פסח שני למה ומדוע?

306

פסח שני למה ומדוע?

פסח שני נועד לתת אפשרות, למי שאינו נמצא במצב נפשי בו יכול הוא לעשות את העבודה בדרך הישר. דרך הישר של עבודת האדם, היא לצאת מגלות העבודה הזרה בדרך של מידת החסד. מדה זו מבטאת את חודש ניסן.
אברהם אבינו יצא מהעבודה הזרה ע"י אמונה שלמה בבורא יתברך. אמונת האדם מאפשרת לו להיות קרוב אל ה', ומתוך כך לעשות את העבודה. עבודה זו נעשית מתוך אהבה, השתלבות, השתתפות, התמזגות עם האידיאה וכד'.

אפשרות נוספת

כאשר אין האדם נמצא במצב נפשי זה, שהוא בעל אמונה גדול, ניתנת לו האפשרות לעבוד במידת הגבורה. במידה זו צריך להפעיל כוח חזק של התגברות, שהוא כוח של קו שמאל. התגברות זו גורמת לאדם לחוסר נועם בדרכו, ומכניסה את האדם להתלבטות בדרך העבודה, שהרי בנפשו מונחת המחשבה ש"דרכיה דרכי נועם".
חשיבותו הגדולה של הפסח נובעת מכך שעבודת הפסח הינה יציאה מעבודה זרה. בלא יציאה זו, לא ניתן להתחיל להיות יהודי. כפי שאברהם אבינו הינו אב האמונה, כך, בהיותו מייצג את חג הפסח, מהווה עבודת הפסח את שורש היהדות.
אנו מאמינים בני מאמינים. זוהי הסיבה שאי אפשר לוותר על פסח, ועל כן ניתנה אפשרות נוספת לעבודת הפסח, בשונה מכל המועדים האחרים.

להרגיש רחוק

האפשרות של האדם להרגיש רחוק, היא התקדמות גדולה בעבודת ה'. לא כל אדם מספיק נאור, או מספיק רוצה את האמת, כדי לראות שהוא רחוק. גאוותו של האדם, המבקשת לתלות את אי הצלחתו בגורמים חיצוניים, מסמאת את עיניו של האדם. נקודת האמת של האדם דוחפת אותו לבוא להיטמא, דהיינו לבוא לראות את היותו עובד עבודה זרה.
מספרת לנו הגמרא, שבמצב זה מסייעים לאדם ו"פותחין לו", דהיינו שנותנים לו אפשרות לראות את ריחוקו.
כאשר האדם נמצא במצב נפשי של ריחוק, הרגשותיו מנוגדות לאמת. כדי לסגל לעצמו את הרגשת האמת, מחויב הוא ראשית להתגבר על הרע הקיים בו.
חודש אייר, שהוא קו שמאל, מאפשר את הולדת ההתגברות. מזלו של החודש, שהוא פר, עולה בגימטרייה מנצפ"ך, שהן האותיות הסופיות המסמנות את כוח הגבורה, שע"י שימוש מושכל בה ניתן לעשות מסגרות לעבודת ה'. מסגרות אלו שומרות מפני החיצוניים, המבקשים להפריע לנו בעבודתנו.

פסח של העולם הזה

מציאותנו בעולם הזה דומה יותר לפסח שני מאשר לפסח ראשון. היותנו מקפידים יותר על פסח ראשון, היא מפאת העובדה שאת המועדים אנו מקבלים בצורה של "ממעלה למטה", בדרך השלמות אותה מבקשים אנו להביא אל נפשנו. היות ודרך פסח ראשון הינה שלמה יותר, ע"כ לשם מבקשים אנו להפנות את נפשנו. אך תורתנו הקדושה אינה זונחת אף את הרחוקים והטמאים, ועל כן נתנה לנו גם אפשרות זו.

הבורא חס על כבודו

ראוי לכל יהודי, להיות נוהג בנפשו פסח שני כלפי חבריו. אף אם התרחקו הם או טימאו את הקשר אתו, יאפשר להם התקרבות, אף אם רואה שלכאורה אינם עושים זאת בדרך הישר. הבורא יתברך חס על כבודו בנותנו אפשרות זו, וכי אנחנו, שממילא כבודנו אינו שלנו, יכולים להעז פנינו ולמנוע רצון לקירבה של חברינו? וכן, במבט מצד היותנו אנו חשים רחוקים מאחרים, האם ניקח על עצמנו את עבודת ההתגברות על המקום בו אנו מצויים כדי להתקרב לחברינו, או שמא נתבצר באמירות נבובות כגון, "כזה אני, ואין מה לעשות"?

בטוחני שכל יהודי באשר הוא, יכול לחוש את הנצרכות הרבה והעוצמה האדירה שיש בפסח שני. אם נכוון בסעודת פסח שני הנהוגה אצל החסידים, לכך שאנו ניכנס לעבודת ה' בכל מקרה, וכן לא נוותר על האפשרות שכל יהודי באשר הוא, אף אם נראה הוא כרחוק, יכול להיכנס לעבודת ה', אזי נהיה יהודים אמתיים יותר.

בברכת פסח שני
הרב אדם סיני