הבסיס לאהבה

הבסיס לאהבה

"סליחה יקירי שפגעתי בך, שהעמסתי עליך כל כך הרבה", אומר הפשוש לפיל. הפיל מחייך ועונה ברכות : "פשושי כיצד הנך יכול לפגוע בי? איני מרגיש כלל את משקלך. אני אוהב אותך ומוכן לשאתך על גבי בכל מקרה"
אבל, עונה הפשוש במבוכה: "כל שרציתי הוא לנצל אותך ואפילו תקעתי את ציפורני בעור הפיל שלך"…
כך נמשכת לה השיחה עוד מספר דקות. הפשוש מרגיש צורך לומר סליחה, מתחרט על מה שעשה, אבל הפיל כלל לא נפגע, ממי יבקש סליחה?
הבורא יתברך הוא מעל לכל פגיעה, ואנו הפשושים הקטנים, כלל לא מסוגלים לפגוע בבורא יתברך, אז ממי נבקש סליחה אם אין נפגע?
מה גם, שאם אין נפגע, אז גם לא פגענו, אז למה במשך חודש שלם אנו אומרים סליחה לבורא יתברך?
עתה שמתברר שלא פגענו בצד השני, למשל שאפילו לא ידע הבעל שאשתו פגעה בו או ההפך, על מה צריך להרגיש את הצורך לסליחה?

התשובה – על הברית. על הנאמנות שלנו לקשר.
בברית פגמנו ולא בבורא ועל כך צריך לבקש סליחה.

אנחנו לא עשינו את הצד שלנו לקשר. הפשוש שנעץ את ציפורניו בפיל התרחק מאהבתו לפיל. האדם שהביט על המגרעות של אשתו במקום על יתרונותיה, התרחק הוא ממנה, אף אם היא לא חשה בכך. אף אם היא עדין אוהבת אותו, הוא מרוחק, כי פגם בברית.

"מודה ועוזב ירוחם"

הסליחה והחזרה למסלול האהבה מבטאת ב' דברים :

מודה – חרטת האדם על אי שמירת הברית.
ועוזב – התחייבות חוזרת לאותה ברית. מעין קבלה מחדש של הברית בינינו לבין הבורא.

ברית נכרתת בין הנברא לבורא, בין בני זוג, כדי שבמצבים בהם חשים הם אחרת ממה שהתחייבו אליו, ימשיכו לפעול על פי אותה ברית.
ברית היא יותר מחוזה בין בני אדם. זוהי התחייבות למעלה מהדעת, למעלה מההרגשה, למעלה מזמן ומקום.

צריך כל יהודי לחוש בסליחות התחייבות טוטלית, בלתי משתמעת לשני פנים, לקשר עם הבורא. אם אינו חש כך, צריך הוא להחליט לחוש כך, ולהתחייב לעשות כל שביכולתו כדי לייצר סביבה ראויה, כדי להגיע להרגשה של התחייבות טוטלית לקשר עם הבורא.

ברית ונאמנות היא הצורה הראויה ביותר לבנות קשר אמיתי.

כך, מכינים אנו בחודש אלול את בניית האני שלנו, שיתחיל מא' בתשרי. את הקשר שלנו אל הבורא אנו מכינים ע"י התחדשות הברית.
אפשר וצריך להגיע לאהבת ה', לאהבה שלמה. ברחמיו וברוב חסדיו, לימד אותנו הבורא יתברך ע"י רבותינו את הדרך הראויה לייצר קשר זה.

עתה נזכור כולנו, שיצירת הנאמנות דרך ברית מחייבת, הנה הבסיס המחייב והראשוני ליצירת אהבה, והיא ההכנה אותה מבקשים אנו בנפשנו בחודש אלול בכלל, ובסליחות בפרט.

ראוי שכל בעל ואשה ילמדו בחודש זה לחדש את הברית והנאמנות מוך סליחה אמיתית מעומקא דליבא.

לומדים לאהוב.

סליחה- ברית – נאמנות – אהבה.

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו