התגלות החשך שבנשמה

412

התגלות החשך שבנשמה

מתוך הפיזור של המאוויים, הרצונות, המחשבות והרצונות בכל רוחב החיים ועומקיו, מבקשת הנשמה את המיקוד והארגון אף במה שנראה מעבר לדברים עצמם.

כאשר הרוחניות היא הכול אין בה כלום. כאשר הכול אפשרי, אין בה כי אם כאוס עם סתירות ההורסות הכול, המכבות כל ניצוץ של אמת.

הרצון להיות טוב ולהצדיק כל מה שנודף ממנו ריח של חדוות הנסתר, של עמימות רגשית בלתי מובנת, של מה שנראה כטוב אף אם מבולבל הוא גורמת לחשכות נוראית שהנה כבר צפה ועולה.

כאשר נפשי חשה בחשכות זו עולה בי השאלה מהו חושך?

ישנם ב' צורות לראות את החושך :
א. העדר אור
ב. צל

חושך הוא מצב נפשי בו האדם חש ברגשות שליליים. רע לי, כואב לי. אני חש זרות. לא אוהבים אותי, אני לא חש שאני ממצא את עצמי, אשתי לא אוהבת אותי, בעלי לא מתייחס אליי, אין לי עתיד, אין לי עבר, אין לי חבר אמתי, לא מצליח לי כלום, יש לי בעיות פרנסה, בריאות וכו'….
ניתן להתייחס לחשכות זו בב' צורות לפי הגדרת החושך.

האור הסתלק – תפיסת הגוי שבי

אם האור הסתלק, אזי הפתרון הוא שהאור יחזור. במצב זה צריך האדם לדאוג שמבחוץ ייעשה משהו כדי שיחזור אליו האור. מצב זה גורם לאדם להאשים את מה שמחוצה לו, את בני האדם, המדינה, העם, הדת, הקב"ה וכו'…
ישנו שכלול של תפיסה זו. רוחניות מזויפת האומרת, תהייה פתוח לאור והוא יגיע אליך. רק תהיה פתוח דייך כדי לקבלו, כדי לחוש אותו. אתה הוא שמסלק אותו.

החושך הוא צל – תפיסת היהודי שבי

אני עצם קיים, חי נושם שהבורא ברא אותי כדי להשפיע לי את כל טובו. אני מסתיר את האור כי אני עצם. מה שאני רואה כחשכות הוא צל. הצל אינו העדר האור אלא הסתרתו.
כיהודי אני מאמין שהבורא אוהב אותי. הוא מאיר לי תמיד. במקום שאני חש חושך אני צריך לראות אמונה. אם החושך מייצר לי אמונה אזי לא אאשים את הבורא שאינו נותן לי. אם החושך- הלילה מייצר אמונה בבחינת "להגיד בבקר חסדך ואמונתיך בלילות",אז האתגר שלי הינו בניית כלי אמוני המקשר אותי עם הבורא באופן הנכון.

פסח
תסתובב יהודי יקר

במקום החשוך במצרים, שהוא מקום העולם הזה, ניתן לייצר אמונה. זאת רק בתנאי שהמחשבה המובילה בנפשינו לא תהיה: הבורא אינו מאיר", אלא "אנו צריכים להסתובב ולראות שהצל שאנו רואים הוא ההסתרה שלנו את האור".
הצל הוא מלשון צילא דמהמנותא- צל האמונה. יכולתנו להשיב פנינו אל ה' יתברך מוציאה אותנו מההסתכלות על החשכות כצורך למלאו באור, ומעצימה את האתגר הפנימי להשגת אמונה.

כאשר אתה חש חושך בקשר הזוגי, דהיינו שפגה האהבה, כיצד אתה מתייחס לחושך זה? אם כצל, אז הסתובב יהודי יקר, מהרצון לסיפוק אישי, אל הרצון לבנות את האמון עם אשתך.

כאשר אתה חש בחשכות בקשר עם הבורא יתברך, ראה נא את החשכות כצל ולא כהעדר אור. אזי תוכל לחפש את האמונה האמתית.

הסתכלות זו היא היציאה ממצרים היא המאפשרת לצאת מהחשכות. הרדיפה אחר האור, אחר התענוג היא הגויות שבאדם.

העולם הזה בהיותו מקום חשוך, הוא מקום לייצר אמונה. חידוש היהודי הוא ההסתכלות על האני כעצם ולא כהעדר אור. כל החשכות היא צל כדי להביא לקשר של אהבה. ההארה מגיעה ממילא לא צריך לרדוף אחריה.

שורש הרוחני לנאמר -הבריאה קיימת כיש מאין ולא כהעדר אור. הקו הוא המוביל ולא העיגול.

מעתה: החושך הוא צל המאתגר אותי להשיג אמונה.

פסח כשר ושמח
הרב אדם סיני