ניוזלטר – פרשת קדושים

שלום ידידים יקרים.

השבוע חגגנו את יום העצמאות.

הרב אדם סיני שליט"א, בהתייחסו ליום זה, אמר:

"יום העצמאות – מדינת ישראל היא חומר גלם ולא מוצר מוגמר. החומר תפקידו לגלות צורה. ישנה צורה של קיום וצורה של שכלול. מדינת ישראל, שהיא חומר הגלם, גילתה צורה של קיום ובכך כולנו שותפים. על צורת השכלול חייב לשוחח תוך כדי כבוד הדדי. זאת, כדי להגיע לצורה האמיתית של שלום ואהבה. אנו מאמינים שדרך פנימיות התורה ניתן להגיע לצורה זו של שלום ואהבה."

הבה נשכלל את חומר הגלם ונגיע לצורה של אהבה יחד!
מה בפרשת השבוע?

השבת נקרא בתורה את פרשת "קדושים". אומר לנו הקב"ה, "קדושים תהיו".

  • כיצד עלינו להפוך לקדושים?
  • נאמר שהקב"ה קדוש. האם אנו יכולים להיות כמוהו?

על שאלות אלה ועוד, במאמר שבהמשך.

קריאה מועילה.
אנו מאחלים לכם ולכל בית ישראל שבת שלום!

בהסתכלות על כל התהליך בשלמות, אף השלילה חיובית היא.

עמ׳ 248

 

 

 

 

כל מהלך בעולמות, מצד הנברא, מתחיל בגילוי השלילה ולאחר מכן גילוי החיוב, שהוא תכלית הפעולה.

כך גם בצמצום א'. הצמצום נתפס בטעות כדבר שלילי, כהסתלקות האור. כאמור, הסתלקות האור היא רק השלילה, המכינה את החיוב, שהוא היתר דבקות, אהבת הבורא.

במילים יותר מובנות ניתן לומר, שהאדם בחר לקבל מתוך אהבה ולא מתוך אנוכיות. בתוך כלים דהשפעה ולא בתוך כלים דקבלה.

היות ותכלית השלילה היא החיוב, על כן בהסתכלות על כל התהליך בשלמות, אף השלילה חיובית היא. שהרי כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא. השלילה היא פרט בתוך הכלל, שהוא השלמות.

בהסתכלות פרטית, רק על הסתלקות האור, הפעולה היא שלילית. הסתכלות זו היא דרך הפרט ולא דרך הכלל.

איך להתייחס לשלילה בחיים?

מהמובא לעיל, ניתן להשליך הבנה על כל השלילה במציאות, שכולה חיובית, בתנאי שהיא במסגרת השלם.

אם נדע לייחס כל פעולה, אף אם היא חלקית, לשלם, נהיה שלמים. יוצא מכך, שעיקר הבעיה שלנו, היא בהסתכלות חלקית. משימתנו היא לשפר את צורת ההסתכלות ולא את המציאות. עלינו לראות כל פרט רק ביחס לכלל. כל חלק מהפזל ביחס לפזל הכללי.

כאשר אני לוקח את ידי אחורה, כדי להטיל את הכידון קדימה, גם פעולת לקיחת היד אחורה, היא חיובית.

עמ׳ 247

 

קדושים תהיו

דברי הרב אדם סיני בבואי כלה, פרשת קדושים תשע"ד

בפרשה כתוב: "קדושים תהיו כי קדוש אני", ואז לאחר מכן, הפרשה מראה לנו כל מיני הלכות ומצוות שאדם צריך לעשות. לכאורה, למדנו הרבה מאוד מהחוקים בעשרת הדברות בפרשת משפטים – אז מדוע צריך לחזור על כל מיני חוקים שצריך לבצע?

אלא, האדם צריך לדעת שפרשת קדושים באה מיד אחרי אזהרת הערווה, והיכן שמצוין עניין הערווה, אם פועלים על פי דרך תורה, באותו מקום של ערווה שם יש קדושה.

קדושה וטהרה

המושג "קדוש", שונה מהמושג "טהור". המושג קדוש מורה על כך שאפשר לקבל את אור החכמה, ולא כמו מצב של טוהר שבו מקבלים רק את אור הנשמה.

אומר לנו הקדוש ברוך הוא "קדושים תהיו כי קדוש אני". דהיינו, אם אני קדוש אז אני צריך לתת את אור החכמה; ואם בראתי אתכם כדי להיטיב לנבראים, אז אתם צריכים לקבל את אור החכמה.

כמו שהקב"ה אומר לנו: 'כי הרי אתם ברואי, ואם אתם מתייחסים אלי כי אני השם, ואם אני השם ואני קדוש – אז אני נותן אור חכמה. ואם אתם תגידו 'אנחנו רוצים להיות טהורים', אבל אתם לא יכולים לקבל במצב זה את אור החכמה, לכן הסיבה 'כי קדושים תהיו כי קדוש אני', נובעת מכך שאני הוא הנותן את אור החכמה. אבל יש לכך תנאי: שתהיו קדושים'.

כמובן שקודם לקדושה, צריכה להיות טהרה.

מגיע אור חכמה – או דרך הקליפה או דרך הקדושה. אך הוא יכול להתקבל רק אם הוא בא דרך הקדושה ולא דרך הטומאה, ולכן צריך להזהר ממה שלמדנו בפרשה הקודמת, מערווה – על-ידי זהירות בכל איסורי הערווה שלמדנו, אנחנו מטהרים, ואז אנחנו יכולים לבוא להיות לקדושים.

תהיו מאושרים

אומר לנו "לא די לי שלא תקבלו כשאסור הדבר, אני רוצה שתהיו גם קדושים, כדי שתקבלו מה שמותר." לכן, תהיו קדושים זה תהיו מאושרים.

כי קדושה זה אומר לקבל את אור החכמה, זה נקרא קדוש. לכן לקדש אישה, הכוונה היא שמקבלים צד של רצון לקבל של אישה, שאפשר גם להשתמש בצד של הגוף. כשמשתמשים בצד הגוף, כלומר ברצון לקבל, אפשר לקבל גם אור החכמה. כשלא מקדשים, מקבלים רק אור נשמה.

אז הפירוש הרגיל 'קדושים תהיו כי קדוש אני' הוא שמכיוון שהבורא הוא קדוש, ואנחנו צריכים להיות בהשוואת צורה איתו ית', אז גם אנחנו צריכים להיות קדושים. הרי כל הרוצה להידבק בו יידבק במידותיו, כי אש אוכלה הוא ולא ניתן להידבק בו – אז יידבק במידותיו. מה הוא רחום וחנון, אף אתה הייה חנון ורחום.

אבל פה אומר קדוש, ולכן לא די לנו בפירוש הרגיל. אלא אנחנו רוצים לעשות בזה תוספת ולומר 'אתם צריכים להיות מאושרים, אתם צריכים לקבל את אור החכמה'. כי כשאתם אומרים 'אני לא אשתמש בגוף' ולהיות לצדיק זה לכאורה לא להשתמש בגוף – 'אומר אני, לא מספיק לי שתהיו צדיקים. אני רוצה שתהיו חסידים וקדושים'.

אולי צדקה תציל ממוות. אולי כדי להיות צדיק אתה יכול להיות טהור ולא לקבל כלום, ולהיות סגפן גדול מאוד. שמעתי מישהו היום שאמר שיש מקובל גדול שאולי ישן שעה וחצי לילה וכמעט לא אוכל, רק היה חסר שכמעט ולא נהנה מהחיים.

אפשר שלא ליהנות מהחיים הגשמיים – אך זה מצריך שההנאה תהיה הנאה רוחנית. אבל להיות קדוש זה היות מאושר, לקבל אור החכמה, אושר עילאי, אושר שמקבלים גם על הרצון לקבל שבעל מנת להשפיע.

ולכן מצווה עלינו בפרשה הזו, 'תהיו קדושים כי אני נותן את אור החכמה, כי קדוש אני, ואתם צריכים לקבל את אור החכמה. זה לא מספיק לי שרק תתעלמו מהרצון לקבל' – וזה מתפרש להרבה מאוד כיוונים. אתם חייבים להיות בארץ ישראל ולבנות את בית המקדש, כי בלי בית המקדש אין קדושה. אתם חייבים לשאת אישה בקדושה, ובלי אישה, איש לבד לא יכול להגיע לקדושה. אתם חייבים לחיות בעולם שכולו שבת, כי רק בעולם של קדושה יש שבת.

אז דיברנו מצד הנפש, ומצד הזמן ומצד המקום – וכך האדם צריך להסתכל בחייו,שהשאיפה היא להיות קדוש ולא רק טהור, אם כי השאיפה היא להתחיל להגיע לזה.

'שלא תחשוב שתהיה קדוש בלי יגיעה' – עכשיו מספרת לי הפרשה את כל החוקים והמשפטים שאני צריך לעשות כדי להגיע להיות קדוש. כלומר, אתה חייב לקבל את אור החכמה, אבל צריך לעשות גם מקדימים, לעשות מצוות, ולהתקין את עצמך לקבל את אור החכמה. זה נקרא 'קדושים תהיו כי קדוש אני', ועכשיו תעשו כך וכך.

לכן יש לראות את החוקים שמראה לנו פה בפרשת השבוע את הסדר איך להיות מאושר, לא רק הסדר את המניעות שלנו, אלא הסדר איך היות מאושר בתכלית השלמות.

שבת שלום!

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

להשאיר תגובה

Or