אמונה – היסוד לאהבה

231

אמונה – היסוד לאהבה

אברהם אבינו, בו אנו עוסקים בפרשות השבוע, מתקן העולם באמונת ה'. והשיאני ליבי בימים אלו לעסוק באמונת ה' ביתר שאת.

עומדת השאלה בדבר קיום הבורא יתברך, והנה באה הטענה המפורסמת :

"לכל תוצאה יש סיבה"

ומכאן תדע שיש בורא לעולם, שהרי ודאי שלבריאה יש סיבה שהיא הבורא יתברך.

על כך שואלים : מה הסיבה המוקדמת לבורא? לכאורה הא בתוך המשוואה שלכל תוצאה יש סיבה?

שאלה זו נובעת מהשגיאה בהבנת הכלל : "לכל תוצאה יש סיבה".

שים לב יהודי יקר, לכל תוצאה (והדגש על תוצאה) ורק לה יש סיבה.

לסיבה אין סיבה – הבורא הוא סיבה ולו אין סיבה מוקדמת.

הרחבת הרעיון :
הסיבה היא הכלל והיא בחינת הכתר, או עתיקא קדישא. היא האמונה שאינה צריכה סיבה. כל הפרטים הנובעים מהכלל צריכים סיבה ומשתלשלים בדרך של קודם ונמשך.
כל מסגרת שלמה בנויה מאמונה ראשונית שהיא מהווה את היסוד הראשוני. (אפילו המדע בנוי כך- אקסיומה)

היכן הבלבול?
בתוך המערכת של הבריאה (שהיא נקראת תוצאה – מלשון יציאה לבר), ישנה מערכת של סיבות ותוצאות. גם הסיבות בתוך הבריאה הן תוצאות של סיבות מוקדמות להן. ע"כ אנו רואים שלכאורה יש לסיבה תוצאה. אבל זאת רק באופן יחסי.
הסיבות בתוך מסגרת הבריאה הן פרט בתוך הכלל של הבריאה. וכל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא. יוצא שכל הפרטים במסגרת הבריאה הם תוצאות, ורק באופן יחסי יכולות להיות סיבות.

לעומת זאת הבורא הוא הכלל של הסיבה. בו אין תוצאה, וע"כ לא אפשרי שתהיה לו סיבה מוקדמת.

עתה "הישענו על העץ ורחצו רגליכם "(אומר הזהר , הישענו על עץ החיים ותבדקו אם הוא מצל עליכם את אור האמונה)
ולוואי ונזכה כולנו להאמין בו יתברך בלב שלם ונפש חפצה.

מעתה נאמר לכל תוצאה יש סיבה, אולם לסיבה אין סיבה.