חנוכה – אפשר לנשום את היהדות יותר עמוק

מתוך הספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
ניתן לקבל את הספר לביתכם : 050-314-3317 אגדה

מהי אמונה?
מצוות האמונה היא למעלה מהדעת. היווני שבאדם לא יכול להסכים לפעולה זו. תרבות הגוף מוכנה לקבל רק מה שבתוך הדעת או בהרגשה הטובה. אמירת היווני שבאדם הנה: ״אני עושה את הדבר רק אם אני מבין שהוא נכון, או רק אם אני נהנה ממנו״.
העם היהודי עמד ועומד כל העת בניסיון של חינוך האומה: האם רוצים אנו להיות ככל הגויים, שמקדשים את תרבות הגוף, את התרבות של המדע שבתוך הדעת, או שמא מבקשים אנו לחנך את העם לאמונה?!
האמונה אינה מולדת. היהודי שבאדם אינו מולַד כדבר הפועל מעצמו. היהודי שבאדם נולד כפוטנציאל, שעל כל אחד כפרט ועל כל העם ככלל, מוטל להוציאו מהכוח אל הפועל.
האמונה היא ודאי ראשוני שאי אפשר בלעדיו, שמתחיל את הכל, כולל את הכל ונמצא בכל. את המופשטות הזו חייב האדם היהודי לפרוט לערכים ולהשתית אותם בתוך נפשו.

 מה מוכיח את ההוכחה?
היווני מבקש שכל ידיעותיו תהיינה נשואות על בחינת הוכחה. אך מה מוכיח את ההוכחה? ההוכחה הנה הבאת הספק אל הוודאי. האמונה היא הוודאי. ע"כ תהליך ההוכחה מחייב אמונה שתהיה ראשונית, שאינה צריכה שום הוכחה. היווני מסתמך על וודאים, שכל העת משתנים ע"י המדע.
אמונתו של היהודי היא קבועה. מאמין הוא בבורא עולם, שהוא השלמות הבלתי מעורערת, בהיותו הסיבה הראשונית, שאין קודמת לה. הוא הנקרא ודאי ראשוני. כל תחילת מחשבה חייבת לנבוע מוודאי זה. ע"כ ודאי זה מתחיל את הכל וכן כולל את הכל, היות ששום פרט לא יכול לצאת מהכלל שהבורא הוא טוב ומטיב. כך שאם אדם חש שהעולם מתנהל שלא כשורה, חייב הוא להאמין שהוא שוגה בתפיסתו.
כן כל תפיסת האדם צריכה להיות מדודה בסרגל אמוני זה ובעזרת כל סרגלי המשנה, שהם הערכים הנובעים מהאמונה הראשונית. החשוב שבהם, שהאדם חייב להיות בקשר של אהבה לבורא ולא קשר של ניצול, ועל כך נרחיב בע"ה במאמרי פורים.
יוצא, שהוודאי הראשוני, כפי שכתבנו לעיל, הוא המגדיר את האמונה כ״ודאי ראשוני שאי אפשר בלעדיו, שמתחיל את הכל, כולל את הכל ונמצא בכל״.
את ההוכחה אי אפשר להוכיח ולכן אין היא יכולה להיות מקור ראשוני להבנת אמת כלשהי.
הבקשה להוכחה היא למעשה אמירה שישנו ודאי. בעצם בקשת ההוכחה מניח האדם שתהליך ההוכחה, שהוא הבאת הספק לוודאי, קיים. אם תהליך זה קיים, אזי גם מרכיביו קיימים והחשוב שבהם הוא הוודאי. ע״כ מעצם בקשת ההוכחה מניחים שיש ודאי.
יתרה מכך, כאשר מבקש אדם להוכיח שיש אלהים, מניח הוא שיש ודאי ראשוני, אשר כפי שהגדרנו אותו הוא עצם קיום הבורא. ע״כ עצם בקשת ההוכחה של היווני לוודאי ראשוני, סותרת היא את עצמה, היות ומבקשת להוכיח את ההנחה עליה נשואה בקשת ההוכחה.

הרב אדם סיני
מתוך הספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
ניתן לקבל את הספר לביתכם : 050-314-3317 אגדה

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו