ניוזלטר וירא 249 – להתחבר למקום הנפשי

196

הרב אדם סיני ב״בואי כלה״, ערב שבת פרשת וירא

פרשת וירא – הפגישה עם המקום הנפשי

להתקשר לאברהם אבינו

היכולת שלנו להתקשר לדמותו של אברהם אבינו, נותנת לאדם את נקודת התמיכה והמשענת מחוץ לעצמו. אדם לא יכול להתקדם, לא יכול לפעול את האדם שבו אם אין לו נקודת משענת מחוץ לעצמו.

כאשר אדם חי רק בתוך עצמו, הוא כלוא בתוך בית הכלא של עצמו, והוא לא יכול לעשות שום צעד מחוץ לעצמו. הוא לא יכול להיות בעל תנועה. הוא לא יכול להיות אדם.

היכולת להיות אדם, כפי שהוא נברא, מחייבת את הנברא לפעול את כח הבורא שנמצא בתוכו. אברהם אבינו מייצג את כח החסד, את כח הבורא שמחוץ לעצמו.

לבוא לקשר עם דבר נצחי

זו נקודה מאוד עוצמתית בנפש האדם. בנקודה זו יכול האדם לא להאשים, לא לבקש דבר, לא לרצות דבר מזולתו, לתת חופש מקסימלי לזולתו, בלי לדרוש ממנו; או מהעולם; או מהבורא שום דבר.

הפגישה עם המקום הנפשי הזה נותנת לאדם את היכולת הנדירה – ההקשבה לעצמו. היא נותנת לאדם את היכולת לפגוש במקומות נפשיים מאוד זכים, מאוד נעלים. במקומות האלו הוא רואה שבעצם הוא רחוק מכל הדברים הגסים, הוא ממילא לא רוצה אותם.

פתאום הוא הופך להיות אדם זך יותר, נקי יותר. כאשר הוא לא מאשים אף אחד, לא דורש שום דבר מאף אחד, ורק במקרה הרחוק ביותר אומר את מה שהוא רוצה, אבל לא תמיד הוא רוצה הרבה מהזולת, אז אין לו מה לומר אפילו לזולת. למרות כל זאת, הקשר שלו עם הזולת הוא של הודיה, של שבח, של עזרה, של הכנסת אורחים, של הרצון לגמול טוב לעולם ולקב"ה.

יכולת הנתינה הזו הופכת את האדם לאינסופי, היא הופכת אותו להיות מחוץ לעצמו, ומחוץ לעצמו זה אינסופי. הוא יוצא מהגבול העצמי של הפרטיות שלו. היכולת של האדם לבוא לקשר עם דבר נצחי, כמו הבורא יתברך, מחייבת את מידתו של אברהם אבינו, לכן הוא הראשון באבות.

לקנות שקט

כאשר אדם רוצה לצאת מצד הבריאה שבתוכו, הוא חייב שצד הבורא שבו יהיה חלק ממנו. זה מה שלמדנו בתהליך של התערבות של הבינה – צד הבורא, במלכות – צד הנברא.

כל פעולה שצריכה להימשך לצאת מחוץ לעצמה ולבוא לפעולה חדשה, עוברת דרך הנקודה של בחינת הבורא שנמצא בנברא, צריכה לעשות פעולה ולגרום לאדם לצאת מחוץ לעצמו, מחוץ לאותה מדרגה.

אם נקנה את הכח הזה של אברהם אבינו, נוכל להתחיל להיות עם, להתחיל להיות עם יהודי. בלי זה – אין יהדות, בלי אברהם אבינו – אין יהדות. זה לא יכול להיגמר שם, נגיע בעזרת ה' גם לפרשת תולדות, ונראה מה עוד היה חסר. אבל זו נקודה כל כך משמעותית, כל כך קריטית בנפש האדם. אם האדם קונה אותה, הוא מרגיש את עצמו במקום שונה לגמרי מכל מה שהוא חי לפני. הוא קונה יכולת של שקט פנימי גדול מאוד.

גם אני אוהב אותך

למשל בזוגיות, כשאשתך אומרת לך "אני כועסת עליך", מה תענה לה? כדי לפעול בנקודה הזו, יהיה נכון לענות לה "גם אני אוהב אותך".

אם מישהו בא ואומר לך "מאוד נעים לי לנצח אותך". מה אתה עונה לו? "מאוד נעים לי להיות מנוצח על ידך".

תחשבו על הרעיון הזה, יש בו כזאת עוצמה, האדם הופך להיות לא פגיע. אין לך מה לפגוע ברצון לקבל שבו. הוא הופך להיות ממש כמו הנצח. הוא לא פועל עם רצון לקבל בכלל. אתה לא יכול לקחת לו שום דבר. אתה גם לא יכול לדרוש ממנו בכח שום דבר. אם הוא לא רוצה, הוא פשוט לא שם. הוא כמו רואה ואינו נראה. הוא בלי רצון. זו היא מציאות פנטסטית.

חשוב לזכור, אי אפשר להישאר שם. לכאורה, אם היה אפשר להישאר שם, היינו כל היום מרחפים, שום דבר לא היה פוגע בנו.

היהדות מתחילה כאן

זו נקודת הבורא הנמצאת בנברא, זה אברהם אבינו. אוהלו פתוח לארבעה צדדים. כל צד שבא אליו, יכול לפעול איתו בהטבה שלמה. כמובן שלא מיד, קודם רוחץ את האבק מרגליהם – את יצר הרע מכל ההרגלים שלהם, אבל אחר כך סועד אותם.

הייתי מבקש שננסה לקנות השבת את הרעיון הזה, שננסה לראות איך אנחנו משיגים את מידת החסד הנפלאה הזאת. צריכים לתפוס אותה, זה לא רק עניין של לשבח ולומר לשני כמה הוא טוב. צריך להגיע  למשהו באמת נקי בתוכך, שלא דורש שום דבר מהשני, לא מגיע לך שום דבר, אתה בכלל לא מרגיש את המקום שהשני צריך לתת לך משהו.

היכולת הזו, של חוסר הדרישה, מביא גם חוסר ביקורת טוטאלית, אין ביקורת, אין האשמה, אין דרישה, אין כעסים.

המציאות הזו חייבת להיות מתורגלת, חייבת להיות נלמדת, היא לא דבר טבעי. בע"ה שבכח השבת הקדושה, נוכל קצת לטעום מהמטעמים האלה של אברהם אבינו בנפשנו, ונבוא לסגולת הדרך של היהדות שמתחילה באברהם אבינו.

שבת שלום ובשורות טובות לכם ולכל עם ישראל!

נשמח לשמוע ממכם

פייסבוק הסולםבקרו אותנו בפייסבוק

שלום ידידים יקרים,

הידעתם שבכל יום שלישי מתקיים בבית מדרשנו שיעור על פרשת השבוע בפנימיות השיעורים עומדים בפני עצמם. אין צורך בידע קודם בקבלה. יש צורך בסקרנות לעולם הרוח.

יש צורך באנשים שבאמת רוצים להבין את פנימיות העולם ולא רק את התבטאויות החיצוניות.

הצטרפו אלינו לשיעורים. לפרטים, קרן – 0503141111

 

השבת ציין עם ישראל את יום פטירתה של רחל אימנו.

הרב אדם סיני שליט"א פרסם פוסט לגבי מי היא בפנימיות. כיצד כדאי להתייחס לאשה ביהדות. ניתן לקוראו בהמשך.

התחלנו את חומש בראשית. החומש מתאר את תחילת התהוותנו כעם יהודי. את השורשים הפנימיים שלנו. בהמשך הניוזלטר מאמר על מיהו אברהם אבינו שבתוכנו. קריאה מועילה!

 

בקשה שלנו ממכם, ידידי הסולם:
ספר הרב "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם" כתוב ומוכן להוצאה לאור ברוך ה'.
הספר מאגד בתוכו מספר מאמרים על כל אחד מהחגים בלוח השנה העברי. הקורא יוכל למצוא בספר את הכוונה הפנימית שיש לעשות במצוות כל חג, את עבודת הנפש הייחודית לכל חג ואת הקשר של כל אחד מהחגים לכל מעגל השנה.

הוצאה לאור של ספר כרוכה בהוצאות כספיות רבות. מה גם שמדובר בספר של כמעט 1000 עמודים שיצא בשניים או שלושה כרכים.

אנו מזמינים אתכם להשתתף איתנו בזכות להוציא לאור ספר חשוב זה.
כל אחד מאיתנו יכול לתרום כדי שידע זה יונצח בספר נגיש לכל קורא.
כל תרומה תתקבל בברכה.
ניתן להקדיש עמוד או חלק ממנו לרפואה, לעילוי נשמת או להצלחת אדם החשוב לכם.
לפרטים פנו לקרן – 050-314-1111

אנו מודים לכל מי שכבר תרם! משמח להיות שותפים במפעל החשוב של הפצת פנימיות התורה בעולם!

אנו מאחלים לכולכם שבת מבורכת!

משפט השבוע:

התורה מסודרת לפי סדר מופתי של נפש האדם. אנו מתקדמים בפסיעות מדודות של נקודות עבודה בנפשנו.

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת וירא, עמ' 30

 

ציטוט השבוע:

"נפשנו מבקשת עבודה, זהו מזונה האמיתי בעולם הזה. ממזון זה היא גדלה, אף אם אין אנו רואים את העובדה שאנו גדלים. דומה הדבר לילד שאמו מבטיחה לו "אם תאכל אז תגדל". הוא מסיים את ארוחתו, הולך לתומו ומסתכל במראה, ובהפתעה פונה לאמו אמא, אמרת שאגדל! אכלתי הכל ולא גדלתי. אני נראה בדיוק אותו דבר כמו שהייתי לפני שאכלתי".

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת וירא, עמ' 30
פייסבוק רשמי של הרב

מי היא רחל אימנו?  – פוסט מאת הרב אדם סיני

מוגש לנשות ישראל היקרות

השבת ציינו את יום פטירת רחל אימנו.

לאה היא לא בלשון נקבה, היא השלילה החיובית בעם ישראל. בשונה מלילית הרשעה שהיא בחינת השלילה המבקשת לעמוד בפני עצמה.

תפקיד השלילה היא לבטא את החיוב, לסייע לו לצאת מהכוח אל הפועל. הבריאה היא צד השלילה, תפקידה לבטא את הבורא.

בריאה, שעומדת בפני עצמה ומנסה להתעלות על הבורא, הנה שלילה, שמנסה להתגבר על החיוב. זו לילית הרשעה, זו בקשת הגוף להתגבר על הנשמה, זה הרצון הנתון לעשיו הרשע שהוא בחינת הגוף. זו החיצוניות שמבקשת להתגבר על הפנימיות.

לאה אימנו הצדיקה מוסרת נפשה לרחל אימנו. מוכנה לוותר על עשיו, על השלילה ופונה לייראת הרוממות. מוותרת על הראיה "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה"

רחל היא בחינת האהבה, הביטוי לאהבה יכול לבוא רק אם מוותרים על בחינת לילית ויוצרים ממנה ענווה ויראת ה'. ויתור על האגו הוא הנצרך לקיומה של רחל אימנו.

כל אישה מישראל היא חלק מרחל אימנו, שליחה היא לאהבת ישראל. היא כלל ישראל, שהרי רק בכלל יכולה להיות נתונה האהבה ולא בפרט.

מבקש לומר תודה לכל בת ישראל שבטבעה היא רחל אימנו, ששומרת עלינו מכל פשעינו, שאתן אחראיות לאהבה בעולם, כפי שאומר הזהר הקדוש "לזאת יקרא אישה", רק בזכות האישה יכולה להיות לאיש אהבה. וכן לכל עם ישראל "ועל כל פשעים תכסה אהבה"

תפקיד עצום מונח עליכן, כל אשה שתתבונן ביום סגולי זה מעט על בחינת אהבת ישראל, אהבת היחד, אהבת הכלל מתוך יראה, מתוך ביטול הגאווה, אזי עוזרת היא לכל ישראל כולן.

אז תודה לכן נשים יקרות שבזכותן יכולים כולנו להיגאל.

join