זוהר שיר השירים, אחד הספרים החזקים והפנימיים ביותר, זכות גדולה ללומדו בעיקר בפנימיות
ולזכות למאור המזכך שלו, חובה לכל יהודי הרוצה לזכות לדבקות בה'.
שיר השירים, אשר לשלמה. ב יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין. ג לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על-כן, עלמות אהבוך. ד מושכני, אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך–נזכירה דודיך מיין, מישרים אהבוך. {פ}
ה שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים; כאוהלי קדר, כיריעות שלמה. ו אל-תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש; בני אימי ניחרו-בי, שמוני נוטרה את-הכרמים–כרמי שלי, לא נטרתי. ז הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצוהריים; שלמה אהיה כעוטיה, על עדרי חבריך. ח אם-לא תדעי לך, היפה בנשים; צאי-לך בעקבי הצאן, ורעי את-גדייותייך, על, משכנות הרועים. {פ}
ט לסוסתי ברכבי פרעה, דימיתיך רעייתי. י נאוו לחייך בתורים, צווארך בחרוזים. יא תורי זהב נעשה-לך, עם נקודות הכסף. יבעד-שהמלך, במסיבו, נרדי, נתן ריחו. יג צרור המור דודי לי, בין שדיי ילין. יד אשכול הכופר דודי לי, בכרמי עין גדי. {ס}
טו הנך יפה רעייתי, הנך יפה עינייך יונים. טז הנך יפה דודי אף נעים, אף-ערשנו רעננה. יז קורות בתינו ארזים, רהיטנו ברותים.
