מסע הרוח החופשית

מסע הרוח החופשית

• הטעות

העצלות הרוחנית מדירה את האדם מחדוות היצירה הרוחנית בנפשו.
הנפש המבקשת להתעלות אל מרום ההשראה הרוחנית, צריכה שלא להתחשב עם ההשפעות החיצוניות הנספחות אליה ממאוויי הגוף.
התפיסה, כאילו הרוח באה לשרת גשמיות טובה יותר, אינה נכונה בעיקרה. החיפוש אחר שיפור הטבע, החיצוניות, הכישרון הפרטי, ע"י הרוחניות, מבלבל את האדם. תפיסה זו משימה את הרוחניות כשפחת הגשמיות ועליה נאמר "שפחה כי תירש גבירתה…". אין רע בטבע משוכלל, אך רק כאמצעי לרוחניות משופרת ולא להיפך ח"ו.

• הנאמנות הנפשית

היצירה הרוחנית מתחשבת אך ורק בחוקי הרוח. מתעלמת היא מחוקי הגשם. הדמיון הרוחני האמיתי נוסק אל מעבר הזמן והמקום, אל מחוזות השקט והשלווה הנוסחים ביטחון פנימי בעצם קיום ושכלול הנשמה.
ככל שתתגבר אמונת האדם ברוחניותו הכנה, האמיתית, החופשית מהעולם הזה, כך תתעלה למרומי האמת הנשגבה, ותוכל להתחבר למקור מחצבתה כראוי לה.
הנאמנות הנפשית בשונה מההתפרצות הרגשית היא שמחברת את האדם לרעיונות הנשמה. נאמנות זו, על אף היותה מחייבת את האדם לפעולה מעבר לטבעו הגשמי, משחררת אותו מכבלי הצרות הבלתי נסבלת של הקיום המצרי.
הרדיפה המתמדת סביב העולם הזה, אינה מאפשרת "לרכוש", את החשוב מכל לאדם – את חופש הרוח. ועוד מתווספים השקר והרשעה הכובלים את היצירה לתפיסה הצרה של העבודה הזרה.
• המדדים לרוחניות אמיתית

ב' מדדים לרוח האמיתית הם :
הראשון שבהם – על היצירה להיות מעבר לזמן ומקום.
השני שבהם – שידע האדם שהכל בתוכו פנימה, כעולם קטן שהכל בו.

יכולת זו, לראות את התורה כולה בגוף אחד ומעבר לזמן ומקום, היא המאפשרת לראות את צורת הרוחניות הראויה ולהתחבר ליצירת הבורא יתברך בעולמנו.
ללא תפיסה זו תמהה אני כיצד ניתן לבנות את הצורה המשותפת עם הבורא יתברך בבחינת "השוואת צורה". האם הרוח הכלואה בתפיסות הגשמיות היא זו שתתחבר?
מבקשת הרוח להשתחרר מכבליה.
אברהם אבינו שבר את הפסלים – את התפיסה הגשמית.
בואו נתחבר אתו למסע הרוח החופשית, של הנאמנות הנפשית.

בברכת נאמנות נפשית
הרב אדם סיני

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו