מחורבן המקדש לאהבה

179

? מחורבן המקדש לאהבה 
לאחר שחווינו את עוצמת הצער בתשעה באב, רצוי שנפנה את נפשנו לבניית האהבה.

סמיכות תשעה באב ליום האהבה בט"ו באב אינו מקרי. חודש אב מחולק חציו צער בסוד: "עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם"(איכה ט"ז) וחלקו השני: "תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם" (שה"ש ג' י').
האם ישנה אהבה הבאה מצער ?
אישה היא לבו של האדם. יכולה היא להיות צד שמאל של ליבו ויכולה להיות צד ימינו.
צד הימין של הלב הוא הצד ההרואי, הנאמן, שיודע טבעו של קשר אמיתי. ימין מלשון אמונה.
בעוד שהצד השמאלי של הלב הוא צד הגוף (ראה תניא פרק ט'). גוף מלשון נגף – מוות.

מהו לבך יהודי יקר, מיהי אשתך עבורך ?
האם הרצון הגופני, או מציאות הנאמנות, שהיא האמצעי לאהבה? שאלה זו נראית אולי סתמית משהו, אך היא נכוחה בנפש האדם באופן הראוי לבניית האהבה. אין להתעלם ממנה אלא יש לחקור אותה ביתר שאת ובישרות לבב.

.
?איך אומרים הסוסים ?
העיקר שאתה נהנה מזה.
הסתכל סביבך יהודי יקר, האם אתה מצטער על חורבן בית המקדש? האם אתה מצטער על חורבן האהבה? האם היחד חשוב לך או "העיקר שאתה נהנה מזה".
צד השמאל של הלב, מכוון את האדם למחשבה בהמית, למחשבה של – "מה יצא לי מזה". וה-לי הוא המשמעותי ביותר עבורו. הרצון לסיפוק האישי הוא חורבן האהבה.

חורבן האהבה נובע מהרעיון הסוסי – הבהמי של "העיקר שאני נהנה מזה". אם נדע להצטער מרעיון זה שמוביל בצורה אוטומטית את נפשנו, אם נסכים שזה חורבן האהבה, חורבן המקדש הפנימי שבנו, אזי נוכל לסור מהרע הזה. וה"סור מרע" יאפשר את עשיית הטוב – בניית האהבה.

.
? אהבה עצמית
אהבת האדם רק את עצמו פוגעת בו ובכל הסובב אותו. אדם אנוכי – מצרי באהבתו הצרה, לא מסוגל לאהוב אחרים. נשאר ערירי וגלמוד.
בתחילה אינו רואה שאהבה מעין זו פוגעת בו, אולם עם התקדמות הזמן והחוויה המוכרחת שהמציאות מפגישה אות האדם עם עצמו, מתגלה לו שאנוכיותו פגעה בו, השאירה אותו ללא אהבה, ללא יכולת לאהוב.

כמה עצוב אותו היום בו האדם צריך לבוא חשבון עם עצמו הפנימי ולגלות שלא אוהבים אותו, ואף הוא אינו יכול לאהוב. נחרב מקדשו הפנימי, ואפילו את השריד היחיד שנשאר שהיא השכינה המצויה בכותל המערבי מאחוריו, אינו יכול לכבד. מרגיש הוא בוז פנימי למה שיקר ביותר בחיים – לאהבה. מבקש הוא תאווה עצמית והיא מרוקנת אותו לחלוטין.

.
ההכנה לאהבה
הצער הוא הכלי לאהבה. היכולת להצטער מהשלילה הופכת אמצעי לאהבה.
נותרו לנו ארבע ימים לט"ו באב, מה עושים כדי לבנות את האהבה?
מפתחים את צד הימין של הלב. מגבירים את האמון בין בני האדם. משפיעים מעצמנו. פתוחים למוחין עליונים, לאהבה שמעל הגשמיות הסוחפת, מחפשים בנפשנו את הצד המתחבר, המתמזג, המשפיע, רחב הלב.
ל"ב נתיבות האהבה הם שצריכים לבנות את הלב. משתמשים רק בקו ימין עד ט"ו באב. ואז משלבים את התאווה האישית כפועלת למען היחד. כך האהבה תהיה בכל לבבך, בשני ייצרך. רק שהצד השמאלי של הלב יהיה נתון לימני. שעשיו יעבוד את יעקב. שבית המן יינתן למרדכי. שמשה רבינו יביס את פרעה. שהאהבה תגבר על התאווה ותשתמש בה לייחד, לקשר ,לאהבה.

מהו ט"ו באב עצמו ?
בעזרת ה' בפוסט הבא.
בברכת אהבת אמת
הרב אדם סיני