חנה ושבעת בניה

?"חנה ושבעת בניה"?
מתוך הספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם" – אפשר לנשום אחרת את מועדי ישראל.

?פנימיות הסיפור?
סיפור מופלא זה, על אף הטרגדיה שבו, מבטא באופן בהיר את האמונה היהודית ומגִישָהּ כסיפור שיש ללמוד ממנו רבות על עיקרי האמונה.
חנוכה ופורים הם כנגד אמונה ואהבה בהתאמה. בסיפור זה יש לראות את ההדגשים למצוות האמונה וביטויה, המובא בו באופן שלם לפרטיו.
האם היא בחינת בינה. שבעת הבנים בסיפור הם ז׳ הספירות חג״ת נהי״מ, היוצרות את מרחב תפיסת האמונה היהודית, כאשר כל אחד מהפסוקים מבטא את האמונה היהודית על פי התפתחותה בסדר הספירות, ונבארן אחת לאחת.

כל שבעת הבנים הם בחינות המצויות באדם אחד ומבטאות את אמונתו השלמה של היהודי בבורא יתברך. ידיעת גווני האמונה מאפשרים את תפיסת הכלל האמוני לפרטיו ובכך מבטאים את שלמות ההשגה באמונה היהודית.

היות וכל הבנים מבטאים בחינות שונות של אי הסכמה לעבודה זרה, ע״כ ראוי היה לקיים את בחינת ״ייהרג ואל יעבור״. אולם כיצד עלינו להבין את העובדה שהאם משליכה עצמה מהגג?

?האם – בינה?
חנ"ה עולה בגימטרייה ס״ג. ס"ג הוא פרצוף בינה של עולם אדם קדמון, המבטא את מידת ההשפעה. ס״ג עולה בגימטרייה נבי״א, שזוהי מדרגת חנוכה.

רואים אנו שאין אב בסיפור, היות והמצווה המדוברת היא עבודת הנקבה ממטה למעלה, בבחינת יצירת האמונה. אגב כך נזכיר, שעבודת האב מתבטאת בבחינת החכמה, שהיא יצירת האהבה. זו תתבטא בפורים, דרך מרדכי.

?הבן הבכור – חסד?
אמר המלך לבן הבכור: "אם חפץ בחיים אתה, השתחווה לפסל שלפניך". "לעולם לא אעשה זאת״, ענה הבן. ״שכן כתוב בתורה״: ׳אָנֹכִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ׳״ (שמות כ׳, ב').
תשובת הבן הבכור מבטאת את מידת החסד, בה אמונת ה׳ היא בהתמסרות מלאה, כפי מידתו של אברהם אבינו, אליו נתייחס בהמשך.
״אנוכי ה׳ אלוהיך״ מבטא את הרעיון שה״אני״ של האדם מכוון לה׳. האני של האדם הוא רצונו. כאשר מקבל אדם שרצונו האמיתי הוא לעשות את רצון ה׳ באופן מלא ומקבל הוא על עצמו את ה׳ ככלל וכיסוד ראשוני, מבטל הוא את פרטיות רצונו באופן מלא כלפי הבורא יתברך.

עבודה זרה דורשת מהאדם לעבוד את רצונותיו הפרטיים ובכך לבטל את השלמות בתפיסת הבורא. ״אנוכי ה׳ אלוהיך״ הוא הבכור בכל תפיסת האמונה. על כן ראוי שישכין האדם את הדיבר הראשון בנפשו כיסוד ראשוני. אין קיום לבריאה ללא היסוד הראשוני, דהיינו שהבורא הוא הכלל והוא המחייה את הבריאה כולה.

אברהם אבינו הוא אב האמונה, אך שורש זה צריך להתפרט. אברהם אבינו ביטל את העבודה הזרה שהייתה נהוגה ע״י שורש היוונות – נמרוד הרשע, שמורד בתפיסת הבורא. מבקש הוא להעצים את הבריאה ולבנות מגדל המגיע עד השמיים, דהיינו עד התכלית. אברהם אבינו מייצג את התפיסה היהודית, שיסודה הוא – אין שלמות בבריאה מצד עצמה, וע"כ אין התכלית יכולה להיות מושגת ע״י הבריאה ללא התבטלות מוחלטת לבורא יתברך ודבקות בו.

ההשתחוות לפסל, דהיינו לתפיסת עולם הזה, מבטאת את הרעיון שאין יסוד ראשוני – אין ודאי ראשוני. כבר נאמר ע״י חז״ל, שעל עבירה זו של עבודה זרה ״ייהרג ואל יעבור״. לפיכך, טוב ונכון עשה הבן הבכור, דהיינו ההבנה הראשונית של התפיסה האמונית, היות ואין החיים של היהודי ראויים ללא קבלת הבורא יתברך כוודאי ראשוני, שאי אפשר בלעדיו, שהוא מתחיל את הכל, כולל את הכל ונמצא בכל.

לסיכום נאמר, שהבן הראשון מבקש לייצג את ההתבטלות העצמית הגמורה וביטול התפיסה העצמית, עד כדי עיבור מוחלט בה׳ יתברך. הוא השורש לביטול העבודה הזרה, המתבטא בביטול תפיסת העולם הזה כמייצג משהו מהשלמות האלהית.
שאר הבנים בהמשך..

מתוך הספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
ניתן לקבל את הספר אל ביתכם 0503143417
הרב אדם סיני

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו