התרופה לגלות- קניית האמונה בלימוד התורה

16

התרופה לגלות
בשבת שעברה, קראנו על התחלת גלות מצרים. וודאי שאין מדובר רק על גלות מלפני כ-3400 שנה אלא מדובר על גלות מצרים של כל אחד ואחד מאתנו.

מה התרופה? אומר בעל הסולם זצוק"ל, תלמוד תורה.

בתקופה בה האדם מרגיש את עצמו בגלות, כדאי לאדם להשקיע בלימוד התורה וכך יוכל להגביר את בחינת האמונה שבו. כדי להגביר אמונה, אנו צריכים לבוא במגע עם מה שמדבר על עולמות עליונים, בדברים שהם מחוץ לטבע. האמונה הגבוהה באדם היא בחינת משה רבינו, ואנו רואים שהאמונה היא זו שגואלת בסופו של דבר את ישראל. אם משה רבינו – דהיינו האמונה – הוא שליח הבורא יתברך כלפי פרעה, יחד אתו הולך גם אהרן שהוא בחינת האהבה בעולם – הכהן, צד ההשפעה שעובדת את ה' בבית המקדש.

אנו צריכים לשלב את ב' הכוחות הללו כאשר אנחנו רוצים ללכת בדרך של אמונה: אהבת ה' וגאולה מיצר הרע.

משה רבינו – בחינת האמונה הגבוהה שבאדם – הוא הגואל

לכל אדם בעולם הזה יש ירידות ועליות. בזמן הירידה, אם אדם חווה את הירידה ומצטער על המקום שבו הוא נמצא, אבל שומר על איזושהי מסגרת, מתוך כך הוא יכול לצאת למקום חדש, למקום של יותר שמחה ויותר אהבת ה'. כדי להגיע למקום זה, עליו לעשות מאמץ.

כמו שעשו בני ישראל, הלכו באמונה גדולה אחרי משה רבינו. הנה, בא אדם בן 80 ומתחיל להגיד לעם: "בואו נמרוד במצרים! בואו נמרוד בתפיסה הגשמית, של התאווה האישית", וקול המצרי מזדעק בתוך האדם לומר: "אבל מזה אני נהנה, את זה אני אוהב!".

כאשר אדם רואה שהתאווה והרצון החומרי מושך אותו, הוא צריך להשתדל להשיג את האמונה שנקראת משה רבינו, כי הוא הגואל. בני ישראל חיפשו שנים רבות את הגואל ולא מצאו את נקודת האמונה בליבם. זה מצריך לעבור תהליך נפשי משמעותי וזעקה אמתית לה'.

מכת המצרי היא תועלת ליהודי
כשה' שומע את זעקת בני ישראל, הוא שולח את משה רבינו מתוך גילוי עצום של הסנה הבוער ואז מוריד מכות על המצרים. רואה היהודי שמה שמכה את המצרי, יוצר תועלת אצל היהודי. מכך – ודאי שצריכה להתעורר בנו ההבנה שמדובר בחוק רוחני בעולם. בזמן הגאולה, צד המצרי נפגע.

הדבר הראשון שנפגע בצד המצרי הוא מכת הדם. דם מלשון דממה, שזה הדיכאון, שקט, חוסר תנועה. האדם מרגיש שהוא לא יכול לזוז. אותה חיות שהייתה לו קודם הפכה לדממה.

ספונטניות – מתי היא טובה ומתי לא?
ספונטניות טובה היא ספונטניות רציונלית. כשהספונטניות היא אותו החופש שבא לידי ביטוי בתוך מסגרת של ערכים, טובה היא. אך כשהאדם מוצא את החירות הזו שלא בתוך מסגרת, כשהוא רוצה לעשות רק "מה שבא לו"  בזה הוא יוצא לצד המצרי. בהתחלה, המצרי נותן לו בקלות להרגיש טוב עם זה. רק כעבור זמן מה, מתוך אותה ספונטניות חופשית, האדם מתחיל גם להיתפס לדברים שליליים ביותר.

לכן, צריך לדעת לחיות את החירות בתוך מערכת ערכים ולהחשיב אותם גם אם הוא לא מרגיש אותם. מתוך ברית של דרך ה', יש להשתדל לקנות את האמונה, וזאת על-ידי תלמוד תורה ובעיקר על-ידי פנימיות התורה ובעיקר על-ידי לימוד בלילה!

כדאי לחוש את המכות….
כדאי לכל אדם, במיוחד השבוע, לנסות להרגיש את המכות האלה שמקבל אותו צד שרדוף אחרי החומר, התאווה, חיפוש החומר, האנוכיות והגאווה. אם נבין את המכות, ונזהה אותן בנפשנו, נבין שתחושת המכה הזו, היא על המקום שבו אנו מתנהגים כמצרים. נבין שהדיכאון שאנו מרגישים לעתים במקום החיות הגדולה, הוא על מקום שהיה מוזן מהיאור, שפתאום – יש בו דם.

אך לצד היהודי, אין דממה, אצלו יש מים חיים. עלינו להתעורר! להבין שאם לא נתעורר, תבוא גם הצפרדע, ונדבר דברי חולין. נדבר, נדבר ולא נגיד כלום, והדיבורים האלו יביאו עוד ועוד דיבורים, והם עצמם יטרידו אותנו ולא נדע מה לעשות איתם.

לכן, כל אחד יראה שזו התקדמות גדולה להרגיש את מכות מצרים, ומתוכן לצאת בע"ה לגאולת ישראל השלמה, במהרה בימינו, אמן.

{סיכום המבוסס על דברי הרב אדם סיני שליט"א משנים קודמות בעריכת התלמידים}