החברים כותבים: אם את פנימיות הדברים מחפש אני, לשם מה לי חיצוניות?

פרשת בחקתי תשע"ו

[ויקרא פרק כ"ו פס' ג' – ה'] "אם בחקתי תלכו, ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם. ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע, ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם."

בפסוק הראשון בתחילת הפרשה מתארת לנו התורה את היחס בין העשייה האנושית אל השכר והעונש האלוקיים. והיות וברור לכל, שפנימיות האדם היא הגבירה והיא העיקר, עולה השאלה –
אם את פנימיות הדברים מחפש אני, לשם מה לי חיצוניות?
לעיתים קרובות חשים אנו בלבול גדול בחשיבות קיום המצוות, כאשר ברור לנו שללא הכוונה הראויה אין צד המעשה יכול להיות שלם. ואם איננו יכולים לכוון כראוי, לשם מה צריכים ומחויבים אנו לקיים את המצווה מצד המעשה שלה? האם יכולים אנו להסתפק בחיפוש פנימיותנו? האם ובמידה שאיננו מקיימים את צד המעשה, איננו בורחים בעצם מהפרקטיות של החיים?
על כך כותב הרב אדם סיני שליט"א בספרו –

"לא פעם אין האדם יכול לתת תשובה לעצמו. שכן, לעיתים חש, שהוא כל כולו אמיתי, והולך הוא, עם כל מה שמגולה אצלו כאמת. לעיתים חש ויודע האדם בנפשו, שבורח הוא. על כן חוזרת לאדם זה השאלה לקדמותה, האם אני בורח?"

מציע הרב שעל האדם לשאול עצמו – "האם מה שאתה חושב כאמת, אתה גם חי? עוד בדוק, האם מחשבותיך מעוגנות בתוך שיטה, או שמא מחשבות מפוזרות הן ורק מזדמנות?"
"לפעול מתוך שיטה זה אומר, שישנם יסודות בלתי משתנים. ישנם אמיתות מסגרת שנובעות מיסודות אלו. נוצרים חוקים ועקרונות על פיהם חיים. יש חוקת שפיטה מסודרת, היררכית."
"בשני מקרים אלו על האדם לשנות את הלכי התנהגותו ביחס למחשבות. אם יפעל האדם ולו את שתי הפעולות הנ"ל, אז ישתנו חייו לטובה. דהיינו:
א – לפעול את מה שאתה חושב כאמת.
ב – ליצור שיטה למחשבותיך."

המלה "אם" המופיעה בתחילת הפרשה, מרמזת על כך שיש צד של בחירה לאדם. אך האם ייתכן שקיום מטרת הבריאה, נתונה היא לבחירתו של האדם? כאן צריכים אנו להגדיר נכון מהי בחירה אמיתית, כפי שאומר הרב פעמים רבות – בחירה נכונה, היא לבחור במה שיקרה ממילא. המשמעות היא שאם האדם חייב להיות אוהב, עליו לבחור בכך. על כן נאמר "אם בחקתי תלכו".
עתה, בבואנו לבדוק כיצד עלינו להתייחס לצד המעשה הגשמי, כאשר ליבנו צריך להיות מכוון לפנימיות הדברים, בנפש, כי שם השינוי האמיתי, עומדים אנו בפני השאלה – היכן רוצה אני לראות את התוצאה? האם בתוך ובמסגרת הפעולה הגשמית, או בנפש? למשל, כאשר בעל קונה טבעת זהב לאשתו. האם חשוב לו שאשתו תשמח עם קבלת הטבעת ותחשיב יותר אותו כבעל וכך תתיחס אליו בצורה מכבדת יותר? או שמבקש הוא להרגיש בנפשו, אוהב יותר את אשתו?
האם אפשרי הדבר? האם יכול האדם לצאת מאהבת עצמו? עם איזה כוח יכול האדם לקיים את השינוי הנפשי הנצרך, אשר מצווה אותנו על כך תורתנו הקדושה?
ראשית, עלינו להאמין באמונה שלימה שאפשרי הדבר, כי הבורא בוודאי "לא התבלבל". ואע"פ שנתפס לנו בחוש שאין בכוחנו להשיג מדרגות רוחניות גבוהות אלו, עלינו להמשיך ולפעול את היגיעה הנדרשת דרך פעולות מעשיות גשמיות, ולכוון את ליבנו לתפילה לקב"ה, שיעזור לנו.
מבאר הרב קלונימוס שפירא זצוק"ל בספרו "מבוא שערים", על דורו של רשב"י ואילך, שרצון ה' שבשבילו יתגלו הדברים הסתומים, התגלות שלמה.

וכך כותב –
"ומעתה רואים אנו גם בחוש איך בכל קוץ וקוץ שבתורה ישנם תלי הלכות, כי זהו הענין שאמר רבי שמעון בן יוחאי [סוכה מה'] ראיתי בני עליה והם מועטים, כיון שעד זמנו רק בני עליה שיכלו לעלות היו מרואי פני השכינה והם מועטים, כי לא כל אחד יכול לעלות, לכן פעל לנחתא ולהמשיך גם למטה."
משמע שמזמנו של רשב"י, ניתנת לנו האפשרות להיות מאותם בני עליה ועלינו להאמין בכך ולפעול את מעשינו מתוך אמונה שזהו רצון ה'.

כותב בזוהר הקדוש בפרשת בחקתי, וב"הסולם" אות י"ט –
"כעין זה אמר ר' שמעון, ויעש דוד שם. וכי דוד עשה לו. ומשיב, אלא משום שדוד הלך בדרכי התורה ועשה מצות התורה, והנהיג המלכות כראוי, כביכול, עשה השם למעלה. ולא היה מלך בעולם שזכה לזה כדוד, שהיה קם בחצות לילה, והיה משבח להקב"ה עד שעלה השם הקדוש, שהוא מלכות, בכסאו, בעת שעלה אור היום. ע"כ, כביכול הוא עבד שם ממש. דהיינו שהעלה אותה לזווג עם ז"א. כש"א בצד האחר, ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל. ומשום זה ויעש דוד שם. וע"כ נאמר ועשיתם אותם. דהיינו אם אתם תשדלו לעשות אותם, ולתקן השם הקדוש כראוי, כל אלו הברכות שלמעלה תמצאנה אצלכם בתקון שלהם כראוי."
ודאי לנו שאיננו חולקים על דברי רשב"י –
אפשר להגיע לשלמות!

מסכם הרב אדם סיני שליט"א בספרו –
"על האדם לנהל את חייו מתוך מודעות לעובדה, שישותו מחולקת למעשה ולכוונה. על האדם לפעול כל העת כדי להשיג את הפוטנציאל, הטמון בו כאדם. כל הליכה נגד החוק של קבלת כל הטבת הבורא בכלי מתוקן, מעמידה את האדם במצב בלתי אפשרי, מנוגד לחוקים וממילא נגד "הכל צפוי".
בחר ברצון העליון. אין אמנם אפשרות אחרת, אך לא בגלל זה תבחר, אלא מתוך הסכמה פנימית לכך, שרק אהבה לבורא תנצח.
נקוה, נתפלל ונעשה בעזרת ה' את המוטל עלינו, בשמחה ובטוב לבב. יחד אפשר ביתר קלות להצליח. נעשה ונשמע."
אמן.

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו