וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב | הרב אדם סיני

32

וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב
אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב: (תהלים פרק א פסוק א)
מהו לץ?
מדוע לץ נחשב למדרגה לא טובה?! השמחה הרי טובה היא לאדם, ומדוע שלא ישב במקום של לץ המייצג שמחה?
תשובה:
לץ – היפוך אותיות צל.
העולם שלנו הוא בחינת צל חולף. אם האדם מתייחס לעולם הזה כלץ, דהיינו את השמחה מקבל הוא מהעולם הזה חוטא הוא לאמת.
אם אינו משתמש בעולם הזה רק כמקום אימון, דהיינו כצל חולף, אזי מוליך עצמו למציאות הגמורה של רשע.
ההידרדרות לבחינת רשע גמור עוברת דרך :
השקפה – הליכה בדרך של העולם הזה בתחילה כחיקוי או בהשראת הסביבה.
עמדה – עמידה על דעתו שדרך העולם הזה והחיצוניות היא הדרך הראויה .
תענוג – ישיבה. יש כבר ישוב הדעת בבחינת, "עובר עבירה ושונה בה נעשית לו כהיתר".
כאשר אדם הוא בבחינת לץ, הוא מתנהל בעונג העולם הזה כמטרת חייו. תענוגות העולם הזה הם שאיפת חייו, זה עולם הבא שלו.
תענוגות רוחניים "לא מדברים" אליו. מחשבותיו, הגיגיו, מאווייו וכיסופיו אינם נתונים, אלא ל"מה עוד אשיג בעולם הזה?!".
אם האדם היה רק גר, רק עובר בעולם הזה ולא תושב, היה יכול להשתמש בו כראוי. אולם אם הפך את העבד, שהוא העולם הזה למלך בבחינת "עבד כי ימלוך", שהוא המוליך אותו בדרכו בעולם, דעה זו כבר התיישבה בליבו, אז אני נקרא מת בבחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים".
יהודי יקר, התרחק מהליצנות, הבא עצמך לאמונתך, לתפיסה שהעולם הזה הוא צל, אל תתייחס אליו כמקור השמחה שמא תהפוך ח"ו ללץ.
אדם סיני