שבועות – מתן תורה וקבלת התורה – מאמרי שמעתי אות ר"ח

מאמרים ששמע רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל מאת אביו בעל הסולם. הרב אדם סיני מלמד.
המאמר הנלמד באות זו מובא כאן:

ענין מתן תורה

שמעתי בשבועות בסעודה

ענין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני. אין הפירוש, שאז ניתנה התורה, ועכשיו אינו כן. אלא שנתינת התורה הוא ענין נצחי, שהשם ית' נותן תמיד. אלא שאנחנו אינם מוכשרים לקבל. ואז, במעמד הר סיני, היינו אנו מקבלי התורה. שזהו כל המעלה, שהיה אז. שאנחנו היה "כאיש אחד בלב אחד". היינו, שהיה אז לכלנו רק מחשבה אחת, שהוא קבלת התורה.
אבל מצד השם ית' הוא תמיד נותן, כמו שמובא בשם הריב"ש, ש"האדם מחויב כל יום לשמוע את העשרת הדברות על הר סיני".
תורה נקרא "סם החיים וסם המוות". ויש לשאול: איך אפשר ב' הפכים בנושא אחד? שכל מה שאנחנו רואים בעינינו, אינו יותר מהרגשיים. אבל המציאות, כשהיא לעצמה, לא מענין אותנו. לכן, בזמן שהאדם לומד תורה, והתורה מרחקת אותו מאהבת השם ית', אזי בטח התורה הזו נקראת "סם המות". ואם התורה מקרב אותו להשם ית', בטח שזהו נקרא "סם החיים".
אבל התורה בעצמה, זאת אומרת המציאות כשהיא לעצמה, לא בא בחשבון. אלא ההרגשות הם הקובעים את המציאות אצלנו למטה. והתורה לעצמה, זאת אומרת בלי המקבלים. ונראה לפרש, התורה בערכה עצמה, היא נבחנת לאור בלי כלי, שאין לנו שום השגה. שזהו נבחן למהות בלי חומר, שאין לנו שום השגה במהות, אפילו מהות גשמי. וכל שכן רוחני.
ובזמן שהאדם עובד לתועלת עצמו, זה נקרא "שלא לשמה". ו"מתוך שלא לשמה באים לשמה". לכן, אם האדם עדיין לא זכה לקבלת התורה, אז הוא מקוה שבשנה הבא יקבל. ובזמן שהוא קיבל את הבחינת לשמה בשלימות, אזי כבר אין לו מה לעשות בעולם הזה.
ולכן בכל שנה ושנה יש זמן קבלת התורה, מטעם שהזמן הוא מוכשר לאתערותא דלתתא. משום שאז נתעורר הזמן, שהיה מגולה אצל התחתונים האור של מתן התורה. לכן יש תמיד התעוררות למעלה, שהתחתונים יוכלו לעשות הפעולה כמו אז, בזמן הזה. לכן, אם הוא הולך על דרך, שהשלא לשמה יביא לו לשמה, נמצא שהוא הולך על הסדר, ומקוה שסוף כל סוף הוא יזכה לקבלת התורה לשמה. ובאם שהמטרה אינו תמיד לעיניו, נמצא שהוא הולך בקו הפוך מהתורה, שהוא נקרא "עץ החיים". ולכן היא נבחנת ל"סם המות", מפני שכל פעם הוא נתרחק מהקו החיים.
"יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין". וצריך להבין מהו הפירוש "מצאתי". מה צריכים למצא? אלא "מצאתי" הוא ענין מציאת חן בעיני השם ית'.
"לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין". צריך להבין, הלא הוא אינו משקר. הלא אינו מדבר מאדם כלפי עצמו בבחינת פרט. אלא שהוא הדין לגבי הכלל. ואם הוא רואה, שמצא חן בעיניו ית', ומה "אל תאמין"? והענין הוא, כי יש לפעמים, שאדם זכה למציאת חן על דרך התפילה. כי זהו כח סגולת התפילה, שיש בכוחו לפעול כמו היגיעה. (כמו שאנחנו רואים בגשמיות, יש מי שמפרנס ע"י יגיעתו, ויש מי שמפרנס עצמו ע"י תפילתו, שעל ידי זה שהוא מבקש פרנסה, נותנים לו לפרנס את עצמו).
מה שאין כן ברוחניות: הגם שהוא זוכה למציאת חן, מכל מקום אח"כ הוא צריך לשלם כל המחיר. זאת אומרת את שיעור היגיעה, מה שכל אחד נותן. ואם לא, יאבד לו הכלי. לכן אמר: "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין", שהכל יאבד ממנו. אלא צריך אח"כ לשלם כל יגיעתו.


"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

להשאיר תגובה

Or