מודעות שבועית – שופטים

יסוד שבועי- מאת יוני כהן.
מאמר בנושא היסוד השבועי "דרך הכלל ודרך הפרט"-פרשת שופטים
כותרת: היסוד השבועי בפרשת שופטים- בין פרט לכלל
פתיח: בחיי היום יום שלנו אנו נתקלים במצבים לא פשוטים אותם היינו רוצים לשנות. חדשים
לבקרים קמים אנשים הזועקים על עיוותים מוסריים וחברתיים ומנסים בכל כוחם לתקנם. אך האם זה
הכיוון הנכון? ביסוד השבועי הרב אדם סיני ממקד אותנו במקום העבודה שלנו.
ישנן שתי הסתכלויות דרכן אנו יכולים להביט על המציאות: דרך הכלל- בה אנו רואים את כל
המציאות ככלל אחד שלם ושאנו פרטים בתוכה, ויש את דרך הפרט- בה אנו תופסים את עצמנו ככלל
וכל הפרטים שאני רואה מסביב הם בעצם קיימים בתוכי, וזה מה שכותב הזוהר הקדוש "האדם הוא
עולם קטן", דהיינו שכל הפרטים שאני רואה בעולם הגדול שמחוצה לי, כל מקרה שקורה לי בחיים, כל
מפגש עם חוויה כלשהי- אני מתייחס אליהם כמציאות פנימית שלי. הכל נמצא בתוכי.
אותו דבר ביחס לסיפורי התורה: האדם העובד על דרך הפרט חווה אותם לא כהתרחשויות
היסטוריות שהיו ואינם, אלא כדיבור ישיר של התורה אלינו.
 
אדם שמסתכל באופן זה על המציאות, הוא ינהג בצורה דומה בבואו במגע עם הדרוש תיקון. הוא לא
יסתכל כל הזמן החוצה ויחפש מה לשפר ומה לקדם, אלא את התיקון הוא יכוון אל עצמו פנימה. שם
תהיה עיקר עבודתו ויגיעתו.
 
ריבוי הפרטים הקיימים במציאות שלנו, מעלימה ומסתירה את הרעיון הזה. הם כל הזמן מושכים
אותנו לעסוק בצדדים החיצוניים של המציאות ולא בנפשנו. לכן עלינו להיות מודעים לכך לבל נסטה
כל הזמן מהעיקר- תיקון הפנימיות.
 
איך נדע מתי התיקון הוא דרך פרט ומתי הוא דרך כלל?
למעשה, אין אנו יכולים לחיות בצורה כ"כ מוחלטת את הרעיון שהבאנו בראשית דברינו, שהרי
לעיתים אנו כן צריכים לפעול מצד הכלל ואין לנו את המסוגלות הנפשית להסתכל רק דרך הפרט.
 
נשאלת השאלה: כיצד נדע אנו מתי לפעול כך ומתי לפעול אחרת?
הקב"ה לא השאיר אותנו חסרי אונים. הוא נתן לנו את התורה הקדושה המהווה הוראת דרך ברורה
ומדויקת לעשיית הפעולות הנכונות הנאמנות לתכליתן. בנוסף- הוא שלח לנו מדריכים נאמנים-
רבותינו הקדושים, המסבירים, מרחיבים ומעמיקים את דברי התורה הקדושה בכדי להנגיש אותה
אלינו. דרכם אנו נדע מתי להאשים את עצמנו ומתי את הסביבה.
 
מהו התיקון המוטל על האדם?
ראשית- נאמר שהאדם אינו הגשמיות הנראית לעינינו. האדם הוא הנשמה. יחד עם זאת- אנו פועלים
בתודעה הגשמית מתוך מטרה לגרות את הצד האמתי שלנו, את פנימיותנו.
אם רוצה האדם לשנות את פנימיותו, עליו לקבוע לעצמו כלל פעולה חשוב ביותר: כל פעם שאני בא
לתקן משהו מחוצה לי, זה צריך להביא אותי לתיקון פנימי שלי. במידה ותיקנתי דבר מה מחוצה לי
אבל זה לא שינה אצלי פנימה דבר- זה לא תיקון. לפעמים אין ברירה והתיקון שלי הוא רק מבחוץ, כי
לא תמיד אני יודע לקחת את זה לנקודה פנימית, אך אסור לנו לשכוח אף פעם איפה עיקר התיקון
שלנו, וכל העבודה בחוץ מטרתה צריכה להיות להוות סביבה יותר ראויה ומתאימה לתיקון הנפשי.
 
מה דרוש תיקון?
ממשיל הרב ואומר, שמה שצריך תיקון היא לא המציאות עצמה, אלא צורת הפרשנות שלנו אותה. לא
את הטבע אני צריך לשנות, אלא את צורת הפרשנות שלי אותו. אם לא פרשתי אותו באופן שהבורא
רוצה, אני ישר אתבלבל.
חכמת הקבלה נותנת לנו את השפה המדויקת, את הפרשנות הנכונה, את הצורה המדויקת שאנו
צריכים לתת למציאות.
חכמי הפנימיות סללו את הדרך לתיקון הנפשי שלנו. כל שעלינו לעשות זה לתת להם את ההזדמנות
להוביל אותנו, להקשיב להם, ולפרש את המציאות על פי היסודות הרוחניים שהם מלמדים אותנו.
שבת שלום!