הכשל שבאהבה

156

הכשל שבאהבה 
אחד הכשלים העיקריים בכל נושא האהבה הוא הציפייה השגויה מקשר האהבה.
הציפייה היא באופן הטבעי שהצד האחר יספק את רצונותיי. לא פעם בתחילת הקשר, רואה צד אחד את האחר כמגשים את רוב בעיותיו, גם אם אינו מפרט זאת לעצמו, כך חש הוא את האהבה.

לאחר מספר שנים, חודשים, שבועות או ימים, נוצרת אכזבה קשה היות והסיפוק מהצד האחר אינו מגיע.
האדם חווה שהציפייה שלו למילוי סיפוקיו אינה באה לידי מימוש. בהיות האדם מתוסכל, כועס הוא על הצד האחר ומאשים אותו גם
על דברים שלא אמור הצד האחר לתת לו. במצב זה נוצר נתק, ואז מנסה האדם גם לקחת בכוח את הדברים שנדמה היה לו בציפיותיו השגויות, שצריך הוא לקבל.
זאת עושה בשליטה ובהאשמה מתמדת.

מצב זה מביא להתנתקות ורצון לחיות את חייו בנפרדות מהצד האחר, אולם ברוב המקרים, אינו מעז לייצר את הפירוד בפועל ועל כן יוצר מערכת של התנהלות המנתקת אותו מהצד האחר.

זוגיות אלוקית 
אני תקווה, שמשל זה לעניין הזוגיות הגשמית מובן לקשר עם הבורא יתברך.
לאני של האדם – לרצון לקבל שלו ישנה ציפייה טבעית, שהבורא יתברך יספק את כל רצונותיו, הן אלו הראויים והן אלו שאף הוא יודע שאינם ראויים. הן את הרצונות הגשמיים הנמוכים ביותר, והן את הרצונות הנפשיים.

ביודעין או שלא ביודעין, כאשר אין האדם מקבל את סיפוקיו מהחיים, מתחיל הוא לחוש כמאשים את הבורא וכתהליך כמעט הכרחי, גם מרוחק מהבורא.
באופן טבעי, גם הבורא מתרחק מאדם זה, כפי שאומר קדושנו ה"בעל שם טוב", שהדרך לבדוק עד כמה רוצה הבורא להשתעשע אתך היא כפי שאתה רוצה להשתעשע עמו, כפי השתקפות פניך במראה, ממש אחד לאחד.

תאום הציפיות של הנברא 
בחודש אלול אנו מסדרים את הציפייה שלנו מהקשר עם הבורא.
אסור שהציפייה תהיה למילוי סיפוקנו האישי. הציפייה צריכה להיות לקשר עם הבורא. הקשר אינו יכול להיות על בסיס של התחייבות להנאה. ההנאה יכולה לבוא כלוואי, אך לא כמטרה.
לצורך כך, צריכה להיות התחייבות של האדם, שהוא מוותר על רצונו לסיפוק.

ציפייה זו מבוטאת בבחינת "אני לדודי".
אם לא יקבל את סיפוקו, לא יצטרך להתאכזב ולא יצטרך להאשים את הבורא, אלא יראה בחוסר הסיפוק שחש כמקום לעבודה שתכליתה היא יצירת קשר עם הבורא.
קשר אינו חייב להיות רק על ידי נתינה של אחד לאחר באופן החיובי, ישנה נתינה גם באופן שנראה כשלילי.

בנקל ניתן לראות כיצד רופא שמנתח וחותך את בטנו של המנותח זוכה לתודה ולתשלום עבור פעולתו, אף אם פעולתו מכאיבה מאד ואינה גורמת לסיפוק של הרצון לקבל המיידי.

משל זה אינו מראה את הקשר הנכון של זוגיות, אלא בא להבהיר, שנתינה אפשרית גם בדרך של שלילה.
ההבנה של הציפייה החדשה מהקשר שלנו עם הבורא מחייבת אותנו לחשוב באופן חדש.

כיצד אני בוחן אם פעולה היא נכונה או לא?………………………………

מתוך ספרי שראה אור ממש החודש
"מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
לרכישת הספר:
050-314-1111 | 050-314-3417
אתר הזמנות: http://kab.store