הזוהר היומי – פרשת וַיְחִי יַעֲקֹב, עמ' ד'-ו'

מצרים הוא בחינת הגאווה של האדם, ולב הפועל בגאווה מביא לפירוד מה', לכן לגאוותן לא ניתנת נבואה שכן ממילא הוא רואה רק בתוך עצמו.

על-כן, לא ניתנה הנבואה אלא לנשברי לב, דהיינו לביטול האני. הנבואה באה מטעם שברון הלב, שאדם מוכן לוותר על ליבו, שאין לו ברירה אלא לשבור ליבו לבוא בביטול להקב"ה. לב האדם מזויף, רע מנעוריו ועליו לתקנו. אז מדוע יעקב מצווה על בניו לרדת מצרימה? שכן הירידה למצרים מביאה את האדם לראות את הרע, וכאשר רואה כמה מצרים וגאווה יש בליבו, אז נשבר, ושם יכול הוא להתחבר לבורא יתברך.
להצטרפות בווצאפ, שלחו מסרון ל-050-3322433