הרב אדם סיני – בואי כלה פרשת תזריע מצורע תשע

בואי כלה, שבת תזריע-מצורע, תשע"ח
אשה כי תזריע תחילה, ילדה זכר.
מהי אשה?
אומר רבי אלעזר: על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי ומפרש בזוהר הקדוש שהשכינה הקדושה בוכה על כך שהיא בגלות.
לילות-נקרא גלות.
את שאהבה נפשי – הכוונה את הקב"ה.
מביא הזוהר הקדוש עוד פירושים על בחינת השכינה הקדושה. ואומר שלשכינה הקדושה יש כוח גדול מאד, וכל הכוחות נמצאים בשכינה, ביחד.
בגלות, אומר רבי אלעזר, אין אפשרות לזיווג בין השכינה הקדושה לקב"ה, היא שואפת ורוצה, אומר רבי יצחק, לזיווג הזה.
אז מה זה אשה כי תזריע תחילה, ילדה זכר?
אומר, שאם אשה, שזה צד הרצון של האדם, היא מוכנה לרקב באדמה, דהיינו לעשות אור חוזר, לוותר על הרצון העצמי, אז יכולה להוליד זכר.
שואל רבי יוסי: אם זה תלוי באישה, איך יכול להיות שאומרת לנו הגמרא, שיש מלאך ש"הריון" שמו שהוא אומר, שהקב"ה מחליט אם יהיה זכר או נקבה, ואומר לאותו מלאך: אז מי מחליט הקב"ה או שאם אשה תזריע תחילה, יולדת זכר?
כתוב שהקב"ה אומר על הטיפה אם היא תהיה זכר או נקבה, אז מי מחליט?
התשובה היא: שהנברא עושה מצד עצמו, ואחרי שהוא עושה כל מה שיכול מצד עצמו אז הקב"ה נותן את הכוח.
כך צריך ללמוד בכל דבר ודבר שאנחנו עושים. שההשתדלות צריכה להיות מצד האדם. אבל זה לא יכול להיות תלוי רק באדם. זה צריך להיות תלוי בקב"ה, כי אחרת הקב"ה מוכרח, וזה סותר את התפיסה שלנו את הבורא ית,' שהוא לא מוכרח לשום דבר.
מצד שני יש לנו בחירה, אז זה גם תלוי בנו, בזה שאנחנו נתאמץ ונזריע, דהיינו, נסכים לוותר על הרצון לקבל כמו שזורעים באדמה את גרעין החיטה שהוא בחינת דומם, ואחרי שהוא נרקב נהיה צומח. כך שאם אנחנו מסכימים לוותר על הצד שלנו, על הרצון לקבל שלנו, אז אנחנו יכולים להיות משפיעים וכתוצאה מזה הקב"ה יכול לתת לנו כלי חדש, שנקרא בן.
מה זה בן? בן זה נקרא השפעה.
זה כלי מיוחד שדרכו אפשר להתחבר לבורא. עם כלי דקבלה אי אפשר להתחבר לבורא, רק עם כלי דהשפעה. על זה אומר אשה כי תזריע תחילה ילדה זכר. לא מדובר על אישה גשמית, אלא מדובר על בחינת העבודה של האדם.
בהמשך הפרשה מספר לנו על עניין של צרעת. מי שמוציא שם רע על קב"ה, אז הוא יוצא מהמחנה.
מי זה המחנה? המחנה זה מחנה השכינה. שהוא יוצא מהמחנה אם הוא מוציא שם רע לקב"ה. אם הוא אומר שהקב"ה הוא לא זה ששולט בעולם, הוא הוא לא יכול להיות ביחד, כי היחד תלוי בתפיסה שלנו את הבורא. הוא מאחד אותנו. אם אין את האידיאה המשותפת אין את מה שמאחד. ולכן, הוא יוצא מהמחנה.
בודקים, האם הצרעת היא צרעת אמיתית או לא? כשרוצים לבדוק צרעת הולכים אל הכהן. כי הכהן, דהיינו מידת ההשפעה למעלה מהדעת, כהן זה הוא נקי לגמרי מאהבה עצמית, הוא זה שיכול לבדוק אם האדם מוציא שם רע, אם זה ממש נגע בליבו פנימה, או שזה רק מלמעלה בעור אבל לא חדר פנימה.
עושה את הבדיקות, בהמשך אנחנו רואים שיש את הצרעת גם בבית, גם בעור גם בבגדים, בכל דבר יכולה להיות צרעת ולכן אדם צריך להיזהר מאד שלא להוציא שם רע לקב"ה להמשיך לשמור את כוח ההתבטלות שלו ולא להיות כל כך ביקורתי כלפי מה שהקב"ה עושה בעולם.
כל מה שהקב"ה עושה זה לטובתנו, והיכולת שלנו לקבל את זה, מכניס אותנו למחנה של עובדי ה'.
לכן, כל אחד צריך להשתדל דווקא בפרשה הזאת, לראות שהוא מוכן לקבל את המציאות באופן נקי ולהבין שזה לטובתו. כל מה שקורה, ועם זה להתמודד.
ברגע שהוא מתלונן יותר מדי, עצם התלונה שלו על המציאות היא הוצאת שם רע על הקב"ה.
בע"ה, שהשבת הזאת תעזור לנו עם הכוח של השבת, להיות אנשים שמדברים טוב, ויודעים להצטרף למחנה, ולא אנשים שמדברים לשון הרע וחושבים רק על הרצון הפרטי שלנו.
ל ח י י ם