אביב האמונה

אביב האמונה

אביב הגיע ואתו בשורת פריחת האדם מתוך קרקע ליבו. ההתרעננות מהכינוס החורפי בתוך הנפש מפנה את מקומה ללבלובה של האמונה, הנובעת מראשון לחודשי השנה. מבקשת הנפש לארוג את מרחביה בנס הגלוי של היציאה מהעבדות לחומריות, מהנפשיות הארצית, מהסופיות הבלתי נסבלת של הקיום הזמני והמקומי. מבקשת היא להראות את יופי האמונה הססגונית בשלל צבעיה, שכולם נובעים ממקור אחד – מהאמונה בבורא עולם.

השחרור מהספקות המתמידות בתפיסת הטבע הכובל מאפשרות להיתמך באמונה אמתית, להיתמך בבורא עולם ולעזוב את האמונות התפלות ואת הספקות המייבשות כל קרקע נפשית פורייה.

 

מהי אמונה?

אמונה היא ודאי ראשוני שאי אפשר בלעדיו, שמתחיל את הכול, כולל את הכול ונמצא בכול. רבים בזבזו דפים רבים בניסיון לבאר מהי אמונה, ודברים חשובים ודאי נכתבו אודותיה. אך אם נרצה לצמצמה להגדרה קולעת, זוהי ההגדרה.
מה טומנת הגדרה זו בחובה? מציאות הבורא כוודאי היא האמונה שמייצג אברהם אבינו, היא שמתחילה את היהדות, היא היציאה מהעבודה הזרה. אמונה יכולה להיות לכאורה בכל דבר. כפי הידוע, ישנן אמונות תפלות. לא כל אמונה היא אמונה נכונה.

 

מהי אמונה תפלה?

אמונה בעיקרה היא מעל הידיעה. אמונה שאינה מסתמכת על הוודאי הראשוני, היא אמונה תפלה. זוהי בדיקתנו הראשונה את האמונה. אי אפשר לאדם שלא להאמין, שהרי כל התחלת מחשבה או תפיסה, מחויבת להניח אמונה כל שהיא – בחושים, בהיגיון, בפסל, באדם מסוים, באקסיומה כזו או אחרת וכו' – אך ללא אמונה אי אפשר כלל.

אמונה בעיקרה היא מעל ההיגיון, אך יכולה להיות גם מתחתיו. היגיון מניח בהכרח שיש אמונה, שהרי ההיגיון הוא הדרך להביא את הספק אל הוודאי. ההיגיון הוא הדרך, שהיעד שלה, או המוצא שלה, הוא הוודאי. אמונה שהיא חסרת היגיון בבסיסה, דהיינו שאינה נובעת מהוודאי האמיתי או אינה יוצאת ממנו, היא אמונה תפלה.

אמונת היהודי היא אמונה בוודאי ראשוני, שהוא הבורא יתברך. אי אפשר בלעדיו, היות ואי אפשר בלי ודאי. מעצם הגדרתו כסיבה ראשונית, אין מוקדם לו, וכתוצאה מכך הוא מתחיל הכול וכן כולל את הכול – שכן כל חלקי הבריאה הם פרטים הנובעים ממנו בהיותו כלל. על כן הוא גם כולל את הכול. הוא אף נמצא בכל ששום דבר לא יכול להתקיים בלעדיו.

lende-dag

כל אמונה שאינה עומדת בקריטריונים אלו היא כאמור אמונה תפלה, אלא אם כן היא מקושרת בדרך לוגית לאמונה זו הראשונית. דהיינו, כל אמונה שאינה נגזרת מהאמונה הראשונית כפי הגדרתה כאן – היא אמונה תפלה. אם לפשט זאת עוד יותר: כל אמונה שאינה מסתמכת באופן לוגי רציף על האמונה בבורא יתברך בהיותו הוודאי הראשוני – היא אמונה תפלה.

עתה ברור מדוע היציאה ממצרים, קו ימין ואברהם אבינו, שהנחיל לאנושות את האמונה בבורא עולם – הם עניין אחד. כמו כן ברור מדוע קניית האמונה היא המחויבת להיות התחלת הכול, וכן מדוע אברהם אבינו הוא האב הראשון.
מי שאינו מאמין אינו יהודי. אפשר גם לומר – כל יהודי הוא מאמין, גם אם עדיין לא גילה זאת. על כל אחד מאתנו להשריש ידיעה זו בתוכו. ההתייחסות מעבר לדברים הנראים לעין נותנת לאדם בינה יציבה. המקרים אינם משפיעים על אווירת נפשו של מי שיש לו בינה יציבה.

אחת מאבני הבניין של הבינה היציבה היא התייחסות לכך שבכל יהודי קיים צד אמונה הקושר אותו לבורא, ונקודה זו היא ההופכת אותנו לאחים. כולנו יצאנו ממצרים, קיבלנו יחד את התורה והיא חקוקה בנפשנו.

אנו אחים, נרצה בכך או לא. יש לנו ערבות הדדית ואהבה טבעית, ואף שאין הדבר נראה כן תמיד דרך כל המקרים, אין בכך לערער את בעל הבינה היציבה.
ובכן, יהודי יקר, נותר לך רק לבחור בבינה זו כצעד ראשון לקראת הטמעתה בנפשך.

אביב הגיע ועמו פריחת האמונה בכל ססגוניותה, אך יחד עם זאת ביציבותה הנצחית.

באמונת אמת
הרב אדם סיני

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו