ניוזלטר 246 – שבת בראשית הזדמנות חוזרת לעבודה

שלום ידידים יקרים

אחרי החגים כבר כאן!

שמחנו, חגגנו, קיימנו את המצוות, השתדלנו לכוון ולעשות את עבודת הנפש המסוגלת לחגים וכעת, אנחנו אחרי הכל.

בחגים אנו מקבלים על עצמנו עבודה למשך השנה, מקבלים החלטות טובות ומלאים בכוונות טובות לממשן.

לא תמיד עולה בידינו. לפעמים, במרוץ הזמן, אנחנו שוכחים.

אנו מזמינים אתכם לא לשכוח. לוח השנה היהודי מאפשר לנו הזדמנויות רבות לפעול ולהתקדם.

השבת קוראים בתורה את פרשת בראשית. שוב מתחילה קריאת התורה מתחילתה.

בהמשך תוכלו לקרוא על משמעותה של תחילת התורה מחדש הזו ומהי העשייה הפנימית שיכולה להתלוות אליה. קריאה מומלצת!

מהנעשה בבית מדרשנו

אנו ממשיכים עם שיעורי יום שלישי של הרב אדם סיני שליט"א.

בכל יום שלישי, בשעה 19.30, שיעור מפי הרב בפרשת השבוע על דרך פנימיות התורה. השיעורים מיועדים הן לנשים והן לגברים. יש אפשרות לשאול שאלות ותמיד יוצאים עם תובנות חדשות על החיים, על התורה ועלינו. כדאי מאד להגיע!

לפרטים, קרן 050-314-3355
אנו מאחלים לכולכם שנה מתוקה ופוריה ובשורות טובות לכל עם ישראל!

פוסט הרב - חורף בא

חורף בא

תפקיד התנועה החיצונית הנה לגרות את תנועת הנפש.
ישנן תנועות נפשיות שנפעלות מאליהן כתוצאה מטבעו הנשגב של האדם, שטמן בו הבורא יתברך.

תנועות אלו מספיקות רק לקיומו, במקום בו הוא נמצא.

כל אדם נועד לנשגב ביותר, ראויים כל אחד ואחת למצוא את האושר המלא, כפי מתנת ידו הרחבה ישתבח ויתעלה.

כאשר מייצר האדם את התנועות הראויות, הצדדים הרעננים מלאי חיות רוחנית תופסים את מקומם של הצדדים השוממים בנפשו.

כאשר יעלה ריחה של האדמה לאחר שמיי השמים יזדווגו עימה , יאזין האדם לרחשי לבו, אל ההתכנסות לתוך מאוויו העמוקים והנסתרים שלו עצמו.

אל יחשוש האדם מהקדרות החורפית, שאולי חווה נפשו עת השמים הוסתרו ע"י העבים, מבקשים הללו, יהודי יקר, שתעמיק בנפשך אל אותם מחוזות, שמהם דולים את פניני הנשמה.
הקדושה והטהרה הפנימית, אומץ הרצון ועוז המחשבה יכולים חיש לרומם את הנפש לערגה אלוקית, לתחושה נשגבה של הזיו האלוקי המתפשט בכל נימי הנפש.

או אז בא זמן ההקשבה הנדיבה, זו שבין המילים, זו שמעבר לדברים, זו היודעת להתבולל בעדן עולמים, וכל נחלי הצער ודאבות הלב מתחלפים חיש בשמחה עליונה ההולכת הלוך ואור.

חורף בריא עמוק ואוהב לכל עם ישראל.

על האדם לדעת שהתורה היא הוראת דרך לאדם להתחברות הכרתית ותודעתית עם תכליתו.

משפט השבוע: עמ' 5

ציטוט השבוע

כל אחד מתעניין במה שקרוב אליו. כאשר הרב"ש (רבי ברוך שלום הלוי אשלג, בנו בכורו של בעל הסולם) היה מלמד דברים עמוקים, הרבה אנשים היו נרדמים. שאלו את כבוד קודשו באחת מהפעמים, למה אנשים נרדמים בשמעם דברים כל כך חשובים? תשובתו: אם היו חושבים שמדברים אודותם, הם היו מאוד קשובים. כדוגמת אדם החושב ששניים מחבריו מדברים איזה סוד אודותיו ומאזין בקשב רב. לאחר מכן הוסיף: כך אדם צריך ללמוד זוהר. לדעת, שהכל מדובר אודותינו. גם כאשר מדברים מעולמות עליונים, ממלאכים ומספירות.

האנשים המזדהים עם הגוף הגשמי, עם המציאות החומרית, מחפשים כל העת בתורה את התופעות הגשמיות, את השכר הגשמי. רוצים הם לדעת את פעולת הגשמי. מתי תהיה מלחמה, כמה שנים יחיו, כמה ילדים יהיו להם, האם יהיו עשירים. רוצים הם לדעת כמה הנאה ונחת ישיגו מהתורה, איזו שלווה צפויה להם.

האמת היא, שנכון שהאדם יזהה את עצמו עם הצד הרוחני שלו, ולא עם הצד הגשמי שלו. הגשמיות היא לא האדם, היא אמצעי להגיע לאדם שבנו, אמצעי לעבוד דרכו כדי לתקן את האני האמיתי שלנו.

האני של האדם הוא הרצון הפנימי שלו. ישנם רצונות אמיתיים וישנם רצונות דמיוניים. האדם הנו הרצון האמיתי שלו ולא הרצונות הדמיוניים שלו. כאשר פוגעים במכוניתו, שלא יצא מהמכונית ויאמר "פגעת בי", כי האדם הוא לא המכונית. כך בעזרת ה', אם נרגיל את עצמנו אט אט להזדהות עם הצד הרוחני שלנו, נוכל אף אל התורה להתייחס לא כסיפורים גשמיים, לא כסיפורי היסטוריה, ולא כמגדת עתידות. על האדם לדעת שהתורה היא הוראת דרך לאדם להתחברות הכרתית ותודעתית עם תכליתו.

ציטוט השבוע: עמ' 4

60080779-5df3-4e6b-94d3-d7295fcd55da

שבת בראשית

מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א ב"בואי כלה"

שבת בראשית מפגישה אותנו שוב עם התורה הקדושה. אחרי שרקדנו עם התורה, אחרי שהיינו שמחים מאוד בתורה שמקשרת אותנו ומאחדת אותנו עם הבורא יתברך, אנחנו צריכים להתחיל באיזושהי התרגשות את התורה.

כשאדם מתחיל דבר חדש, זה מאוד חשוב מה אווירת הנפש שהוא נותן לעצמו לחוש. אדם צריך לתת לעצמו לחוש ששבת בראשית היא שבת מיוחדת – מתחילים את התורה שוב. ה'שוב' הזה חייב להיות משהו בשביל האדם שהוא מחודש, משהו שלא היה קודם.

כתוב במשנה (ברכות פרק ד' משנה ד'): "העושה תפילתו קבע – אין תפילתו תחנונים". הרבי מקוצק עוד מקצין ואומר: "המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול – רשע גמור טוב הימנו". כמו שאנחנו אומרים בתפילה, כך גם בתורה, אם הוא מתחיל את התורה השנה, ולומד אותה או קורא בה כמו שהוא למד או קרא לפני שנה, לימודו או קריאתו – תועבה.

אדם צריך לקרוא את התורה בכל פעם מחדש. מה זה מחדש? צריך לחדש משהו. לעתים אדם מרגיש כאילו הוא יודע הכול, למשל הוא בא וקורא: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". אם הוא חושב: אני כבר יודע מה זה אומר "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", אם הוא לא בא נקי והוא מרגיש שהוא כבר יודע הכול, אז הוא לא ילמד דבר חדש. אבל אם הידיעה שלו, שהייתה קודם, מולידה בו שאלות חדשות, אז הוא יכול ללמוד מחדש. הרב"ש היה אומר: תבוא ללמוד מחדש, תעזוב את מה שידעת עד היום, תלמד מחדש.

היכולת לבוא בהקשבה כזאת לתורה, ולדעת שהפוך בה והפוך בה – וכולה בה, נותנת לנו אפשרות להעמיק בתורה. ואכן, באמת כל פעם רואים שמוצאים דברים חדשים, שהם כל-כך יפים ומענגים את הנפש, שעצם הלימוד הוא דבר עצום וגדול לכל אדם.

זאת במיוחד בפרשת בראשית, שהיא כל-כך שורשית, שהזוהר מאריך בה מאוד. רשב"י לימד אותנו את י"ד הפיקודין דרך בראשית. לאחר מכן, מראה לנו בעל הסולם איך הזוהר מלמד אותנו את כל המהלך מאינסוף עד בראשית, ובכמה אותיות מלמד אותנו גם הרבה מאוד מתלמוד עשר הספירות: איך היה הצימצום? איך היה הקו? מתי נהיו דינים? מתי נהיו גוונים? מה התפקיד של הבוצינא דקרדינותא, שמשמשת כמסך דראש? מה התפקיד של המלכות המזדווגת, שמשמשת כמסך דגוף? מה זה מלכות המסיימת? כל זאת עוד לפני סיפור הבריאה בבראשית.

יש הרבה סודות גדולים מאוד בזוהר הקדוש. מי שלומד את הזוהר הקדוש בפרשת בראשית, לא יכול שלא להתפעל ולא להתרגש מהמציאות של בראשית.

לכן, אנחנו קוראים פה לכולם לעשות מאמץ גדול, להשקיע בלימוד של בראשית במאוד מאוד, כי מונח בפרשה הזו את כל התורה כולה. לכן, בהיותה שורשית כ"כ, צריכים קצת להרגיש את העניין המיוחד שיש בה. עניין זה מבוטא במנהג החסידי שהיו גונבים את החמין. למה היו גונבים את החמין? רש"י בתחילת הפרשה אומר ש"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". שום דבר לא של אף אחד. הכול של כולם, הכול של הקב"ה. לכן גונבים את החמין, אומרים כביכול: "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

את הרעיון הזה צריך לייחד ולהרגיש את הרעיון שהכול של ה'. אני – שום דבר לא שלי. הבורא ברא את הבריאה – והכול שלו. אם נוכל להרגיש כך בפרשה הזו, אז תהיה לזה משמעות גדולה מבחינה נפשית.

שבת שלום וחורף בריא!