האמת ולגילוי השכינה. - 🔍 **חשיבות הכוונה והלב הטהור:** לא די בלימוד תורה בלבד, אלא הכוונה טהורה תמימה היא המפתח לקבלת האור וההארה. מצווה אחת עם כוונה טובה עדיפה על הרבה מצוות ללא כוונה, והעבודה הפנימית היא החשובה ביותר בתהליך הרוחני. - 🌌 **הבנת סיבת הבריאה והתפתחות העולמות:** האר"י ובעל הסולם מדגישים שהכל מתחיל מסיבת הבריאה והצמצום, שממנה משתרשים כל העולמות והדרגות. הבנת זה מאפשרת ראייה רוחנית עמוקה של התהליכים בעולם ובתודעה, וכיצד האור והכלי מתפתחים ומתוקנים לאורך ההיסטוריה. - 🔄 **התודעה וההשפעה ההדדית בין העליון לתחתון:** ישנו כלל רוחני שפועל בכל המציאות – אין כל פעולה מלמטה שלא מושפעת מלמעלה, וההפך. הדבר מראה את הקשר ההדדי בין המציאות הגשמית והרוחנית, ואת הצורך בהשתוות וצימוד בין הרצון להשפיע לרצון לקבל. - 🌟 **העולם הגשמי והמטריקס כמשל למציאות רוחנית:** העולם הגשמי, עם כל התקשורת והטכנולוגיה, הוא רק כלי – אם לא משתמשים בו נכון ומכוונים אותו פנימית, הוא עלול להרחיק מאמת רוחנית. הפיתוח הרוחני מחייב עבודה פנימית על התודעה ועל ההתגברות על החומריות. - 🕯️ **הזדמנות רוחנית בדורנו:** דורנו הוא הזדמנות גדולה משום שהאורות קיימים, הארץ קיימת, ויש אפשרות לתקן את הכלים ולגלות את האור השלם. עם זאת, נדרש ניהול נכון, עבודה רוחנית נכונה, והתגברות על הקשיים הגשמיים והרוחניים.

מושגי יסוד בקבלה - עולם שנה נפש השיעור קבלה עוסק בהסבר מעמיק על מושגי היסוד בחכמת הקבלה, בעיקר סביב החלוקה ל"עולם, שנה, נפש" כפי שמוסבר בהקדמה לתלמוד עשר הספירות ובכתביהם של האר"י ובעל הסולם. המחבר מדגיש שהעולם נחלק לשלושה ממדים: עולם – הסביבה והמקום, שנה – תהליכים והשתלשלות בזמן, ונפש – הפנימיות, התודעה והפעולה של האדם. זוהי מסגרת שמאפשרת להבין את המציאות הרוחנית והגשמית כאחד, ואת ההיסטוריה היהודית דרך זעזועים ושינויים שהשפיעו על עם ישראל. הדובר מתייחס להתפתחות התורה והחסידות לאורך הדורות, ומדגים כיצד בכל תקופה יש גילויים רוחניים בהתאם לכלי הנפש ולכוח המשיכה של האורות, כגון תקופת האר"י ובעל הסולם. הוא מציין את חשיבות השילוב בין הקבלה לחסידות, כאשר הקבלה היא היסוד הזכרי המשפיע והחסידות היא הנקבה המקבלת, ושניהם משלימים זה את זה. בנוסף, הוסבר כיצד הפנימיות של התורה (כמו תורת היצירה והקבלה) מוסתרת מהעין החיצונית אך קיימת כחלק מהמציאות הפנימית והעמוקה של העולם. התורה הנגלית היא "לבוש" המסתיר את האלוקות, ולכן יש צורך בלימוד פנימי והבנה מעמיקה כדי להתקרב לאור האלוקי. הדובר מדגיש כי גם מי שאינו מבין את החוכמה העמוקה יכול לזכות לאור רוחני בזכות רצון כנה ותקווה, וכי לימוד חכמת הקבלה פותח את האדם להבנת המציאות הרוחנית ומקדם את התפתחותו הרוחנית. בסיום, הוא קורא לתמיכה בערוץ ולהצטרפות למועדון, במטרה להמשיך בהפצת הידע והלימוד של החסידות והקבלה. ### נקודות מרכזיות - 🌍 המציאות מחולקת לשלושה חלקים: עולם (מקום), שנה (זמן), ונפש (פנימיות). - 🔄 כל חידוש רוחני בעולם מתחיל בזעזוע, שמניע שינוי והתקדמות. - 📜 תקופות היסטוריות בעם ישראל מסומנות לפי חלוקת 6000 השנים לשלושה חלקים עם מאפיינים רוחניים שונים. - 💡 ערך הופכי בין כלים לאורות – ככל שהכלים חזקים יותר, האורות גדולים יותר, ולהפך. - 🔗 חיבור בין הקבלה והחסידות הוא הכרחי להבנת העבודה הרוחנית בשלמותה. - 🔍 התורה הנגלית היא לבוש חומרי שמסתיר את האלוקות, ויש ללמוד את הפנימיות כדי לגלות את האור האמיתי. - ✨ גם מי שלומד מתוך רצון אמיתי בלי הבנה מלאה, יכול לקבל אור רוחני שיזכה אותו להתפתחות. ### תובנות מרכזיות - 🌌 **חלוקת המציאות לעולם, שנה ונפש כמפתח להבנת המציאות:** ההבנה שהעולם מחולק לשלושה חלקים – הסביבה החיצונית, ההשתלשלות בזמן, והפנימיות של האדם וכל דבר – מאפשרת תובנה עמוקה ומקיפה של המציאות, הן בפן הרוחני והן בפן הגשמי. זהו כלי מרכזי להבנת תהליכים רוחניים והיסטוריים, ומראה כיצד כל שינוי משמעותי נובע משילוב של שלושת הבחינות. - ⚡ **הזעזוע כבסיס להתחדשות רוחנית:** בכל תקופה היסטורית נעשה זעזוע בעם ישראל – חורבן, גירוש, שואה – שהביאו לשינויים רוחניים משמעותיים. הזעזוע לא נועד להשאיר את העם במקום, אלא להניע אותו קדימה ולפתח אותו למרות הקושי, כחלק מהתהליך האלוקי של תיקון והתקדמות. - 🔄 **כלים ואורות במערכת רוחנית:** ישנה מערכת של כלים (רצונות, יכולות קבלה) ואורות (השפעה, חכמה), שבהן קיימת מערכת יחסים הפוכה: כאשר הכלים חזקים, האורות גדולים, ולהפך. ההסבר הזה מבהיר את השינויים הרוחניים בכל תקופה, וכיצד אפשר להבחין ברמות שונות של גילוי האור האלוקי. - 🔗 **שלמות הלימוד דורשת חיבור בין קבלה לחסידות:** הקבלה והחסידות הן שני צדדים של אותו המטבע: הקבלה היא משפע, החסידות היא מקבל. כדי להשיג הבנה שלמה בעבודת השם יש לשלב את הלימוד משניהם, ולא להסתפק באחד מהם בלבד. - 🔍 **הטבע הנסתר של התורה וקושי ההבנה:** התורה הנגלית היא כמו "לבוש" החומרי שמסתיר את האלוקות, ולכן יש צורך בלימוד פנימי והבנה מעמיקה כדי להגיע אל הפנימיות והאור האמיתי. מי שלומד רק את החיצוניות עלול להישאר במצב של "אסתר פנים" – חוסר גילוי האלוקות – ולהתייחס לתורה כסיפורים בלבד. - ✨ **רצון כנה ותקווה מלווים ללימוד רוחני אף ללא הבנה מלאה:** גם אדם שלומד קבלה מתוך רצון כנה ותקווה, בלי להבין את כל המושגים, מקבל אור רוחני שמזכך אותו ומכין אותו להתפתחות רוחנית. זו סגולה גדולה בלימוד חכמת הקבלה, שמאפשרת לכל יהודי להתקדם בתהליך הרוחני. - 🕯️ **החשיבות של התפתחות רוחנית מעשית:** לא די בהחזקה בכלים טכנולוגיים או במידע רוחני חיצוני, אלא נדרש שימוש נכון, התבוננות פנימית, ועבודה אמיתית כדי לזכות בהשפעות האור ולחיות חיים רוחניים עמוקים ומלאים. ### סיכום מורחב הווידאו מציג מסגרת יסודית להבנת המציאות על פי חכמת הקבלה כפי שהועלתה בהקדמה לתלמוד עשר הספירות ובכתביהם של האר"י ובעל הסולם. חלוקת המציאות ל"עולם, שנה, נפש" היא מפתח להבנת כל מה שקורה בחיים וביקום: העולם הוא המקום שבו הדברים קורים, השנה היא ההשתלשלות והזמן שבו הדברים מתפתחים, והנפש היא הפנימיות, התודעה והמעשה של האדם. הדובר מתאר כיצד לאורך ההיסטוריה היהודית התרחשו זעזועים גדולים – חורבן הבית השני, גירוש ספרד, השואה – שכל אחד מהם שימש נקודת מפנה רוחנית שהניעה את העם קדימה. אף על פי שהזעזועים עצמם קשים, הם מציגים הזדמנות להתפתחות רוחנית ולתיקון. הסבר מעמיק ניתן על יחס ההפוך בין כלים לאורות במערכת הרוחנית: כאשר הכלים (הרצונות, היכולות) מתחדדים, האורות (ההשפעות, החוכמה האלוקית) גדלים; אך כאשר הכלים חלשים, גם האורות קטנים. דוגמה לכך היא חלוקת 6000 השנים לשלושה חלקים עם מאפיינים שונים של כלים ואורות, החל מתקופת האדם הראשון ועד ימות המשיח. הדובר מדגיש את חשיבות השילוב בין לימוד הקבלה ללימוד החסידות, שמכילה את ההסברים הפנימיים והלביים לעבודה הרוחנית. הקבלה היא כיסוד הזכרי המשפיע, והחסידות היא הנקבה המקבלת – השילוב ביניהם מאפשר

הכנה להילולת הארי בקטע המורכב והמעמיק שהוצג, המרצה עוסק בלימוד תורת הקבלה, תוך התמקדות בגילוי האר"י הקדוש ובתרומתו להבנת התורה והעבודה הרוחנית. ההרצאה נפתחת בהתייחסות למעמד הסתלקותו של אהרון הכהן ולפרשת דברים, וממשיכה בהסבר על תפקידם של משה ואהרון בתוך מערכת רוחנית הכוללת את הורדת התורה מלמעלה למטה ועליית עם ישראל מלמטה למעלה. משה מייצג את בחינת הדין והתורה שבכתב, בעוד אהרון מסמל את החסד והתורה שבעל פה, את החמימות והאחדות, ואת הקירוב בין עם ישראל לתורה. בהמשך, המרצה מתייחס להשפעתם של מקובלים מרכזיים כמו בעל הסולם, האר"י הקדוש, והבעל שם טוב, ומדגיש את חשיבות הסדר והבהירות שניתנו לתורת הקבלה בדורנו באמצעות בעל הסולם. הוא מדבר על שפת הענפים, שהיא שפה סמלית ומקודדת שמטרתה להעביר חכמה רוחנית דרך סמלים גשמיים, ומסביר את הקושי בלימוד הקבלה ללא הבנה מעמיקה של השפה והכללים שלה. הרצאתו ממשיכה בהסברים על הקשר בין העולם הגשמי והרוחני, על הצורך ללמוד את שורש המושגים הרוחניים ולהבינם כבסיס להבנת המציאות כולה. המרצה מציין את חשיבות הלימוד המעמיק והמסודר של הקבלה, ואת הסכנות בלמידת תחומים רוחניים ללא הבנה נכונה, שעלולה להוביל לטעויות ואף לעבודה זרה. בהמשך, הוא מתייחס להבדל בין חוכמה וחסד, לתפקידם בעבודה הרוחנית, ומדגיש את הצורך באהבת השם מתוך טהרה, לא מתוך רצונות חומריים או תועלות. הוא מדבר על התכלית העליונה – תיקון הרצון וקירוב לבורא דרך עבודת הלב, על ידי שילוב של אור חכמה עם אור חסד, ועל התהליך שבו האדם צריך לעבור כדי להגיע למדרגות רוחניות גבוהות יותר. ### נקודות מרכזיות - 🕯️ משה ואהרון: משה כמשל לתורה שבכתב ודין, ואהרון כמשל לחסד ותורה שבעל פה, המשלימים זה את זה. - 📜 בעל הסולם והאר"י: תפקידם בהסדרת חוכמת הקבלה ובארגונה לדורנו, תוך שימוש בשפת הענפים. - 🔑 שפת הענפים: שפה סמלית המקשרת בין הגשמי לרוחני ומאפשרת העברת חכמה רוחנית. - 🔄 הקשר בין עולם הגשמי והרוחני: הצורך להבין את השורשים הרוחניים של המושגים הגשמיים. - ❤️ חשיבות עבודת הלב: שילוב של אור חכמה עם חסדים מתוך אהבת השם טהורה. - ⚠️ סכנות בלמידת הקבלה ללא הבנה נכונה: עבודה זרה ומיסטיקה מוטעית. - 🌅 אמונה וגאולה: נחמת הצדיקים והתקווה לתיקון העולם ובניין בית המקדש. ### תובנות מרכזיות - 🕎 **משה ואהרון כביטוי של תהליך רוחני משולב**: משה, שהוריד את התורה מלמעלה למטה, מסמל את החוכמה והאמת, אך גם את הדין הקשה, בעוד אהרון, שעולה עם העם מלמטה למעלה, מייצג את החסד, האחדות והחמימות. התפקיד המשותף שלהם מדגיש את הצורך בשילוב בין אמת לחסד כדי להגיע לשלמות רוחנית. השילוב הזה משקף גם את המבנה של התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שני היבטים משלימים של התורה. - 📚 **בעל הסולם והאר"י כממשיכים ומתפתחים של הקבלה**: בעל הסולם, בניגוד למקובלים קודמים, סידר את תורת הקבלה בצורה מסודרת וברורה יותר, תוך שימוש בשפת הענפים כדי להעביר את החוכמה הרוחנית. האר"י, לעומתו, פיתח את החוכמה הקבלית בסדר סיבה ומסובב, מה שמאפשר הבנה מעמיקה של תהליך הבריאה והתקשרות בין העולמות. - 🔍 **חשיבות הבנת שפת הענפים**: שפת הענפים היא כלי קודד להעברת ידע רוחני דרך סמלים גשמיים. הבנתה דורשת השגה רוחנית גבוהה, שכן היא מהווה גשר בין העולם הגשמי לעולם הרוחני. מי שלומד את השפה נכון יכול להעמיק בהבנת הקבלה, אך למידה ללא הבנה זו עלולה לגרום לטעויות והבנות שגויות. - 🌌 **הקשר בין הגשמי לרוחני כבסיס להבנת המציאות**: כל מושג בעולם הגשמי משקף שורש רוחני כלשהו. לימוד הקבלה מאפשר לראות מעבר לצורה הפיזית ולהבין את השורשים הרוחניים, מה שמוביל להכרה עמוקה יותר של המציאות כולה. זהו תהליך של התעלות מעל הזמן והמקום, שמאפשר לאדם להבין את הבריאה ואת תכליתה. - 💖 **אהבת השם והכוונה טהורה בעבודת ה'**: עבודת האדם צריכה להתבסס על אהבת השם מתוך טהרה, ללא רצונות חומריים כגון פרנסה, שכר או כוחות רוחניים. רק כשהאדם עובד מתוך כוונה טהורה של אהבה, ניתן להגיע לקדושה אמיתית ולתיקון רוחני עמוק. - ⚠️ **הזהירות בלימוד הקבלה ובשימוש בחכמה רוחנית**: למידה לא נכונה או שימוש מוטעה בחכמה הקבלית עלולים להוביל למיסטיקה שגויה ולעבודה זרה. לכן יש להקפיד על לימוד מסודר, מעמיק ומושכל, מתוך כוונה טהורה ומדריך מוסמך. - 🌈 **התקווה לגאולה ולתיקון עולם**: באמצעות עבודת התיקון, הקבלה מבטיחה את בניין בית המקדש והגאולה השלמה. הצדיקים, כמו רבי עקיבא, מהווים דוגמה לאמונה ולתקווה גם בזמנים קשים, ומלמדים כי מתוך החושך ניתן לראות את האור העתידי. עבודה רוחנית נכונה תוביל לשינוי ולגאולה בקרוב. ההרצאה המוצגת מזמינה את המאזין למסע רוחני עמוק, המתחיל בלימוד פרשת השבוע ובהסתכלות על דמויות מרכזיות בתורה – משה רבנו ואהרון הכהן – כמייצגים של תהליכים רוחניים פנימיים. משה, המוריד את התורה מלמעלה, מייצג את הצד הקשה, הדין, והאמיתי של התורה, ואילו אהרון מייצג את החסד, האחדות והקירוב של העם לתורה. השילוב ביניהם הוא הבסיס לכל עבודת האדם, הן בעולמות הרוח והן במציאות הגשמית, ומראה את הצורך באיזון בין חמימות לאמת, בין חסד לבין דין. - משה ואהרון משקפים תהליכים רוחניים משלימים: דין וחסד, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. - האר"י הקדוש ובעל הסולם הם מפתחי תורת הקבלה בדורנו, שסידרו והנגישו את החכמה הרוחנית. - שפת הענפים היא שפת הסמלים של הקבלה, וקשה להבינה ללא השגה רוחנית גבוהה. - יש להבין את הקשר בין העולם הגשמי לרוחני כדי ללמוד קבלה נכונה ולמנוע טעויות. - עבודה רוחנית צריכה להתבצע מתוך אהבת השם טהורה, ללא מטרות חומריות. - סכנות בלימוד לא נכון של הקבלה עלולות להוביל למיסטיקה שגויה ולעבודה זרה. - אמונה וביטחון בגאולה עתידית ותקווה לתיקון עולם הן חלק בלתי נפרד מהעבודה הרוחנית.

תפילה לעני כי יעטוף. (א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: (ב) ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא: (ג) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי השיעור עוסק בשלוש מדרגות התפילה בעבודת האדם על פי הזוהר וכתבי הרב שבנו בכור בעל הסולם, עם תובנות מחמת האמת. התפילה החשובה מכולן היא תפילת האני, המייצגת את שבירת הכלים ואת הכאב העמוק של האדם שמרגיש רחוק מהרוחניות בשל טבעו האגואיסטי. בשלב זה האדם מתלונן בפני הבורא על טבעו האגואיסטי ובקשתו לטבע חדש של השפעה – מצב הנקרא "שברון לב". זהו מצב שבו התפילה מתקבלת תחילה, כי היא מבוססת על טענת אמת כנה ועמוקה. לאחר ששלב זה מתרחש, האדם זוכה ל"מלכות שמיים" – אמונה חדשה, טבע שני של רצון להשפיע, המאפשר לו לבקש ולהבין את הנהגת הבורא כטובה ומתיבה, גם כלפי הרעים. שלב זה נקרא "תפילה לדוד", כי דוד המלך מייצג את בחינת המלכות והאמונה. רק לאחר שלב זה, כשהאדם כבר מחזיק בכלי השפעה, ניתן לו ללמוד את פנימיות התורה – גילוי סודות התורה וההשגה הפנימית של האלוקות, שזהו שלב התפילה למשה. שלב זה הוא הגבוה ביותר ומסמל את תורת האמת, המגיעה לאחר האמונה וההכנה הנפשית. התפילה אינה סדרה של פעולות חיצוניות אלא תהליך רוחני פנימי העובר דרך שלבים, כשהבורא משיב לאדם בהתאם למדרגתו, כדי לאפשר התפתחות הדרגתית ואותנטית. האדם אינו יכול לקבל אור אמונה לפני שיש לו כלים להשפעה, וההכרה בשפלות ובעצמת השברון הפנימי היא תנאי הכרחי להתקרבות אמיתית לבורא. הווידאו מסביר כי שבירת הכלים היא המקור לטבע האגואיסטי ולכל התאוות הרעות שבאדם, אך גם למקור שבו האדם יכול להתחיל את דרכו הרוחנית דרך תפילה כנה ומודעות למציאותו. קבלת האור נעשית רק לאחר תיקון הרצון, ואדם שאין לו אמונה לא יכול ללמוד את פנימיות התורה, מפני שהלימוד הזה עלול להפוך לסם המוות. לסיכום, שלבי התפילה הם: שברון לב והכרה בשפלות (תפילת העני), בקשת אמונה (תפילה לדוד), והשגת התורה הפנימית (תפילה למשה). רק דרך תהליך זה, המבוסס על טענת אמת ושינוי פנימי הדרגתי, יכול האדם להתקרב באמת אל הבורא ולהיות ראוי להשגות רוחניות גבוהות. ### נקודות מרכזיות - 🙏 תפילת האני מייצגת את שברון הלב וההכרה בשפלות העצמית. - 💡 טענת אמת והכנות בתפילה הן המפתח לקבלת התפילה הראשונה. - 🌟 השגת אמונה ורצון להשפיע היא שלב קריטי בעבודת האדם – תפילה לדוד. - 📜 לימוד פנימיות התורה (תפילה למשה) אפשרי רק לאחר השגת אמונה אמיתית. - 🔄 התפילה היא תהליך רוחני פנימי ולא סדרה של פעולות חיצוניות. - 🛑 האדם אינו יכול לקבל אור רוחני גבוה לפני שתוקן רצונו לקבל ולהשפיע. - ❤️ קרוב השם לנשברי לב – הכנות והכאב האמיתי מביאות קירבה אמיתית לבורא. ### תובנות מרכזיות - 🙏 **שברון הלב כתנאי לקבלת התפילה:** האדם חייב להגיע למצב של הכרה אמיתית בשפלותו ובריחוקו מהרוחניות, מצב של כאב עמוק שמכונה "תפילת העני". זוהי נקודת פתיחה הכרחית בתהליך הרוחני, כי רק מתוך הכרה כנה אפשר לבקש שינוי אמיתי. זו טענת אמת שנקלטת על ידי הבורא ומאפשרת פתיחת שערים לעבודה רוחנית. - 💡 **טבע שני – רצון להשפיע:** לאחר השברון, האדם זוכה לטבע חדש, טבע של השפעה, ולא רק קבלה. שלב זה קריטי כדי להבין שהבורא הוא טוב ומתיב לכל, גם לרעים. הרצון להשפיע הוא הכלי המאפשר לאדם לקבל את האמונה ולקבל את הנהגת הבורא כשלטת טובה. זו נקודת מפנה משמעותית בעבודת האדם. - 🌟 **תהליך הדרגתי של התפתחות רוחנית:** התפילה אינה מתרחשת כמעשה טכני, אלא כתהליך פנימי עמוק. אין אפשרות לקפוץ שלבים, וכל שלב בונה את הקרקע לשלב הבא. כך נוצר חיבור אמיתי עם הבורא, שמתבטא בתפילה שמותאמת למדרגת האדם. - 📜 **לימוד פנימיות התורה – רק לאחר אמונה:** התורה הפנימית, גילוי סודות האלוקות, ניתנת רק למי שכבר השיג אמונה אמיתית והרצון להשפיע. מי שאין לו אמונה עלול להיפגע מהלימוד הזה, כי הוא עלול לשמש לו כמקור לפגיעה רוחנית עמוקה (סם המוות). התורה היא אור שמגיע רק לאחר הכנה פנימית ראויה. - 🔄 **הפנמה כי אין "אני" עצמאי:** התפילה מתחילה מההכרה שאין לאדם "אני" עצמאי, אלא כל מה שיש לו הוא משברון כלים וטבע אגואיסטי. הכאב הנובע מההכרה הזו הוא הכוח המניע להתחלת העבודה הרוחנית. רק מתוך הכרה כנה זו אפשר להתחבר באמת לבורא. - 🛑 **תיקון הרצון – המפתח לקבלת אור:** האדם חייב לתקן את רצונו מהקבלה לאהבה ולהשפעה כדי להיות ראוי לקבלת האור. הרצון לקבל האגואיסטי הוא מקור הסבל והריחוק מהבורא. תיקון הרצון הוא תנאי מוקדם וראשוני לכל עבודה רוחנית. - ❤️ **הקשר בין הכאב לקירבה:** דווקא מי שחווה כאב עמוק, שבירת לב, הוא הקרוב ביותר לבורא, מפני שהכאב והכנות יוצרים את הקשר האמיתי והישיר. הבורא קרוב לנשברי לב, כי הם מבטאים אמת פנימית שאין בה זיופים. זו נקודת האור בתוך החושך. הווידאו מדגיש את חשיבות התפילה כהליך פנימי עמוק, המבוסס על אמת, על הכרה בכאב ותהליך הדרגתי של תיקון. השלבים השונים בתפילה משקפים את דרגות התודעה וההתפתחות הרוחנית של האדם, וכל שלב דורש הכנה ורגישות רוחנית מתאימה. בסופו של דבר, רק אדם שמוכן להכיר באמת את מצבו ולשנות את טבעו האגואיסטי יכול להתקרב באמת אל הבורא ולהשיג אור אמונה ותורה פנימית.

השיעור עוסק בפרשה של טבילת כלים, ומעמיק בהבנת המשמעות הפנימית של הטבילה מעבר לפן החיצוני. המסר המרכזי הוא שטבילה אמיתית אינה רק פעולה חיצונית של טהרה, אלא תהליך רוחני של התארות הנפש והרחבת התודעה מעבר לרצון לקבל הארצי. כאשר הטבילה נעשית עם "שרץ בידו" – כלומר כאשר האדם מחזיק ברצונות הארציים, הכוונה אינה טהרה אמיתית אלא הגדלת הארציות, ולכן הטבילה אינה שלמה. לעומת זאת, טבילה בכוונה טהורה, מתוך שאיפה לשנות את הרצון לקבל ולהתחבר לכוח החיים, היא טבילה קוונטית שמביאה לשינוי מהותי בנפש ובהשפעה הרוחנית. כמו כן, יש התייחסות להשפעות הקוונטיות של הטבילה ולחשיבות הכוונה הפנימית בביצוע המצווה, תוך אזהרה מפני ביצוע המצווה רק לצרכים גשמיים, שעלולים להקטין את ערכה הרוחני. המסר מעודד לעסוק בטבילה מתוך כוונה טהורה של תיקון פנימי ותפילה תודעתית, כדי להפיק את התועלת המקסימלית ולהגיע לדבקות אמיתית בבורא. ### נקודות מפתח - 💧 טבילה אינה רק טהרה חיצונית אלא סמל להתארות הנפש והרחבת התודעה. - 🦟 "טובל ושרץ בידו" – טבילה שלא עם כוונה טהורה, שמייצגת רצון לקבל ארצי שאינו מתבטל. - 🔬 טבילה עם כוונה פנימית היא "טבילה קוונטית" שמביאה לשינוי מהותי בנפש ובהשפעה הרוחנית. - 💡 מים מסמלים טהרה, כוח חיים ואור, והטבילה מבטאת חיבור למקור עליון ולא רק ניקוי חיצוני. - 🚫 קיום המצוות ללא כוונה טהורה מקטין את ערכן הרוחני ומוביל להשפעה מזערית בלבד. - 🎯 חשוב לכוון את הטבילה לתיקון הרצון לקבל ולהתארות הנפש, לא רק להשגת סגולות גשמיות. - 🙏 תפילה תודעתית וכוונה טהורה בטבילה הן המפתח להצלחה רוחנית ולדבקות בבורא. ### תובנות מרכזיות - 💧 **הטבילה כסמל רוחני ולא רק טקס חיצוני:** הטבילה אינה רק פעולה חיצונית אלא תהליך פנימי של התארות והרחבת התודעה. המים אינם רק אמצעי ניקוי אלא מסמלים את כוח החיים והאור העליון, ולכן הטבילה צריכה להתקיים מתוך כוונה עמוקה להתחבר למקור החיים הזה, ולא רק לנקות את הגוף או הכלים. - 🦟 **שרץ בידו כמטפורה לרצון לקבל הארצי:** כאשר הטבילה נעשית בעוד הרצון לקבל הארצי נשאר בידו של האדם, הטבילה אינה שלמה מבחינה רוחנית. השרץ מייצג את הרצון לקבל הארצי, שאינו מתבטל וממשיך לשלוט בתודעה. כך האדם טובל אך למעשה אינו משחרר את הארציות, ולכן הטבילה אינה מביאה לתיקון פנימי אמיתי. - 🔬 **טבילה קוונטית וכוח השפעה רוחני:** טבילה עם כוונה פנימית טהורה הופכת ל"מצווה קוונטית" המייצרת גל רוחני שמשפיע ברמה גבוהה יותר. זו טבילה שמקורה בכוח הבינה, ההשפעה והחסד, והיא משדרגת את התודעה ומקרבת את האדם לדבקות בבורא. - 💡 **החשיבות של כוונה טהורה בביצוע מצוות:** קיום מצוות ללא כוונה הוא כמו ביצוע טקסים ריקים, שמקטין את ערכם הרוחני כמעט לאפס. השל הקדוש מדגיש שקיום מצווה "לא לשמע" דומה למעשה לנזק רוחני, ולכן יש לשאוף לבצע מצוות מתוך כוונה, לא רק במסגרת חיצונית או מגבלות חיצוניות. - 🚫 **הסכנה של מצוות גשמיות בלבד:** כאשר אדם טובל רק למען בריאות, פרנסה או סגולות, הוא מפסיד את הפוטנציאל הרוחני של המצווה. המצווה הופכת ל"מצווה של ילדים", ואילו המצווה האמיתית היא זו שמכוונת לתיקון פנימי ושינוי הרוחני. - 🎯 **תיקון הרצון לקבל כבסיס להצלחה רוחנית:** הטבילה צריכה לכוון לתיקון הרצון לקבל ולהתארות הנפש, כלומר להפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע ולקבל באהבה. כך מתאפשרת התקדמות רוחנית אמיתית ודבקות בבורא. - 🙏 **תפילה תודעתית ככלי מלווה:** הטבילה מלווה בתפילה תודעתית שמטרתה לכוון את התודעה והנפש לתיקון פנימי, וכך ליצור חיבור אמיתי לבורא ולכוחות העליונים שמסייעים בהתפתחות הרוחנית. הוידאו מדגים כיצד טיפול נכון במצוות ובכוונה הפנימית של האדם יכול לשנות את משמעות הטבילה ממצווה טכנית ושטחית לפעולה רוחנית עמוקה עם השפעה קוונטית על הנשמה. הוא גם מזהיר מפני תפיסות גשמיות של המצווה ומעודד את הצופים לפתח כוונה טהורה ולהבין את עומק המצווה, כדי להשיג תוצאות רוחניות משמעותיות.

קבלה - תפילה לעני 1. תפילות ושלבי עבודה רוחנית העבודה הרוחנית מתוארת כעוברת בשלושה שלבים עיקריים, המיוצגים בשלוש תפילות: תפילת העני, תפילת דוד ותפילת משה. כל שלב מבוסס על מצב פנימי שונה של האדם ונדרש לעבורם בסדר רוחני ולא לפי סדר כרונולוגי פיזי. 2. תפילת העני – תחילת העבודה הרוחנית האדם מתחיל את עבודתו הרוחנית במצב של "עני", כלומר מצב של שבירת הכלים (שבירת הכלים היא מטפורה למצב שבו האדם חש אהבה עצמית חזקה ומרוחק מהרוחניות). בתפילה זו האדם מודה בכנות על מצבו, מתלונן לקב"ה על טבעו האגואיסטי ומבקש טבע חדש, טבע של נתינה. זוהי תפילה של לב שבור, והיא מתקבלת ראשונה כי היא אמתית וכנה. 3. תפילת דוד – בקשת האמונה בשלב השני האדם כבר פיתח רצון לנתינה וקיבל "כלי נתינה". בשלב זה הוא יכול לבקש אמונה – תפיסה שהשגחת ה' טובה ומיטיבה. תפילה זו נקראת על שם דוד המלך, המסמל את המלכות (מלכות היא השלב של אמונה וקבלת השגחה טובה). 4. תפילת משה – השגת התורה הפנימית השלב השלישי הוא השגת התורה הפנימית, גילוי סודותיה. השלב הזה אפשרי רק לאחר שהאדם השיג אמונה טהורה, שכן תורה פנימית ניתנת רק ליראי ה'. מי שאין לו אמונה עלול להפוך את לימוד התורה הפנימית לרעיל עבורו. תפילה זו נקראת על שם משה, המייצג את התורה האמיתית. 5. המשמעות של תפילה וסדר השלבים התפילות מתקבלות על פי רמת ההתפתחות הרוחנית של האדם. אי אפשר לדלג על שלבים. הלימוד מדבר על שלושה מצבים פנימיים המתקיימים בתוך אותו אדם, ולא על אנשים נפרדים. המאבק באגו הוא בלתי אפשרי לבד, ולכן התפילה היא כלי לחיבור עם האל. 6. מקור הסבל והמרחק הרוחני – שבר הכלים השבר הוא הסיבה למצב האגואיסטי. האדם נברא עם רצון לקבל לעצמו בלבד, וזה יוצר את המרחק מהרוחניות. הוא מתלונן על כך שברא אותו כך, וזהו הביטוי של תפילת העני – הכרה בכאב הפנימי ובמרחק מהקדושה. 7. הצורך ב"קבלת טבע שני" – רצון הנתינה האדם חייב לקבל כוח עליון, "טבע שני" של רצון להעניק, לפני שיוכל לבקש אמונה ולקבל אותה. ללא כלי הנתינה, לא ניתן לקבל את האמונה כראוי. 8. ההבדל בין תפילת העני לתפילת דוד ולמשה כל שלב מבוסס על השלב הקודם. תפילת העני מבקשת תיקון ראשוני – הכרה במצב האגואיסטי. תפילת דוד היא בקשה לקבל אמונה – הבנה שהבורא טוב ומיטיב. תפילת משה היא שלב גבוה יותר של גילוי התורה הפנימית והאמת האלוהית. ### מסקנות עיקריות 1. התפילה היא כלי הכרחי להתקדמות רוחנית האדם אינו יכול להתגבר על האגו שלו בכוחות עצמו. התפילה היא הדרך להתחיל את התהליך, להביע אמת פנימית ולזכות בחיבור עם הבורא. 2. הכנות והאמת העצמית הן תנאי לקבלת התפילה תפילת העני מתקבלת לפני כל תפילה אחרת כי היא מבטאת אמת פנימית טהורה. רק כשהאדם מדבר בכנות על מצבו ומקבל אותו, נפתחת בפניו הדרך להתקדם. 3. יש חשיבות לסדר הרוחני ולא ניתן לדלג על שלבים האדם חייב לעבור כל שלב בסדר הנכון: תחילה הכרה במצבו האגואיסטי, לאחר מכן בקשת אמונה, ולבסוף השגת התורה הפנימית. ניסיון לקפוץ שלבים עלול להזיק. 4. האמונה היא תוצאה של תיקון פנימי אמונה אמיתית נבנית רק לאחר שהאדם מתקבל כלים של נתינה. האדם חייב לפתח את רצון הנתינה לפני שיוכל להאמין בהשגחה טובה של הבורא. 5. התורה הפנימית היא מתנה למי שמכבד את השלב הרוחני לימוד התורה הפנימית לפני שהאדם הגיע לאמונה עלול להיות מסוכן ולהפוך ל"ארס" עבורו. התורה ניתנת רק ל"יראי השם", כלומר למי שכבר עבר תהליך של טיהור פנימי. 6. שבר הכלים מסביר את מקור האגו והסבל השבר הוא הסיבה לכך שהאדם נושא בתוכו רצון לקבל אגואיסטי, המסב לו סבל ומרחק מהרוחניות. ההכרה בכך מאפשרת לאדם להתחיל תיקון. 7. הקב"ה קרוב לשבורי לב הקב"ה נמצא קרוב ביותר לאדם שמביע את כאבו הפנימי בכנות, ומקבל את תפילתו מתוך אמת פנימית. 8. כל שלב מפנה דרך לשלב הבא אין שלב שמתקבל ללא השלמתו של השלב הקודם. כל שלב בונה את התשתית הרוחנית לשלבים הבאים. ### פרטים חשובים 1. מקור המושגים בתורת הקבלה התכנים מבוססים על הזוהר ופרשנות הסולם, לצד דברי רבנים כמו רבינו שלמה אשлаг והרב ברוק שלום. הדיון מתייחס למושגים יסודיים בתורת הקבלה כגון "שבירת הכלים", "מלכות", ו"תורה פנימית". 2. משמעות "עני" בקבלה העני הוא מצב של שבירת הכלים – מצב של הרס רוחני שבו הכלים לא מסוגלים להכיל את האור האלוהי, והאדם חש ריקנות ורוחניות קרובה אליה. 3. חשיבות הבעת כנות בתפילה התפילה חייבת להיות מבוססת על אמת פנימית, על הבעת הכאב והמצוקה האמיתית של האדם, ולא על דרישות או בקשות שאינן מבוססות על הכרה עצמית. 4. ההבדל בין תפילת דוד לתפילת משה דוד המלך מסמל את שלב האמונה (מלכות), שבו האדם מבין שהבורא טוב ומיטיב. משה מייצג את התורה האמיתית והסודות הפנימיים, שהם שלב מתקדם יותר ומסתורין. 5. הצורך בתיקון הרצון לפני קבלת האמונה אדם צריך קודם כל לתקן את רצונו – להפוך מרצון לקבל לעצמו לרצון לתת ולהעניק. רק אז הוא יכול לקבל את האמונה כהלכה. 6. מצבים רוחניים פנימיים בתוך אותו אדם השלבים אינם מתארים אנשים שונים, אלא מצבים רוחניים שונים המתקיימים בתוך נפשו של אותו אדם. 7. הקשר בין סבל לאמונה הסבל הוא תוצאה

חזון למועד שלושת השבועות - בשיעור קבלה וחסידות זה מוצג לימוד על ימי בין המצרים מתוך הספר "חזון למועד" של הרב ברנדוין, העוסק בפנימיותם של ימי האבל היהודיים, במיוחד תקופת שלושת השבועות (מיז בתמוז עד תשעה באב). הרב קבלה למתחיל מפרש את האירועים ההיסטוריים וההלכתיים סביב חורבן בית המקדש, תוך התמקדות במשמעות הרוחנית העמוקה של התקופה, הקשר בין האותיות בשם ה' לבין תיקון הנשמה, והחשיבות של לימוד תורה ועבודת ה' לשם שמיים ככלי תיקון וחיבור השכינה. נקודות מרכזיות כוללות את המשמעות של "מקל שקד" כסמל לשקידה רוחנית, הקשר בין שלושת השבועות ל"שלוש משמרות הלילה" ולמצב ההסתרה הרוחני, והסיפור על בר קמצא שממחיש את האופן שבו גאווה ואהבה עצמית יכולים להחריב גם חכמים גדולים וקהילות שלמות. הרב מדגיש את הצורך באיזון בין הפנימיות לחיצוניות, בין לימוד לעשייה, ובין כוונה למעשה, ומזכיר את חשיבות ההשתדלות האישית לצד ההכרה שהשליטה הסופית ביד ה'. בנוסף, הוא מדבר על סמליות העכביש (העכביש) כרמז לעבודת האדם מול הקליפות, ומסביר את ערך התיקון האישי והקבוצתי בתקופה זו, שמובילה לבניין הבית השלישי. - 🌸 משמעות "מקל שקד" כסמל לשקידה רוחנית ותקופת שלושת השבועות. - 🌙 הקשר בין שלושת השבועות ל"שלוש משמרות הלילה" ולמצב ההסתרה של השכינה. - 🔤 החשיבות של תיקון שם ה' באמצעות חיבור האותיות י־ק־ו־ה בקונטקסט של נשמת עם ישראל. - 🔥 סיפור בר קמצא כהמחשה לחשיבות האיזון בין כבוד עצמי לאהבה לשם שמיים, וכיצד גאווה מובילה לחורבן. - 🕯️ תפקיד לימוד התורה ועבודת ה' לשם שמיים בתיקון הנשמה ובהעלאת השכינה. - 🕸️ סמליות העכביש ) כתמונה של הקליפות והאתגרים בעבודת האדם. - 🏗️ הייעוד של ימי בין המצרים כתקופה לתיקון רוחני שמוביל לבניין הבית השלישי. - 🌟 **שקידה רוחנית כבסיס לתיקון:** "מקל שקד" מייצג את השקידה הנדרשת בתהליך תיקון הנשמה, המתרחש במשך 21 יום – המספר הסימבולי של ימי בין המצרים. השקידה אינה רק פעילות גשמית אלא עבודה רוחנית לעומק הלב, שמובילה לחיבור מחדש עם השכינה ולהשלמת השם ה' בקדושה. - 🌒 **שלוש משמרות הלילה כמטאפורה למצב רוחני:** הגמרא מתארת שלוש משמרות לילה שבהן יושב הקב"ה ושואג כאריה – תיאור של מצב ההסתרה והכאב הרוחני של עם ישראל בתקופת החורבן. הלילה מסמל הסתרה, אבל גם הזדמנות לעבודה פנימית עמוקה, שבה האדם יכול לטהר את עצמו ולהתכונן לגאולה. - 🔠 **תיקון האותיות בשם ה' – משימת עם ישראל:** החיבור בין האותיות י־ק־ו־ה מייצג את תיקון הנשמה וקירוב השכינה. כל אבי האומה מוסיפים אות בשם ה' בתהליך זה, ולבסוף משה רבנו משלים את התיקון. עבודת האדם היא להחזיר את האותיות למקומן, כלומר לתקן את הרצון לקבל שלא לשם שמיים ולהפוך אותו לקבל לשם שמיים. - 👥 **הסיפור על בר קמצא – הלקח מהשלכות הגאווה והאנוכיות:** הסיפור ממחיש כיצד מחלוקות ואי סלחנות, גם בין חכמים, יכולות להוביל לחורבן. חוסר היכולת לראות את התמונה הגדולה ולהעדיף כבוד עצמי על פני טובת הכלל גורר אסונות. זהו קריאה למנהיגות טהורה, נטולת אינטרסים אישיים, שיכולה לראות את העתיד ולשפוט בצדק. - 📚 **לימוד תורה ועבודת ה' לשם שמיים ככלי לתיקון:** לימוד התורה אינו רק ידע אלא עבודה פנימית שמחברת את האדם לשכינה. לימוד לשם שמיים מקרב את האדם לתיקון הנשמות, ובזכותו מתקבל תיקון רוחני שמוביל לגאולה ולבניין הבית. - 🕸️ **העכביש כסמל לקליפות ולמכשולים בעבודת האדם:** העכביש וקליפתו מייצגים את הקליפות – כוחות שליליים ונסתרות שיכולים ללכוד את האדם בדרכם. למרות שהן נראות קטנות וחסרות משמעות, הכוח הכמותי שלהן גדול ומסוכן. לכן יש חשיבות לנקות את "קורי הכביש" בחיים הרוחניים, כדי למנוע התיישנות רוחנית ולשמור על טהרת הנשמה. - 🕍 **ימי בין המצרים – זמן תיקון לקראת בניין הבית השלישי:** תקופת האבל היא גם זמן לריפוי ולתיקון רוחני, הזדמנות להעלות את השכינה ולהשיב את השלמות שהתהפכה בחורבן. באמצעות עבודה פנימית, תיקון המידות, והתחזקות בלימוד התורה, אפשר להגיע לגאולה שלמה ובניין הבית השלישי לשמחת עולם. במעמדו המיוחד של ימי בין המצרים, תקופה של אבל וזיכרון החורבן, אך גם של הזדמנות לעמקה פנימית ולתיקון. הוא מציין את הקשר בין סיום חומש במדבר ותחילת ספר דברים לבין ההפטרה מפרק א' של ירמיהו, שבה מופיע "מקל שקד" – מטפורה לשקידה רוחנית, המייצגת את ימי בין המצרים. השקידה היא הלב של עבודת האדם בתקופה זו, והיא המקשרת בין האירועים ההיסטוריים לבין התהליך הפנימי של התיקון. הזוהר ותיקוני הזוהר מתארים את התהליך שבו האדם, דרך תיקון האותיות בשם ה', מחזיר את השכינה למקומה ומתקן את ההפרדה שיצר החטא הקדמון של אדם הראשון. האותיות י־ק־ו־ה הן מפתח להבנת התהליכים הרוחניים, כאשר כל אחד מאבות האומה מוסיף אות, ומשה רבנו משלים את התיקון. העבודה של האדם היא להחזיר את האות ה' לאחדות עם שאר האותיות – תיקון הרצון לקבל. סיפור בר קמצא מדגים כיצד גאווה, אנוכיות וחוסר סבלנות בין חכמים מובילים לחורבן הרוחני ואף הפיזי של עם ישראל. הרב קבלה למתחיל מדגיש שזוהי קריאה לכל אדם ולמנהיגות להיות נקיים משיקולים אישיים, ולפעול מתוך ראייה רחבה, מתוך אהבה לשם שמיים. זהו שיעור עמוק על חשיבות האיזון הפנימי והחיצוני, ועל ההכרה שכולנו אחראים לתיקון העולם והעצמנו. הרב קבלה למתחיל מדבר גם על סמליות – העכביש והרשת שלו כמטפורה לקליפות – כוחות שליליים המנסים ללכוד את האדם בדרכם. למרות שהן נראות זעירות, הכוח הכמותי שלהן גדול, ולכן יש חשיבות לנקות את "קורי הכביש" בחיינו הרוחניים כדי למנוע התיישנות והידרדרות. אך מצד שני, יש לקחת את הניצוץ הקדוש מתוך הקליפות ולהפוך אותו לעזר בעבודת ה'. הסיום הוא תקווה לעתיד – ימי בין המצרים הם זמן לתיקון, שיסיים בבניין ה - 🕸️ יש להיזהר מקליפות ולנקות את "קורי הכביש" הרוחניים. - 🕍 ימי בין המצרים הם זמן לתיקון עמוק לקראת גאולה ובניין הבית.