מודעות שבועית – מטות

266

ל,ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. וּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם רֵישֵׁי שִׁבְטַיָּא, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר:  דֵּין פִּתְגָמָא, דְּפַקֵּיד יְיָ.
ל,ג אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ–לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ:  כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה. גְּבַר אֲרֵי יִדַּר נְדַר קֳדָם יְיָ, אוֹ יְקַיֵּים קְיָם לְמֵיסַר אִסָּר עַל נַפְשֵׁיהּ–לָא יְבַטֵּיל, פִּתְגָמֵיהּ:  כְּכָל דְּיִפּוֹק מִפֻּמֵּיהּ, יַעֲבֵיד.
ל,ד וְאִשָּׁה, כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ, בִּנְעֻרֶיהָ. וְאִתְּתָא, אֲרֵי תִּדַּר נְדַר קֳדָם יְיָ, וְתֵיסַר אִסָּר בְּבֵית אֲבוּהָא, בְּרַבְיוּתַהּ.
ל,ה וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת-נִדְרָהּ, וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ, וְהֶחֱרִישׁ לָהּ, אָבִיהָ–וְקָמוּ, כָּל-נְדָרֶיהָ, וְכָל-אִסָּר אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ, יָקוּם. וְיִשְׁמַע אֲבוּהָא יָת נִדְרַהּ, וַאֲסָרַהּ דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ, וְיִשְׁתּוֹק לַהּ, אֲבוּהָא–וִיקוּמוּן, כָּל נִדְרַהָא, וְכָל אֲסָרֵי דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ, יְקוּמוּן.
ל,ו וְאִם-הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ, בְּיוֹם שָׁמְעוֹ–כָּל-נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ, לֹא יָקוּם; וַיהוָה, יִסְלַח-לָהּ, כִּי-הֵנִיא אָבִיהָ, אֹתָהּ. וְאִם אַעְדִּי אֲבוּהָא יָתְהוֹן, בְּיוֹמָא דִּשְׁמַע–כָּל נִדְרַהָא וַאֲסָרַהָא דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ, לָא יְקוּמוּן; וּמִן קֳדָם יְיָ, יִשְׁתְּבֵיק לַהּ, אֲרֵי אַעְדִּי אֲבוּהָא, יָתְהוֹן.