כ' בטבת – יארצייט המקובל רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל

451

 

רבי יעקב אבוחצירא, המכונה אביר יעקב, נולד בשנת ה'תקס"ו, בעיר תפילאלת שבמזרח מרוקו, לאביו רבי מסעוד אבוחצירא. בצעירותו למד אצל אביו. בתחילה למד עם אביו את כל התנ"ך עם טעמי המקרא, לאחר מכן למדו את כל המשנה תלמוד וכן הלאה. גם כשגדל רבי יעקב אבוחצירא, עדיין היה קובע בכל יום סדר במשנה, גמרא, שולחן ערוך ופוסקים. קצת לפני חצות הליל היה ישן שנת עראי ובחצות היה מתגבר כארי וקם להגיד תקון חצות. בתחילה היה אומר תיקון רחל בבכי ותחנונים מצטער בצער השכינה, לאחר מכן היה אומר תיקון לאה בשמחה עצומה בשיר ושבח. לאחר אמירת תיקון חצות, היה לומד עץ חיים, זהר הקדוש וזהר חדש, והשכם בבוקר היה רץ לבית הכנסת להתפלל בוותיקין. עוד בהיותו צעיר, הוסמך לרבנות ובני הקהילה חיבבוהו מאד ומינו אותו לרב ודרשן. כל השבוע, ממוצאי שבת עד ליל שבת, היה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה הק' יום ולילה. לביתו היה מגיע אך ורק בשבתות. הקפיד ביותר בנתינת צדקה, ובני ביתו היו ידועים בהכנסת אורחים. על אף עיסוקו בתורת הקבלה, התנגד ללימוד הקבלה ללא לימוד תורה, נ"ך, גמרא, הלכות ופוסקים. אט אט נודע שמו כצדיק פועל ישועות, כצדיק גוזר והקב"ה מקיים, עשרות רבות הגיעו אליו לקבל ברכה ולהיוושע. לאחר זמן מה, רצה ר׳ יעקב לעזוב את תפילאלת ולעלות לארץ ישראל, אך בני הקהילה שאהבוהו, לא הניחו בידו, בטענם כי לא יוכל להפקיר את הקהילה ללא רב ומורה דרך. שש פעמים ניסה לעלות לארץ ובכל פעם מנעוהו בני הקהילה. בפעם השישית, בשנת ה'תר"מ, הצליח ר׳ יעקב לשכנע את בני הקהילה, שבנו, רבי מסעוד, יכול לשמש כרב במקומו, לא שעה יותר לתחינותיהם ועזב את מרוקו. ר׳ יעקב נסע דרך אלג'יריה, משם נסע לתוניס, לוב ומצרים, ובט"ו טבת הגיע לאלכסנדריה. גם שם לא התמהמה ויצא מיד לדמנהור, שם הוצרך להתארח אצל משה סרוסי עקב חוליו. ר׳ יעקב לא הצליח לעלות ארצה, אך מסר את נפשו תוך כדי נסיון. בכ' טבת ה'תר"מ נפטר ונשמתו עלתה בסערה השמיימה ומנוחתו כבוד בדמנהור.
ילדיו: רבי מסעוד רבי אהרן רבי אברהם רבי יצחק מרת פריחה אשת תורג'מאן מרת אסתר אשת רבי מכלוף אדהאון
מספריו: מחשוף הלבן – על התורה על פי הקבלה מעגלי צדק – על התנ"ך אלף בינה – על התהילים בגדי השרד – הגדה של פסח על פי הקבלה גנזי מלך – על השבת שערי תשובה שערי ארוכה – מוסר דורש טוב – דרות שונות יגל יעקב – פיוטים לבונה זכה – על התלמוד פתוחי חותם – על התורה יורו משפטיך ליעקב – שו"ת שבת קודש, אבד בעת נסיעה בדרך לדפוס חיבור על עץ חיים, שאף הוא לא ראה אור, ונשרף מיד עם כתיבתו.