הדף היומי בזוהר הסולם – הקדמת ספר הזוהר – עמודים לה-לו (שיעור השקפה)

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – https://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "מאמר אותיות דרב המנונא סבא"

במאמר זה אנו למדים על האותיות, שאות פירושה "חסרון" או על פי המונח הנפשי "רצון". האדם הוא עולם קטן, לכן הרצון הפרטי שלו הוא ההשלכה של רצון הכלל.

האדם בנוי מכל מיני רצונות מעורבים, ועליו מוטל לבדוק מאיזה רצון עליו לבנות את האני שלו, באופן שאין כנגדו בקליפה. דהיינו שיהיה כזה רצון מרכזי, שכל שאר הרצונות יתמכו לרצון זה וישכללו אותו.

להוציא מן הרצון המרכזי (כנגד האות ב') של האדם שעל בסיסו נבנה האני שלו שעלין אין להתאמן שהרי מגיע מלמעלה, כל שאר הרצונות מורכבים מב' צדדים של אמת ושקר (קליפה), שהם כנגד הצד הבונה שבאדם והצד המאמן שבו.

מסביר הזוה"ק שכל רצון מתעורר לשליטה בנקודת זמן אחרת ומבקש שבו יברא האדם את האני שלו, האות תי"ו טוענת שעל האדם לברוא בה את האני שלו, מאחר שהיא חתומה במילת "אמת".

אולם מאידך מחמת שכשאר האדם פועל את כל האמת, דהיינו את האמת שבמטרה, מבלי להקדים את האמת שבדרך, רוצה לומר תיקון הבריאה קודם מטרת הבריאה, אזי מביא מוות וחורבן לעולם (אנדרלמוסייה נפשית).

לכן אומר לה הקב"ה שאין ראוי לברוא בא את העולם, דהיינו שאינה ראויה לברוא בה את האני של האדם. מיד נכנסה האות שי"ן וטענה שעל האדם לברוא בה את האני שלו, מחמת שיש בה סדר של תורה, סדר של הגבלות וחוקים (בחינת טהרה – כנגד יום כיפור) , אולם מחמת שמתעוררים כנגדה האות רי"ש כנגד הגאווה והאות קו"ף כנגד האנוכיות, המבטאים את הקרירות שבגוף, לכן אין ראוי לברוא בה מצדם את האני של האדם, על-אף שמצד האות שי"ן לכשעצמה אין פגם, אולם מאחר שאותיות – רי"ש וקו"ף קושורת את האות שי"ן, לכן יכולה היא להפגם, ואין האני של האדם יכול להבנות על בסיסה.