פרשת השבוע בחסידות – ויקהל

109

וְאֶת-אַדְנֵי הֶחָצֵר סָבִיב, וְאֶת-אַדְנֵי שַׁעַר הֶחָצֵר; וְאֵת כָּל-יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-יִתְדֹת הֶחָצֵר, סָבִיב. וְיָת סָמְכֵי דָּרְתָא סְחוֹר סְחוֹר, וְיָת סָמְכֵי תְּרַע דָּרְתָא; וְיָת כָּל סִכֵּי מַשְׁכְּנָא וְיָת כָּל סִכֵּי דָּרְתָא, סְחוֹר סְחוֹר.
לט,א וּמִן-הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, עָשׂוּ בִגְדֵי-שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ; וַיַּעֲשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. {פ} וּמִן תַּכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי, עֲבַדוּ לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא לְשַׁמָּשָׁא בְּקֻדְשָׁא; וַעֲבַדוּ יָת לְבוּשֵׁי קֻדְשָׁא, דִּלְאַהֲרוֹן, כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ, יָת מֹשֶׁה. {פ}
לט,ב וַיַּעַשׂ, אֶת-הָאֵפֹד: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי–וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. וַעֲבַד, יָת אֵיפוֹדָא: דַּהְבָּא, תַּכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי–וּבוּץ שְׁזִיר.
לט,ג וַיְרַקְּעוּ אֶת-פַּחֵי הַזָּהָב, וְקִצֵּץ פְּתִילִם, לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן, וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ–מַעֲשֵׂה, חֹשֵׁב. וְרַדִידוּ יָת טַסֵי דְּדַהְבָּא, וְקַצִּיצוּ חוּטִין, לְמֶעֱבַד בְּגוֹ תַּכְלָא וּבְגוֹ אַרְגְּוָנָא, וּבְגוֹ צְבַע זְהוֹרִי וּבְגוֹ בּוּצָא–עוֹבָד, אֻמָּן.
לט,ד כְּתֵפֹת עָשׂוּ-לוֹ, חֹבְרֹת–עַל-שְׁנֵי קצוותו (קְצוֹתָיו), חֻבָּר. כִּתְפִין עֲבַדוּ לֵיהּ, מְלָפְפָן–עַל תְּרֵין סִטְרוֹהִי, מְלָפַף.
לט,ה וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו, מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ, זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר–כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. {ס}