נערך מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א
אומר הבורא: " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
האם יתכן שהבורא יהיה במקום מוגבל על הר הבית, והרי נאמר שהבורא נמצא בכל מקום? ועוד, האם ייתכן שהבורא צריך בית מיוחד, עם תפאורה ותאורה מיוחדת? הרי רעיון כזה קרוב ח"ו לעבודת אלילים, וזה נראה לכאורה מאוד נמוך ורדוד, ולא עוד אלא שיש בבית המקדש כלים מיוחדים, כמו המזבחות, לחם הפנים, המנורה וכו'. הדבר נראה מוזר ודורש הסבר למבט הרוחני של עם ישראל שיצא עוד מאביו הראשון אברהם נגד עבודת אלילים.
אלא שעלינו להבין שזהו דבר פלאי שישנו כוח למקום הגשמי לעורר אצלנו דברים רוחניים בנפשנו פנימה. זהו דבר פלאי שניתן מלמעלה, שנעשה על ידי גירוי החיצוני את הנקודה הפנימית. הגירוי הינו פעולה אסוציאטיבית, דהיינו אני פועל כאן והדבר משפיע על הרוחניות שלי.
בעומק הדבר יש להבין כי הגשמיות כלל לא קיימת, העולם הזה הוא עולם חולף, ובית המקדש הוא רוחני לחלוטין, כמו גם כל העולם כולו שהינו רוחני. לנו ישנה תודעה גשמית, שאנו משתמשים בה כדי שנוכל לתקן את התודעה הרוחנית.
הגשמיות היא מקום האימון להכשיר את התודעה הרוחנית שלנו. לב זה לא בשר גשמי, כי הרי אין ללב גבול וודאי שלא מדובר על הלב הגשמי.
הבורא מתראה בצורת ההרגש של האמת שבאדם. לבנות את בית המקדש פירושו לבנות את ההרגש של האמת. הגשמיות היא לא הנקודה, וכל הכיסוף שלנו לבית המקדש צריך להיות לאותו רצון של רגש עמוק לאהבת האמת, לאהבת הזולת, ואז הוא יוכל לייצג את הרעיון הפנימי הזה בתוכנו. למי שנדמה שבניית בית המקדש מייצגת אמונה חיצונית גשמית, עליו לחזור להבנת המדרש של שבירת הפסלים ע"י אברהם אבינו…
*הערה: אין בדברים אלו באים לסתור את הצורך לבנות את בית המקדש כנראה לעינינו בגשמיות ממש, שוודאי זה אמצעי חשוב היסטורי ומיוחד לעם ישראל. אך צריך לזכור שהתפיסה שלנו הגשמית היא רק מקום האימון ואין לעשות ממנה אלילות ולתפוס את התורה רק כסיפורים, כפי שאומר רשב"י בפרשת בעלותך באריכות. שמי שחושב שהתורה היא ספר היסטוריה טוב לו שלא נברא.
א. זהר פרשת בהעלותך אות י”ד (תרגום מארמית): כמו זה שכתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט.
ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לספור פשוט. (שואל) מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה ,שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא, (ומשיב) אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואשרי הם ישראל שנתנה להם תורה עליונה תורת אמת ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כך אין התורה העליונה תורת אמת, אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא.
ב. זהר פרשת בהעלותך אות נ”ח (תרגום מארמית): “רבי שמעון אמר אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות , ודברי הדיוט.
כי אם כן גם בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט ועוד יותר יפים מהם…”
ג. זהר פרשת בהעלותך אות ס’ (תרגום מארמית): “וע”כ ספור הזה שבתורה היא לבושה של התורה מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה שמתחת לבושה של התורה.”
ד. זהר פרשת בהעלותך את ס”ד (תרגום מארמית): “אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע”כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש. וע”כ כל אלו הדברים וכל אלו הספורים הם לבוש.”
