מהי חנוכה, ומה חשיבות פרסום הנס?

154

האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל הוא בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל הסולם זצוק"ל.

במכתב זה, המדבר בעניין חג החנוכה, עוזר לנו הרב"ש להבין את מהות חג החנוכה ואת חשיבות "פרסום הנס" שמצויים אנו בחנוכה, והכל על מנת לראות כיצד נשנה את ליבנו לכיוון הנכון – בחג החנוכה.

במקביל לקריאת המכתב, תוכלו לשמוע גם את השיעור המובא כאן שהעביר הרב אדם סיני שליט"א על מכתב זה, וכן לצפות בהדלקת נרות חנוכה של האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל.

 

 

שלום וכל טוב סלה לידידי …

אני שולח לך ולכל משפחתך ברכת מזל טוב, יהי רצון שיהיה אצל משפחתך נחת ושלום ובריאות. וכמו שמשפחתך נתגדלה כעת כן יתגדלו אצלך כל המעשים שאתה עוסק בהם הן בגשמיות והן ברוחניות ותראה בהם הצלחה וברכה.

הנה אנו רואים שחז"ל תקנו לפרסם את הנס על שני ניסים שנעשו לכלל ישראל, שהם חנוכה ופורים. בחנוכה על ידי הדלקת הנרות ובפורים על ידי קריאת מגילה. ויש להבין למה בחנוכה צריכים להראות את הנרות בחוץ שכולם יראו, וכן הזמן של הדלקת הנרות הוא "עד שתכלה רגל מן השוק", שהוא מטעם שאנשים בחוץ יראו, מה שאין כן בפורים. עוד יש להבין למה בחנוכה שאלו חז"ל "מאי חנוכה", מה שאין כן בפורים.

אלא שיש להבחין בין הנס שהיה על רוחניות לנס שהוא על גשמיות. וענין נס בכלל מהו? אלא שזה ידוע שכל דבר שהוא בטבע אינו נקרא נס אלא מה שהוא למעלה מהטבע זה נקרא נס. וענין טבע הוא מה שהאדם יכול לעשות בעצמו, שזה נקרא בדרך הטבע, מה שאם כן אם אין בידי אדם לעשותו זה כבר נקרא למעלה מהטבע. למשל, כשחס ושלום יש למישהו חולה בביתו וכל הרופאים כבר ייאשו אותו, שאמרו שאין הם יכולים לעזור לחולה, אז יהודי מאמין אומר להקב"ה: רבונו של עולם, עכשיו אין מי שיוכל לעזור לי רק אתה. לכן הוא מבקש מהקב"ה: עשה לי נס ורפא את החולה שלי. ואז כשהחולה נתרפא נקרא זה נס מן השמים.

ובזה נבין את ענין נס של רוחניות. הנה כשהאדם נולד תיכף מתחבר אליו היצה"ר, כמו שכתוב: "לפתח חטאת רובץ". והיצר טוב בא לי"ג שנה. והנה חז"ל אמרו: "אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חברו", משום שיצדיקו את הראשון בריבו. אם כן לפי זה כשיצר הרע בא בטענותיו לאדם, בטח שמוכרח לשמוע לו, ואח"כ כשבא היצר הטוב אז דבריו אינם נשמעים, כנ"ל. נמצא שהיצר הטוב הוא בגלות וכל השליטה על הגוף יש ליצר הרע. וזה נבחן שהרוחניות היא בגלות תחת הגשמיות.

ואין יכולת בידי אדם לצאת מגלות זו, ורק הקב"ה יכול להוציאו, כמו שאמרו חז"ל: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו", מזה אנו רואים שרק הקב"ה יכול לעזור. לכן נקרא זה נס.

והנה בחנוכה אנו אומרים: "כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכו'. הרי שהגלות היתה רק על רוחניות, שהיוונים רצו לשלוט על עם ישראל עם הפילוסופיה שלהם.

וזה שאנו אומרים: "יונים נקבצו עלי וכו' ופרצו חומת מגדלי" וכו'. שענין חומת אומר האר"י הקדוש שהוא אותיות תחום. היינו שלעם ישראל יש תחום עד כמה שמותר לחשוב, היינו שהאדם צריך להאמין שהקב"ה מנהיג את העולם בהנהגה של טוב ומטיב – אע"פ שאין אנו מבינים את זה.

ובזמן שיש לאדם תחום הזה, אז יש לו חומת שהשונאים לא יוכלו להכנס אליו, שזו היא שמירה מפני מחשבות זרות. ומשום זה מכונה האמונה בשם חומה. והיוונים פרצו את החומה הזו. ונעשה נס שהקב"ה עזר להם, כנ"ל: "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו".

נמצא, שחנוכה היה נס רוחני, וברוחניות צריכים לשאול מה, אחרת לא מרגישים את הנס, לכן אמרו "מאי חנוכה", בכדי שכל אחד ישאל את ענין הנס של רוחניות. היינו, בכדי שידע מקודם את ענין גלות רוחנית, ואחר כך יכול לזכות לגאולה הרוחנית.

ומשום זה צריכים לפרסם זאת ברבים, כדי לתת התענינות לכל אחד ואחד, אחרת אין מרגישים לא את הגלות ולא את הגאולה. כי ענין גלות הוא ענין של הרגשה. למשל, מי שרואה את חברו שנוסע במכונית בשבת, והוא ניגש אליו ושואלו: שמע ידידי, אתה מתחרט על זה שאתה נוסע בשבת? הלא חז"ל אמרו: "רשעים מלאים חרטות"?! בטח שהוא יצחק ממנו. ואם כן מה הפירוש שחז"ל אמרו שרשעים מלאים חרטות?

אלא, אנו מוכרחים לומר שמי שהוא מרגיש שהוא רשע הוא מתחרט, אבל מי שאינו מרגיש אין הוא מתחרט. לכן האדם הזה שנוסע בשבת ואינו מתחרט, בטח שהוא לא מרגיש שהוא רשע, כיון שהוא לא מאמין בקב"ה, לכן אין הוא מחזיק את עצמו לרשע בזה שהוא נוסע בשבת.

היוצא מזה, כי אי אפשר להיות שהאדם יהיה בגלות הרוחנית אם הוא לא מרגיש את זה. לכן צריכים לשאול "מאי חנוכה", בכדי שהאדם יתחיל לתת דין וחשבון לעצמו. מה שאין כן פורים שהיה גאולת הגשמיות, לכן לא צריכים לשאול "מאי", כי גלות גשמית כל אחד יודע ומרגיש, לכן כשמפרסמין את הנס כולם יודעים.

לכן בחנוכה אנו אומרים "הנרות הללו וכו' ואין לנו רשות להשתמש בהם", משום שהנס היה רק על רוחניות. מה שאם כן בפורים "משתה ושמחה" כתיב, מטעם שהנס היה על הגופות.

וה' יעזור לנו שנזכה לגאולה ברוחניות ובגשמיות אמן.

מאת ידידך המאחל לך ולמשפחתך כל טוב

ברוך שלום הלוי אשלג

 

האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל מדליק נרות חנוכה